HE/BG 6.20-23
פסוקים 23-20
- यत्रोपरमते चित्तं निरुद्धं योगसेवया ।
- यत्र चैवात्मनात्मानं पश्यन्नात्मनि तुष्यति ॥२०॥
- सुखमात्यन्तिकं यत्तद् बुद्धिग्राह्यमतीन्द्रियम् ।
- वेत्ति यत्र न चैवायं स्थितश्चलति तत्त्वतः ॥२१॥
- यं लब्ध्वा चापरं लाभं मन्यते नाधिकं ततः ।
- यस्मिन्स्थितो न दुःखेन गुरुणापि विचाल्यते ॥२२॥
- तं विद्याद् दुःखसंयोगवियोगं योगसंज्ञितम् ॥२३॥
- יַתְרוֹפַּרַמַתֵא צ׳יתְתַםּ נירוּדְדְהםּ יוֹגַה-סֵוַיָא
- יַתְרַה צַ׳יְוָאתְמַנָאתְמָאנַםּ פַּשְׂיַנְן אָתְמַני תוּשְׁיַתי
- סוּקְהַם אָתְיַנְתיקַםּ יַת תַד בּוּדְדְהי-גְרָאהְיַם אַתִינְדְרייַם
- וֵתְתי יַתְרַה נַה צַ׳יְוָאיַםּ סְתְהיתַשׂ צַ׳לַתי תַתְתְוַתַהּ
- יַםּ לַבְּדְהְוָא צָ׳אפַּרַםּ לָאבְּהַםּ מַנְיַתֵא נָאדְהיקַםּ תַתַהּ
- יַסְמין סְתְהיתוֹ נַה דוּהְּקְהֵנַה גוּרוּנָּאפּי ויצָ׳אלְיַתֵא
- תַםּ וידְיָאד דוּהְּקְהַה-סַמְּיוֹגַה-וייוֹגַםּ יוֹגַה-סַמְּגְ׳נֿיתַם
מילה אחרי מילה
יַתְרַה—במצב אשר בו; אוּפַּרַמַתֵא—פוסקות (כיוון שהאדם חש שמחה נשגבת); צ׳יתְתַם—הפעילויות המחשבתיות; נירוּדְדְהַם—נמנע ממגע עם חומר; יוֹגַה-סֵוַיָא—על ידי תרגול יוגה; יַתְרַה—אשר בו; צַ׳ה—גם; אֵוַה—אכן; אָתְמַנָא—באמצעות המֶחשב המטוהר; אָתְמָאנַם—העצמי; פַּשְׂיַן—מבין את המעמד של; אָתְמַני—בעצמי; תוּשְׁיַתי—נהיה האדם מסופק; סוּקְהַם—השמחה; אָתְיַנְתיקַם—העליונה; יַת—זו אשר; תַת—היא; בּוּדְדְהי—על ידי התבונה; גְרָאהְיַם—נתפשת; אַתִינְדְרייַם—מעבר לתפישת החושים; וֵתְתי—יודע; יַתְרַה—אשר בו; נַה—לעולם לא; צַ׳ה—ו-; אֵוַה—אכן; אַיַם—הוא; סְתְהיתַהּ—שרוי; צַ׳לַתי—זז; תַתְתְוַתַהּ—מהאמת; יַם—אשר אותו; לַבְּדְהְוָא—בהשיגו; צַ׳ה—גם; אַפַּרַם—אחר; לָאבְּהַם—הישג; מַנְיַתֵא—סבור; נַה—לעולם לא; אַדְהיקַם—יותר; תַתַהּ—מִזה; יַסְמין—אשר בו; סְתְהיתַהּ—שרוי; נַה—לעולם לא; דוּהְּקְהֵנַה—על ידי מצוקה; גוּרוּנָּא אַפּי—אף הקשה ביותר; ויצָ׳אלְיַתֵא—מתערער; תַם—אותו; וידְיָאת—יש לדעת; דוּהְּקְהַה-סַמְּיוֹגַה—של מצוקות המגע החומרי; וייוֹגַם—הפסקה; יוֹגַה-סַמְּגְ׳נֿיתַם—קרוי טראנס ביוגה.
