HE/BG 7.23
פסוק 23
- अन्तवत्तु फलं तेषां तद्भवत्यल्पमेधसाम् ।
- देवान्देवयजो यान्ति मद्भक्ता यान्ति मामपि ॥२३॥
- אַנְתַוַת תוּ פְּהַלַםּ תֵשָׁאםּ תַד בְּהַוַתְי אַלְפַּה-מֵדְהַסָאם
- דֵוָאן דֵוַה-יַג׳וֹ יָאנְתי מַד-בְּהַקְתָא יָאנְתי מָאם אַפּי
מילה אחרי מילה
אַנְתַה-וַת—ארעי; תוּ—אולם; פְּהַלַם—פרי; תֵשָׁאם—שלהם; תַת—הזה; בְּהַוַתי—נהיה; אַלְפַּה-מֵדְהַסָאם—לחסרי התבונה; דֵוָאן—לאלים-למחצה; דֵוַה-יַגַ׳הּ—הסוגדים לאלים-למחצה; יָאנְתי—הולכים; מַת—שלי; בְּהַקְתָאהּ—הדְבֵקים; יָאנְתי—הולכים; מָאם—אלַי; אַפּי—גם.
תרגום
חסרי התבונה סוגדים לאלים-למחצה וגמולם מוגבל וארעי. הסוגדים לאלים-למחצה מגיעים לכוכביהם של האלים-למחצה, בעוד שדְבֵקיי שלי מגיעים לבסוף לכוכבי העילאי.
התעמקות
ישנם מבארים לבְּהַגַוַד-גִיתָא שגורסים שעל-ידי סגידה לאל-למחצה ניתן להגיע לאל העליון. כאן מכל מקום, נאמר בפירוש שהסוגדים לאלים-למחצה מגיעים לכוכביהם השונים של האלים-למחצה; הסוגד לשמש למשל, מגיע לשמש, הסוגד לירח מגיע לירח, או מי שסוגד לאינְדְרַה מגיע לכוכבו של אינְדְרַה. התפיסה שניתן להגיע לאישיות-אלוה, ללא הבדל לאיזה אל סוגדים, היא שגויה ומופרכת כאן כליל. אדרבה, נאמר כאן שסוגדיהם של האלים-למחצה מגיעים לכוכבים שונים בעולם החומרי, בעוד שדְבֵקיו של האל מגיעים במישרין לכוכבו העליון.
ניתן לשאול כאן מדוע הסגידה לאלים-למחצה, שהם אברי גופו של האל, אינה מקנה אותן תוצאות כמו סגידה לאל במישרין. מכל מקום, הסוגדים לאלים-למחצה אינם חכמים ביותר, כיוון שאינם יודעים לאיזה מאברי הגוף יש לספק מזון. ברוב אווילותם גורסים אחדים מהם שישנם אברים רבים ודרכים רבות לספק מזון. אלא שאין זה טיעון חזק ביותר. מי הוא זה שמסוגל להזין את גופו דרך אוזניו או עיניו? הם אינם יודעים שהאלים-למחצה הם בסך הכול אברים שונים בגופו היקומי של האל. מתוך בערות אלה מאמינים שכל אחד מן האלים-למחצה הוא אלוהים נפרד שמתחרה באל העליון.
לא רק האלים-למחצה הם אבריו של האל, גם ישויות החיים הפשוטות. בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם נאמר שהבְּרָאהְמַנּים מהווים את ראשו, הקְשַׁתְריות הם זרועותיו, הוַיְשְׂיות הם מותניו, והשֻׂוּדְרות – רגליו. לכל אחד מאלה תפקיד שונה. מכל מקום, מי שיודע שהאלים-למחצה, כמו גם הוא עצמו, הם חלקיקים של אלוהים, הרי שידיעתו מושלמת. בעוד שללא הבנה כזו מגיעים לכוכבים השונים של האלים-למחצה, כלומר, ליעד שונה מזה של הדְבֵקים.
התוצאות שמקנות ברכותיהם של האלים-למחצה הן בנות חלוף, שהרי גם כוכבי העולם החומרי, האלים-למחצה וסוגדיהם – כולם בני חלוף. משום כך נאמר בפסוק זה שתוצאות הסגידה לאלים-למחצה אינן נשמרות לעד. פירושו של דבר שמבצעיה של סגידה שכזו אינם ניחנים בתבונה יתרה. מכל מקום, הישגו של הדָבֵק הטהור אשר שרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה ועוסק בשירות מסור לאל, שונה בתכלית; הוא זוכה בקיום נצחי, מלא בחדווה וידע. אלוהים בלתי מוגבל; ברכותיו בלתי מוגבלות; וחסדו בלתי מוגבל. מכאן שגם חסדו לדְבֵקו הטהור אינו מוגבל.