HE/BG 5.16
פסוק 16
- ज्ञानेन तु तदज्ञानं येषां नाशितमात्मनः ।
- तेषामादित्यवज्ज्ञानं प्रकाशयति तत्परम् ॥१६॥
- ג׳נָֿאנֵנַה תוּ תַד אַגְ׳נָֿאנַםּ יֵשָׁאםּ נָאשׂיתַם אָתְמַנַהּ
- תֵשָׁאם אָדיתְיַה-וַג׳ גְ׳נָֿאנַםּ פְּרַקָאשַׂיַתי תַת פַּרַם
מילה אחרי מילה
גְ׳נָֿאנֵנַה—באמצעות ידע; תוּ—אולם; תַת—הזו; אַגְ׳נָֿאנַם—הבערות; יֵשָׁאם—אשר שלהם; נָאשׂיתַם—נהרסת; אָתְמַנַהּ—לגבי ישות החיים; תֵשָׁאם—שלהם; אָדיתְיַה-וַת—כמו השמש; גְ׳נָֿאנַם—ידע; פְּרַקָאשַׂיַתי—מאיר; תַת פַּרַם—תודעת קְרּישְׁנַּה.
תרגום
אולם כאשר מואר האדם בידע שמסלק את בורותו, או אז מגלה לו חכמתו הכול, כמו השמש שמאירה הכול בשעות היום.
התעמקות
אין ספק שמי ששכחו את קְרּישְׁנַּה הנם מבולבלים, בעוד שמי שמודעים לקְרּישְׁנַּה אינם מבולבלים כלל. בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר, סַרְוַם גְ'נָֿאנַה-פְּלַוֵנַה, גְ'נָֿאנָאגְניהּ סַרְוַה-קַרְמָאנּי ו-נַה הי גְ'נָֿאנֵנַה סַדְרּישַׂם. ידע מוערך תמיד. ומהו אותו ידע? ידע מושלם מושג עם שמתמסרים לקְרּישְׁנַּה. בפסוק התשעה-עשר של הפרק השביעי נאמר, בַּהֻוּנָאםּ גַ'נְמַנָאם אַנְתֵא גְ'נָֿאנַוָאן מָאםּ פְּרַפַּדְיַתֵא. לאחר לידות רבות, כאשר בעל הידע המושלם מתמסר לקְרּישְׁנַּה, או מפתח תודעת קְרּישְׁנַּה, הרי שהכול נגלה לו, כמו שהכול מתגלה לאור יום. בלבולה של ישות החיים הוא רב פנים. בעיוורונה היא חושבת למשל, שהיא אלוהים, ואז נופלת למעשה, למלכודתה האחרונה של הבורות. אם היא אלוהים, מדוע מצליחה הבורות לשטות בה? כיצד מצליחה הבורות לתעתע באלוהים? כי אם זה כך, הרי שהבורות, או השטן, חזקים מאלוהים. רק מי ששרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה מושלמת יכול ללמד ידע אמיתי. צריך משום כך לחפש אחר מורה רוחני מוסמך שכזה, וללמוד בהדרכתו מהי תודעת קְרּישְׁנַּה. רק תודעת קְרּישְׁנַּה בכוחה לסלק כל בערות, כשם שהשמש מסלקת את החשיכה. גם אדם שיודע בשלמות שהוא אינו הגוף אלא נשגב לגוף, אפשר שלא ידע להבחין בין הנשמה לנשמת-העל. מכל מקום, מי שטורח ומחפש אחר מקלט והדרכה אצל מורה מודע לקְרּישְׁנַּה, יוכל לדעת הכול; רק נציגו של אלוהים יכול ללמד אודות אלוהים ויחסינו עמו. נציג כזה אינו מכריז שהוא אלוהים לעולם, אף שראוי לכבדו כמו את אלוהים, בגלל שהוא מחזיק בידע אודות אלוהים. צריך ללמוד ולדעת להבחין בין אלוהים לבין ישות החיים. בפרק השני (2.12) שְׂרִי קְרּישְׁנַּה אומר שישות החיים היא ייחודית, כמו גם האל. הכול היו ייחודיים בעבר, הם ייחודיים עתה, וימשיכו ויהיו ייחודיים בעתיד, גם לאחר הגאולה. בלילה, בחושך, הכול נראה כמו אחד, בעוד שביום, לאור השמש, נגלים הדברים בזהותם האמיתית. ידע אמיתי מורה על קיום רוחני בו-זמני של אחדות וייחודיות.