תרגום
בשלב השלמות שנקרא טראנס, או סַמָאדְהי, מנוּע המֶחשָב לחלוטין, על-ידי תרגול היוגה, מכל פעילות חומרית. שלמות זו מאופיינת ביכולתו של האדם לראות את העצמי באמצעות המֶחשָב הטהור ולהתענג ולעלוץ בעצמי. במצב זה של חדווה, הוא זוכה באושר עילאי אינסופי, שנחווה באמצעות חושים נשגבים. מעוגן כך, הוא אינו סוטה מן האמת לעולם. ובהגיעו לכך, הוא יודע שאין למעלה מזה. לאחר שהתמקם בעמדה שכזו, לעולם אין הוא מתערער עוד, אפילו בשעת המשבר הקשה ביותר. זו אכן, הגאולה האמיתית מכל המצוקות שמקורן במגע עם החומר.
התעמקות
תרגול היוגה משחרר בהדרגה מתפיסות חומריות – זהו ההיבט הראשוני של עקרון היוגה. אחר כך מתייצב היוגי בטראנס, או סַמָאדְהי, כלומר, הוא חווה בנשמת העל באמצעות מֶחשָב ותבונה נשגבים, אף שאינו טועה וחושב עצמו לנשמת העל. תרגול היוגה מבוסס בעיקרו על שיטתו של פַּתַנְֿגַ'לי. אולם ישנם פרשנים בלתי מוסמכים שמנסים לזהות את הנשמה הייחודית עם נשמת-העל, והמוניסטים סוברים שזוהי גאולה. זאת, מבלי להבין את תכליתה האמיתית של שיטת היוגה של פַּתַנְֿגַ'לי. אף ששיטתו מכירה בעונג נשגב, המוניסטים אינם מכירים בזה, מחשש לפגיעה בתיאורית האחדות. אלה מתכחשים לשניות של ידע ויודע, אף שבפסוק זה מתואר אושר נשגב, שנחווה באמצעות חושים נשגבים. גם פַּתַנְֿגַ'לי מוּני, המורה הדגול לשיטת היוגה, מאשש את זה, וטוען ביוֹגַה-סֻוּתְרַה שלו (4.33): פּוּרוּשָׁארְתְהַה-שֻׂוּנְיָאנָאםּ גוּנָּאנָםּ פְּרַתיפְּרַסַוַהּ קַיְוַלְיַםּ סְוַרֻוּפַּה-פְּרַתישְׁטְהָא וָא צ'יתי-שַׂקְתיר איתי.
צ'יתי-שַׂקְתי, או האנרגיה הפנימית, זוהי אנרגיה נשגבת. פּוּרוּשָׁארְתְהַה פירושה דתיות חומרית, פיתוח כלכלי, עינוג חושים, ולבסוף, הניסיון להיטמע בעליון ולהיות לאחד עמו. המוניסט קורא ל"היטמעות" שכזו קַיְוַלְיַם. אלא שלפי פַּתַנְֿגַ'לי, קַיְוַלְיַם הוא און נצחי או נשגב שבאמצעותו הופכת ישות החיים מודעת למעמדה היסודי. במילותיו של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה, מצב זה נקרא צֵ'תוֹ-דַרְפַּנַּה-מָארְגַ'נַם, או ניקוי הזוהמה ממראת המֶחשָב. "ניקוי" זה הוא גאולה אמיתית, או בְּהַוַה-מַהָא-דָאוָאגְני-נירְוָאפַּנַּם. תיאורית הנירְוָאנַּה – אף שמהווה בסך הכול שלב ראשוני – תואמת עיקרון זה. בבְּהָאגַוַתַם (2.10.6) זה נקרא סְוַרֻוּפֵּנַּה וְיַוַסְתְהיתיהּ. ואותו מצב מאושש בפסוק זה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא. לאחר נירְוָאנַּה, או חידלון חומרי, מתגלית פעילות רוחנית, או שירות מסור לאל, שידועה כתודעת קְרּישְׁנַּה. בבְּהָאגַוַתַם זה נקרא סְוַרֻוּפֵּנַּה וְיַוַסְתְהיתיהּ: "חייה האמיתיים של ישות החיים". מָאיָא, אשליה, פירושה חיים רוחניים נגועים בחומר. מכל מקום, גאולה מהזיהום החומרי אין פירושה ביטול מעמדה הנצחי והמקורי של ישות החיים. פַּתַנְֿגַ'לי מאשש את זה במילים קַיְוַלְיַםּ סְוַרֻוּפַּה-פְּרַתישְׁטְהָא וָא צ'יתי-שַׂקְתיר איתי. הצ'יתי-שַׂקְתי, או העונג העילאי, הוא חיים אמיתיים. זה מאושש בוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה (1.1.12) אָנַנְדַה-מַיוֹ 'בְּהְיָאסָאת. העונג הנשגב והטבעי הזה מהווה מטרתה הסופית של היוגה, וקל מאוד להשיגו באמצעות שירות מסור, או בְּהַקְתי-יוֹגַה. זו תוסבר בהרחבה בפרק השביעי.
