HE/Prabhupada 0174 - כל ישות חיה היא בת לאלוהים

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0173 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0175

כל ישות חיה היא בת לאלוהים
- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0174


הרצאה על שׂ.ב. 1.8.26 - לוס אנג'לס, ה-18 באפריל, 1973

אז כל ישות חיים היא ילד של אלוהים. אלוהים הוא האב העליון. קְרּישְׁנַּה אומר: אַהַםּ בִּיגַ'ה-פְּרַדַהּ פּיתָא - "אני האב נותן-הזרע של כל ישויות החיים." סַרְוַה-יוֹנישׁוּ קַוּנְתֵיַה (בּ.ג. 14.4) - "בכל צורה שהן עשויות לחיות, הן כולן ישויות חיים, הילדים שלי." למעשה זו העובדה. אנו כולנו ישויות חיים, אנו הילדים של אלוהים. אלא ששכחנו - מכאן אנחנו נלחמים. בדיוק כמו במשפחה נחמדה, אם מישהו יודע: "אבא מספק לנו מזון. אז אנו האחים, מדוע שנילחם?" באופן דומה אם נהפוך מודעים לאלוהים, אם נֵעָׁשֶׂה מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו תסתיים. "אני אמריקאי, אני הודי, אני רוסי, אני סיני." - דברים שטותיים אלה יעלמו.

התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה כל כך נחמדה. מרגע שאנשים נעשים מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו, לחימה פוליטית זו, לחימה לאומית, תסתיים מיידית. כיוון שהם יגיעו לתודעה האמיתית שהכל שייך לאלוהים. וכפי שהילדים, לילד של המשפחה יש זכות לקבל יתרונות מן האבא, באופן דומה אם כולם חלק מאלוהים, אם כולם ילדים של אלוהים, אז לכולם יש זכות להשתמש ברכוש האבא.

אז זכות זו... לא שהזכות, זכות זו שייכת לאדם. לפי בְּהַגַוַד-גִיתָא, הזכות שייכת לכל ישויות החיים. לא חשוב אם הוא ישות חיים או חיה או עצים, או ציפורים, או בהמה או חרק. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. אנחנו לא חושבים במונחים שרק אח שלי טוב, אני טוב. ואילו כל השאר רע. סוג-נכאים צר זה של תודעה אנו שונאים, בועטים אותו החוצה. אנו חושבים: פַּנְּדּיתָאהּ סַמַה-דַרְשׂינַהּ (בּ.ג. 5.18). בבְּהַגַוַד-גִיתָא תמצאו:

וידְיָא-וינַיַה-סַמְפַּנְנֵה
בְּרָאהְמַנֵּא גַוי הַסְתיני
שׂוּני צַ'יְוַה שְׂוַה-פָּאקֵא צַ'ה
פַּנְּדּיתָאהּ סַמַה-דַרְשׂינַהּ
(ב.ג. 5.18)

מי שהוא פַּנְּדּיתַה - מי שהוא מלומד, הוא רואה כל ישות חיה באותו מישור. לכן וַיְשְׁנַּוַה מלא בכל כך הרבה חמלה - לוֹקָאיָאםּ היתַה-קָארינַּוּ. הם יכולים למעשה לעשות את העבודה המועילה לאדם. הם רואים, מרגישים למעשה שכל ישויות החיים, הם חלק מאלוהים. בדרך זו או אחרת, הם נפלו למגע עם העולם החומרי, ולפי קַרְמַה שונה, הם הניחו את סוגי הגוף השונים. אז פַּנְּדּיתַה - אלו שהם מלומדים, אין להם הבחנה ש: "זו חיה, תפקידה להישלח לבית-המטבחיים, וזהו האדם, הוא יאכל אותה." לא. למעשה אדם מודע לְקְרּישְׁנַּה, הוא אדיב לכולם. למה שהחיות תִּשָּׁחֵטְנָה?

לכן הפילוסופיה שלנו היא אי אכילת-בשר. ללא אכילת-בשר. אינך יכול. אז הם לא ישמעו מאיתנו, "הוֹ, מה השטות הזו? זה האוכל שלנו. למה שלא אֹכַל אוֹתוֹ?" - כיוון שֶׁאֵדְהַמָאנַה-מַדַהּ. (שׂ.ב. 1.8.26). הוא שוטה שיכור-חושים. הוא לא ישמע את העובדה האמיתית.