HE/BG 7.28
פסוק 28
- येषां त्वन्तगतं पापं जनानां पुण्यकर्मणाम् ।
- ते द्वन्द्वमोहनिर्मुक्ता भजन्ते मां दृढव्रताः ॥२८॥
- יֵשָׁאםּ תְו אַנְתַה-גַתַםּ פָּאפַּםּ גַ׳נָאנָאםּ פּוּנְּיַה-קַרְמַנָּאם
- תֵא דְוַנְדְוַה-מוֹהַה-נירְמוּקְתָא בְּהַגַ׳נְתֵא מָאםּ דְרּידְּהַה-וְרַתָאהּ
מילה אחרי מילה
יֵשָׁאם—אלו ששלהם; תוּ—אבל; אַנְתַה-גַתַם—נמחו לחלוטין; פָּאפַּם—חטאים; גַ׳נָאנָאם—לאנשים; פּוּנְּיַה—צדיקים; קַרְמַנָּאם—שהמעשים הקודמים שלהם; תֵא—הם; דְוַנְדְוַה—משניות; מוֹהַה—מאשליה; נירְמוּקְתָאהּ—משוחררים; בְּהַגַ׳נְתֵא—עוסקים בשירות מסור; מָאם—אלי; דְרּידְּהַה-וְרַתָאהּ—בהחלטיות.
תרגום
מי שבחייהם הקודמים ובנוכחיים נהגו בצדיקות וחטאיהם כולם נמחו, פטורים משניוּת האשליה, ועוסקים בשירותי בהחלטיות.
התעמקות
בפסוק זה נזכרים אלה שראויים להתעלות למישור הנשגב. החוטאים, הכופרים, הסכלים והרמאים – אלה מתקשים מאוד לגבור על שניות המשיכה והדחיה, בעוד שמי שתרגלו בחייהם את כללי הדת, נהגו בצדיקות וגברו על התגובות לחטאיהם – רק הם יכולים לפנות לשירות מסור ולהתעלות בהדרגה לידע הנשגב אודות אישיות-אלוה. אז, בהדרגה, ביכולתם להגות בטראנס באישיות אלוה. זהו תהליך ההתעלות למישור הרוחני. אלא שתהליך שכזה אפשרי רק בחברתם של דְבֵקים טהורים, משום שבחברתם ניתן להשתחרר מאשליה.
בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (5.5.2) נאמר שמי שחפץ להיגאל, חייב לשרת דְבֵקים (מַהַת-סֵוָאםּ דְוָארַם אָהוּר וימוּקְתֵהּ): מי שמתרועע עם חומרניים לעומת זאת, בוחר בנתיב המוליך אל מחשכי הקיום (תַמוֹ-דְוָארַםּ יוֹשׁיתָאםּ סַנְֹגי-סַנְֹגַם). דְבֵקיו של האל תרים בעולם ומנסים לרפא את הנשמות המותנות מאשלייתן. האימפרסונליסטים אינם יודעים ששכחת מעמדם הטבעי ככפופים לאל מהווה הפרה חמורה של החוק האלוהי. מכל מקום, מבלי לשוב למעמד טבעי זה, לא ניתן להבין את אישיות אלוה, גם לא לעסוק בהחלטיות בשירותו האוהב והנשגב.