בשיטת היוגה כמתואר בפרק הזה, ישנם שני סוגי סַמָאדְהי – סַמְפְּרַגְ'נָֿאתַה-סַמָאדְהי ואַסַמְפְּרַגְ'נָֿאתַה-סַמָאדְהי. מי שהתעלה לנשגב באמצעות שכלתנות וחיפוש פילוסופי, נאמר שהגיע לסַמְפְּרַגְ'נָֿאתַה-סַמָאדְהי. אדם שכזה אינו נמשך עוד אחר עינוגים ארציים, שהרי הוא נשגב לכל סוגי האושר שמקורם בחושים. לאחר שהגיע לעמדה נשגבת שכזו, אינו מועד עוד לעולם. מכל מקום, יוגי שלא התעלה לעמדה כזו, הרי שלא הצליח במשימתו. תרגול היוגה של היום, שכרוך בעינוג חושים למכביר, נוגד כמובן את התפיסה הזו. יוגי שמתמכר למין וסמים, הוא בסך-הכול חיקוי נלעג ליוגי. גם אותם יוגים שמתרגלים יוגה כדי להשיג סוגים שונים של סידְדְהי (שלמויות) – אפילו מעמדם אינו איתן. זאת משום שכל עוד נמשך היוגי לתוצרי הלוואי של היוגה, הוא אינו יכול להגיע לשלב השלמות, כמתואר בפסוק זה. אותם שמתענגים על מפגני התעמלות ראוותנים או סידְדְהי, צריכים לדעת שמטרת היוגה אובדת בדרך זו.
תודעת קְרּישְׁנַּה פטורה מכל אפשרויות מבלבלות שכאלה, ומהווה היישום הטוב ביותר של יוגה לתקופה זו. החדווה שבעיסוק בתודעת קְרּישְׁנַּה מספקת כל-כך, עד כי אדם המודע לקְרּישְׁנַּה אינו מבקש אחר אושר אחֵר. הקשיים שבתרגול הַטְהַה-יוֹגַה, דְהְיָאנַה-יוֹגַה וגְ'נָֿאנַה-יוֹגַה רבים מאוד, במיוחד בתקופה זו, תקופת הצביעות. אולם לא קשה לתרגל קַרְמַה-יוֹגַה או בְּהַקְתי-יוֹגַה.
כל עוד קיים גוף חומרי, חייבים לספק את צרכיו, כלומר, אכילה, שינה, הגנה ומין. מכל מקום, מי ששרוי בבְּהַקְתי-יוֹגַה טהורה, או בתודעת קְרּישְׁנַּה, אינו מעורר את חושיו גם בשעה שהוא מספק צרכים אלה. הוא מסתפק במעט הדרוש לקיומו, לומד לעשות את השימוש הטוב ביותר מעסקה גרועה, ונהנה מאושר נשגב בתודעת קְרּישְׁנַּה. תאונות, מחלות, מחסור, או אפילו מותו של קרוב – תקריות שכאלה אינן מערערות אותו; הוא דרוך תמיד לבצע חובותיו בתודעת קְרּישְׁנַּה, או בְּהַקְתי-יוֹגַה. תאונות לעולם לא מטות אותו מחובתו.
בבְּהַגַוַד-גִיתָא (2.14) נאמר אָגַמָאפָּאיינוֹ 'ניתְיָאס תָאמְּס תיתיקְשַׁסְוַה בְּהָארַתַה. מאחר שהדָבֵק יודע שתקריות כאלה באות והולכות, הרי שהוא נושא בהן מבלי שישפיעו על חובותיו. בדרך זו הוא משיג את שלמות היוגה העליונה.