HE/Prabhupada 0046 - אל תהפוך לחיה - פעל באמצעי השלמה



טיול בוקר - רומא, 28 במאי, 1974

יוֹגֵשְׂוַרַה: לפני שהוא עזב, בְּהַגַוָאן השאיר לי רשימת שאלות. אוכל לשאול אותך מֵהֶן?

פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן.

יוֹגֵשְׂוַרַה: בעיה, לדוגמא, שנדמה אשר מתרחשת לעתים הולכות וּקְרֵבוֹת היא ההופעה של טֵרוֹרִיסְטים, כלומר, אנשים המוּנָעים מסיבות פוליטיות, בעיקר פוליטיות.

פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן, את מהות העקרון כבר הסברתי. מפני שהם חיות או בעלי חיים, לעתים הם חַיוֹת מְסוּכַּנוֹת. זה הכל. בעל-חיים, ישנם סוגים שונים של בעלי-חיים. נְמרִים וָאֲרָיוֹת, אֵלֶּה חיות מסוכנות. אבל אתם חיים בחברת חָיוֹת. אז חֶברַת חיות, נֹאמר, בעל-חיים מסויים מתגלה כמסוכן, זה לא יוצא-דופן ומדהים. אחרי הכל, אתם חיים בחברת חיוֹת. פשוט הֱיוּ בני-אדם, בצורה שלמה, למוֹפֵת. זה הפתרון היחיד. כבר הורינו בעבר, זאת חברת בעלי-חיים. אם בעל חיה מסוכנת יוצאת ממנה, אז איפה התדהמה? אחרי הכל, זאת חברת חיות. או שֶׁנָמֵר בא, או שֶׁפִּיל בא, אֵלֶּה בעלי-חיים - אבל אתה אל תהפוך לחיה. מְנע זאת - זה נָחוּץ. בן-אדם נקרא בעל-חיים רציונאלי. אם אתה בא להיות רציונאלי, זה דָרוּשׁ. אם אתה נשאר כחיה אחרת, סוג שונה של בעל-חיים, זה לא יעזור לך. עליך לְהֵיעָשׂוֹת בן-אדם, להלכה ולמעשה. אבל, דוּרְלַבְּהַםּ מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה תַד אַפִּי אַדְהְרוּוַם אַרְתְהַדַם (שׂ.ב. 7.6.1).

לאנשים אלו אין מטרה בחיים. מהי המטרה של בן-אנוש..., הם לא יודעים. אז מידוֹתיהֵם כְּבַעַל-חָיים עוברות שינוי, בדרך זו, בדרך אחרת, בדרך ההיא, או בדרך שׁוֹנָה. ממש כפי שהם יוצאים לראות ריקוד עירום. בגלל הנטייה החייתית, הוא רואה את אשתו מדי יום בעירום, ועדיין הוא הולך לראות ריקוד עירום, ומשלם דמי-כניסה. זאת כיוון שאין להם שום מטרה או עיסוק לבד מהחייתיות הזאת. האמנם לא כן? אז, מה מוּשָׂג בְּלַחְזוֹת בְּמַעֲרומֶּיהָ של אישה אחרת? אתה רואה בכל יום, ובכל לילה, את אֵשֶתְךָ עֵירוֹמַה. למה אתה... כי אין להם יעד נוסף בְּעיסוּקָם. בעלי החיים. פּוּנַהּ פּוּנַשׂ צַ'רְויתַה-צַ'רְוַנָּאנָאם (שׂ.ב. 7.5.30). כלב, איננו יודע מהו הטעם. הוא פשוט לועס, עצם אחת, בדרך זו, בדרך אחרת, בדרך כזו, בדרך שׁוֹנַה. משום שהוא בעל חיים. אין לו עיסוק אחר. אז החברה כולה, היא חברת בעלי חיים. במיוחד אנשי המערב. והם פיתחו צִיוִילִיזָצְיַה על כַּן הנטיות החייתיות, שפירושה, "אני הגוף הזה, והשימוש הטוב ביותר לְחַיָי הוא לענג את החושים." כזה הוא בעל-חיים. "אני הגוף הזה." גוף פירושו החושים, "ולספק את החושים למען השלמות הגבוהה ביותר" - זוהי התרבות שלהם.

אז עליכם להציג תרבות אנושית אמיתית. אל תהיו מופתעים, בעל-חיים, בצורות שונות, במידות שונות של יכולת, בא החוצה. אחרי הכל, הוא חיה בסך הכל, בעל-חיים. העקרון הבסיסי הוא חייתיות. בגלל שהוא חושב, "אני הגוף הזה..." כשם שהכלב חושב, "אני כֶּלֶב, מוצק מאוד וחזק," אדם אחר חושב, "אני אוּמַה גְדוֹלָה." אבל היכן הוא העקרון הבסיסי? כלב חושב גם הוא על בסיס הגוּף שלו, ואומה גדולה זאת אף היא חושבת על הבסיס של הגוף. אז אין הבדל בין כלב זה ואומה גדולה זו. ההבדל היחיד הוא שבן-אדם, בזכות הטבע, ניחן בחושים טובים יותר. ואין לו כוח, או שאין חינוך להשתמש בחושים הטובים יותר, כיצד להתקדם רוחנית ולהיחלץ מן העולם החומרי. לכך אין לו טעם. הוא פשוט רותם את האינטליגנציה היותר טובה לחייתיות. זוהי המשמעות. אין לו חינוך איך להשתמש באינטליגנציה הטובה יותר. לכן הוא משתמש בה רק בנטיה החייתית. ואנשים בכל העולם, כאשר הם רואים את המערביים, "הם מתקדמים." מה זה? מתקדמים בחייתיות. העקרון הבסיסי הוא החייתיות. הם נעשים מופתעים. הם גם מחקים. אז הם מרחיבים את החייתיות, חברת בעלי-חיים. כעת עלינו לנקוט באמצעי-הַשְׁלָמָה לתועלת החברה האנושית.