HE/BG 18.75
פסוק 75
- व्यासप्रसादाच्छ्रुतवानेतद्गुह्यमहं परम् ।
- योगं योगेश्वरात्कृष्णात्साक्षात्कथयतः स्वयम् ॥७५॥
- וְיָאסַה-פְּרַסָאדָאץ׳ צְ׳הְרוּתַוָאן אֵתַד גוּהְיַם אַהַםּ פַּרַם
- יוֹגַםּ יוֹגֵשְׂוַרָאת קְרּישְׁנָּאת סָאקְשָׁאת קַתְהַיַתַהּ סְוַיַם
מילה אחרי מילה
וְיָאסַה-פְּרַסָאדָאת—בחסדו של וְיָאסַדֵוַה; שְׂרוּתַוָאן—שמעתי; אֵתַת—זו; גוּהְיַם—סודי; אַהַם—אני; פַּרַם—עליון; יוֹגַם—מיסטיסיזם; יוֹגַה-אִישְׂוַרָאת—מאדון כל המסתורין; קְרּישְׁנָּאת—מקְרּישְׁנַּה; סָאקְשָׁאת—ישירות; קַתְהַיַתַהּ—בדברו; סְוַיַם—אישית.
תרגום
בחסדו של וְיָאסַה שמעתי שיחה כמוסה זו במישרין, כפי שהגידה קְרּישְׁנַּה, אדון כל המיסתורין, לאַרְג'וּנַה.
התעמקות
וְיָאסַה היה מורו הרוחני של סַנ֪גַ׳יַה, וסַנ֪גַ׳יַה מודה כי בחסדו זכה להבין את האל. מכאן שאין להבין את קְרּישְׁנַּה במישרין, אלא באמצעות מורה רוחני. אך אף שהמורה הרוחני משמש כמתווך, זו נחשבת להתנסות ישירה. זהו המסתורין שבשושלת המורים. כאשר המורה הרוחני הוא מהימן, או אז נשמעת הבְּהַגַוַד-גִיתָא במישרין, כפי ששמע אותה אַרְג'וּנַה. רבים היוגים והבקיאים בנסתר ברחבי תבל, אולם קְרּישְׁנַּה הוא אדון שיטות היוגה כולן. בבְּהַגַוַד-גִיתָא הוא מורה בבירור – להתמסר לו. מכאן שמי שמתמסר, הרי שהוא הנעלה שביוגים. זה מאושש בפסוק האחרון של הפרק השישי – יוֹגינָאם אַפּי סַרְוֵשָׁאם.
נָארַדַה הוא תלמיד ישיר של קְרּישְׁנַּה ומורו הרוחני של וְיָאסַה. מכאן שוְיָאסַה מוסמך כמו אַרְג'וּנַה עצמו, שהרי הוא קשור לשושלת מורים. סַנ֪גַ׳יַה הוא תלמיד ישיר של וְיָאסַה. בחסדו של וְיָאסַה חושיו היטהרו והוא זכה לראות ולשמוע את קְרּישְׁנַּה במישרין. מי ששומע את קְרּישְׁנַּה במישרין, מבין ידע כמוס שכזה, וללא שושלת מורים, לא ניתן לשמוע את קְרּישְׁנַּה. מכאן שידע שלא עובר בשושלת מורים אינו מושלם, לפחות בנוגע להבנת הבְּהַגַוַד-גִיתָא.
הבְּהַגַוַד-גִיתָא מסבירה את שיטות היוגה כולן – קַרְמַה-יוגה, גְ'נָֿאנַה-יוגה ובְּהַקְתי-יוגה, וקְרּישְׁנַּה הוא אדון כל השיטות הללו. אַרְג'וּנַה זכה בחסדו של קְרּישְׁנַּה להבינו במישרין, וסַנ֪גַ׳יַה זכה בחסדו של וְיָאסַה לשמוע את קְרּישְׁנַּה במישרין. אין למעשה כל הבדל בין שמיעתו הישירה של אַרְג'וּנַה לזו של סַנְֿגַ׳יַה שבאמצעות מורו הרוחני, וְיָאסַה. המורה הרוחני הוא גם נציגו של וְיָאסַדֵוַה. על-פי השיטה הוֵדית, חוגגים התלמידים את יום הולדתו של המורה הרוחני בטקס שנקרא וְיָאסַה-פֻּוּגָ'א.