HE/Prabhupada 0100 - אנו קשורים ביחס נצחי לקרישנה

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0099 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0101

אנו קשורים ביחס נצחי לקרישנה
- פרבהופאדה 0100


הרצאה על שׂ.ב. 6.1.8 - נְיוּ יוֹרְק, ה-22 בְּיוּלי, 1971

אז אנו קשורים לְקְרּישְׁנַּה ביחס נצחי. באופן הנוכחי זה פשוט נשכח, נדחק הצידה. אז אנו חושבים שאין לנו יחסים עם קְרּישְׁנַּה. אבל זו לא העובדה. משום שאנו חלקים בלתי-נפרדים מִקְּרּישְׁנַּה, מערכת היחסים נצחית. פשוט עלינו לְהַחֲיוֹת אותה. זאת תודעת קְרּישְׁנַּה.

תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה... אנו עתה בתודעה שונה. אני חושב שאני הוֹדִי. מישהו חושב, "אני אָמֵריקָאִי." מישהו חושב, "אני זה, אני כך." אבל חשיבה אמיתית צריכה להיות "אני של קְרּישְׁנַּה" - זאת תודעת קְרּישְׁנַּה. "אני של קְרּישְׁנַּה." וביחסים של תודעת קְרּישְׁנַּה, כיוון שֶׁקְּרּישְׁנַּה הוא לכולם, לכן גם אני של כולם. נסו פשוט להבין. בּהוֹדוּ - המערכת היא שֶכַּאֲשֶׁר נַעֲרָה נישאת לנער, אז, בארץ שלכם גם, בכל מקום, אותה המערכת. בדיוק כמו שאחיין הנער קורא לנערה "דּוֹדָה." כעת, איך היא הפכה לְדוֹדָה? מפני, שבמערכת היחסים שלה עם בַּעֲלָהּ, לפני הנישואין, היא לא הייתה דּוֹדָה, אבל מרגע שנקשר שמה עם בעלהּ, אחיינו של הבעל הפך לאחיין שלה. נסו פשוט להבין את הדוגמא. באופן דומה, אם נבסס מחדש את מערכת היחסים שלנו, או את מערכת היחסים המקורית עם קְרּישְׁנַּה, וְקְרּישְׁנַּה הוא לכולם, מכאן אֲנִּי נַעֲשָׂה למען כולם.

זאת אהבה אוניברסלית אמיתית. אהבה-לכאורה אוּנִיבֶרְסלִית, מְלָאכוּתִית, לא יכולה להתבסס אלא אם בִּיססְתּם יָחַסְכם עם הנקודה המרכזית. בדיוק כשם שאתם אָמֵריקָאִים. למה? כי נולדתם בארץ הזאת. אז אָמֵריקָאִי אחר שתפגשו הוא חבר במדינה שלכם, אבל אם אתם הופכים למשהו אחר, אז אין לכם מערכת יחסים עם אָמֵריקָאִי אחר. אז עלינו לְבַסֵּס מחדש את מערכת היחסים שלנו עם קְרּישְׁנַּה. אז השאלה של אחווה אוּנִיבֶרְסלית, צדק, שלום ושגשוג תבוא. אחרת, אין אפשרות כזאת. הנקודה העיקרית חסרה. כיצד ייתכנו צדק ושלום? זה לא אפשרי.

לכן בְּבְּהַגַוַד-גִיתָא נוסחת השלום ניתנת. נוסחת השלום היא שאדם צריך להבין שֶׁקְרּישְׁנַּה הוא הנהנה היחיד. בדיוק כמו במקדש הזה, הנקודה המרכזית היא קְרּישְׁנַּה. אם אתם מבשלים, זה בשביל קְרּישְׁנַּה, לא שאנו מבשלים למען עַצְמֵנוּ. לבסוף, על אף שאנחנו נֹאכָל את הַפְּרַסָאדַם, אלא כשאנו מבשלים, אנו לא חושבים שאנחנו מבשלים לעצמנו. אנו מבשלים למען קְרּישְׁנַּה. כשאנו יוצאים החוצה לאסוף מימון כלשהו, זה לא שהאנשים שבקבוצת הַסַנְֹקִירְתַנַה, להם יש איזה אינטרס אישי. לא. הם אוספים, או שהם מפיצים את הַספְרוּת, למען קְרּישְׁנַּה, בשביל לעשות אנשים מודעים לְקְרּישְׁנַּה. וכל דבר שנאסף, מוּצָא לבסוף על קְרּישְׁנַּה. בדרך זאת, כשאנו מתורגלים לדרך חיים זו - הכל לְקְרּישְׁנַּה - זאת תודעת קְרּישְׁנַּה. אותו הדבר, מה שאנו עושים - עלינו לעשות, פשוט עלינו לשנות את התודעה, "אני עושה בשביל קְרּישְׁנַּה, לא למען הָעַצְמִי האישי שלי." בדרך זו, אם נפתח תודעת קְרּישְׁנַּה, אז נבוא לתודעה המקורית שלנו. אז נהפוך שמחים ומאושרים.

אלא אם נבוא לתודעה המקורית, אז אנחנו משוגעים בדרגות שונות. כל מי שאינו בתודעת קְרּישְׁנַּה, הוא נחשב לִמְשׁוּגָע כיוון שהוא מדבר על מישור זמני, חולף. זה יסתיים. אבל אנחנו, כישויות חיים, אנו נצחיים. אז עסק זמני הוא לא העסק שלנו. העסק שלנו צריך להיות נצחי מפני שאנו נצחיים. ועסק נצחי זה הוא כיצד לשרת את קְרּישְׁנַּה. בדיוק כמו שאצבע זו היא חלק מהגוף שלי, אבל העסק הנצחי של האצבע הוא כיצד לשרת את הגוף הזה, זה הכל. הִנֵה, אין לה אף עסק אחר. וזה המצב הבריא של האצבע. אם אינה יכולה לשרת את הגוף כולו, זה מצב חולה. באותו הָאוֹפֶן, קְרּישְׁנַּה הוא נצחי, אנו נצחיים - נִיתְיוֹ נִיתְיָאנָאםּ צֵ'תַנַנַשׂ צֵ'תַנָאנָאם (קַתְהַה אוּפַּנישַׁד 2.2.13). אלו ההוראות הַוֵּדיוֹת. הנצחי העליון הוא שְׂרִי קְְרּישְׁנַּה, ואנחנו גם נצחיים. אנו לא עליונים, אנו כפופים. נִיתְיוֹ נִיתְיָאנָאםּ צֵ'תַנַשׂ צֵ'תַנָאנָאם - הוא ישות החיים העליונה, ואנו ישויות חיים כפופות לו. אֵקוֹ בַּהוּנָאםּ יוֹ וִידַדְהָאתי קָאמָאן - שישות חיים אחת נצחית, נצחי אחד, הוא מספק את כל צרכי החיים לישויות החיים הרבות במספרן. אֵקוֹ בַּהוּנָאם, רבות כחול אשר על שפת הים. אינך יכול לספור, בַּהוּנָאם. זו מערכת היחסים שלנו.

אז, חלקים בלתי-נפרדים, עלינו לשרת את קְרּישְׁנַּה, ואנו כפופים. הוא מספק את הנחיצויות שלנו. הוא האבא העליון. אלו הם חיים נורמליים וחיים משוחררים. כל חיים אחרים, מְעֵבֶר לְהַשָּׂגָה זו של תודעת קְרּישְׁנַּה, אֵלוּ חָיֵי חֵטא.