HE/BG 7.7
פסוק 7
- मत्तः परतरं नान्यत्किञ्चिदस्ति धनञ्जय ।
- मयि सर्वमिदं प्रोतं सूत्रे मणिगणा इव ॥७॥
- מַתְתַהּ פַּרַתַרַםּ נָאנְיַת קינְֿצ׳יד אַסְתי דְהַנַנְֿגַ׳יַה
- מַיי סַרְוַם אידַםּ פְּרוֹתַםּ סֻוּתְרֵא מַנּי-גַנָּא איוַה
מילה אחרי מילה
מַתְתַהּ—ממני; פַּרַה-תַרַם—נעלה; נַה—לא; אַנְיַת קינְֿצ׳ית—משהו אחר; אַסְתי—קיים; דְהַנַם-גַ׳יַה—הו כובש העושר; מַיי—בי; סַרְוַם—כל הקיים; אידַם—אשר אותו אנו רואים; פְּרוֹתַם—שזור; סֻוּתְרֵא—על חוט; מַנּי-גַנָּאהּ—פנינים; איוַה—כמו.
תרגום
הו כובש-העושר, אין אמת נעלה ממני. הכול נשען עלי, כמו פנינים אשר שזורות על חוט.
התעמקות
ישנה מחלוקת תמידית לגבי האמת המוחלטת העליונה; האם זו בעלת אישיות או משוללת אישיות. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מורה ומאששת שוב ושוב שהאמת המוחלטת היא אישיות אלוה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. פסוק זה מורה במיוחד על טבעה האישי של האמת המוחלטת. זה מאושש גם בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא: אִישְׂוַרַהּ פַּרַמַהּ קְרּישְׁנַּהּ סַץ'-צ'יד-אָנַנְדַה-ויגְרַהַהּ; שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה, הוא האמת המוחלטת העליונה. הוא האל הבראשיתי, מאגר כל העונג, גוֹוינְדַה, ודמותם הנצחית של חדווה וידע מושלמים. לאור סמכויות אלה לא נותר צל של ספק שהאמת המוחלטת היא אישיות עליונה, סיבת כל הסיבות. לעומתן סומכים האימפרסונליסטים את טענתם על הגרסה הוֵדית שמופיעה בשְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד (3.10): תַתוֹ יַד אוּתְתַרַה-תַרַםּ תַד אַרֻוּפַּם אַנָאמַיַם/ יַה אֵתַד וידוּר אַמְרּיתָאס תֵא בְּהַוַנְתי אַתְהֵתַרֵא דוּהְּקְהַם אֵוָאפּייַנְתי. "בעולם החומרי נחשב בְּרַהְמָא, היצור הראשון ביקום, לעליון מבין האלים-למחצה, בני האדם והחיות הנחותות. אולם מעבר לו שורה הנשגב, שהוא חסר דמות חומרית וטהור מכל טומאה חומרית. כל מי שיודע אותו, גם הוא הופך לנשגב, בעוד שמי שאינם יודעים, מתייסרים במצוקות העולם החומרי."
האימפרסונליסטים מדגישים יותר את המילה אַרֻוּפָּם. אולם זו אינה מצביעה על חוסר אישיות, אלא על אותה דמות נשגבת של נצחיות, חדווה וידע, כפי שמתוארת בפסוק מן הבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא שנזכר לעיל. פסוקים נוספים מן השְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד (3.9-8) מאששים זאת:
- וֵדָאהַם אֵתַםּ פּוּרוּשַׁםּ מַהָאנְתַם
- אָדיתְיַה-וַרְנַּםּ תַמַסַהּ פַּרַסְתָאת
- תַם אֵוַה וידיתְוָאתי מְרּיתְיוּם אֵתי
- נָאנְיַהּ פַּנְתְהָא וידְיַתֵא ׳יַנָאיַה
- יַסְמָאת פַּרַםּ נָאפַּרַם אַסְתי קינְֿצ׳יד
- יַסְמָאן נָאנִּייוֹ נוֹ גְ׳יָאיוֹ ׳סְתי קינְֿצ׳ית
- וְרּיקְשַׁה איוַה סְתַבְּדְהוֹ דיוי תישְׁטְהַתְי אֵקַס
- תֵנֵדַםּ פֻּוּרְנַּםּ פּוּרוּשֵׁנַּה סַרְוַם
"אני יודע אותו אישיות אלוה, הנשגב לכל תפיסה חומרית אפלה. רק מי שיודע אותו יכול להשתחרר מכבלי הלידה והמוות. אין דרך אחרת לגאולה לבד מידיעת אותה אישיות עליונה."
"אין אמת נעלה מן האישיות העליונה, אישיות אלוה, שהרי הוא העליון מכול. הוא קטן מהקטן ביותר, וגדול מהגדול ביותר. הוא ניצב דומם כעץ ומאיר את הרקיע הנשגב, וכעץ ששולח שורשיו, הוא מפיץ את אוניו הרבים."
מפסוקים אלה ניתן להסיק שהאמת המוחלטת היא אישיות אלוה העילאי, אשר שרוי בכול באמצעות אוניו הרבים, החומריים והרוחניים.