HE/Prabhupada 0183 - מר ינשוף, פקח בבקשה את העיניים וראה את השמש
הרצאה על שׂ.בּ. 6.1.37 - סן פרנסיסקו, 19 ביולי, 1975
אלוהים מכריז "הנני. באתי". פַּריתְרָאנָּאיַה סָאדְהוּנָאםּ וינָאשָׂאיַה צַ'ה דוּשְׁקְרְיתָאם (בּ.ג. 4.8) - "הופעתי לפניך רק כדי לתת לך הקלה". פַּריתְרָאנָאיַה סָאדְהוּנָאם. "אתה מנסה להבין אותי, אז הנה אני כאן. אני נוכח. למה אתה חושב שאלוהים נטול צוּרה? הנה אני, קְרּישְׁנַּה, בְּצוּרָה. אתה רואה, יש לי את החליל שלי ביד. אני מאוד מחבב את הפרות. אני אוהב את הפרות ואת הֶחכם ואת בְּרַהְמָא, את כולם באופן שווה, מפני שכולם בָּנַי בגופים שונים."
קְרּישְׁנַּה משחק. קְרּישְׁנַּה מדבר. עדיין, טיפשים אלה לא יבינו את קְרּישְׁנַּה. אז מהי אשמתו של קְרּישְּׁנַּה? זאת אשמתנו - אַנְדְהַה. ממש כמו הינשוף. ינשוף לעולם לא יפקח את העיניים בשביל לראות שישנו אור שמש. אתם מכירים אותו, הינשוף? אז הם לא יפקחו. כל מה שתגידו, "מר ינשוף, פקח בבקשה את עיניך וראה את השמש," "לא, אין שמש. אני לא רואה." (צחוק) זאת חֶבְרָה ינשופית. אז עליכם להילחם בינשופים הללו. עליכם להיות חזקים מאוד, בייחוד הַסַּנְניָאסִים. עליכם להילחם בינשופים. עלינו לפקוח את עיניהם בכוח מזאת, עם מְכוֹנָה. (צחוק) דבר זה נמשך. אז תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה היא קרב מול כל הינשופים.
אז כאן הוא אתגר: יֻוּיַםּ וַי דְהַרְמַה-רָאגַ'סְיַה יַדי נירְדֵשַׂה-קָארינַּהּ. (שׂ.בּ. 6.1.38). נירְדֵשַׂה-קָארינַּהּ - משרת משמעותו שאין להם ברירה מלבד לבצע את הפקודות של האדון. מכאן נירְדֵשַׂה-קָארינַּהּ, הם לא יכולם להתווכח; לא. מה שנאמר, זה מתבצע. אז אם מישהו מתיימר להיות... הוא מצפה ל... אני חושב... כאן הַוּישּׁנּוּדֻוּתוֹת גם מוזכרים: וָאסוּדֵווֹקְתַה-קָארינַּהּ - גם הם משרתים. אז אוּקְתַה פירושו שכל פקודה הניתנת ע"י וָאסוּדֵוַה, הם מבצעים.
באופן דומה, היַמַדֻוּתוֹת, הם משרתים של יַמַרָאגַ'ה. גם היחס כלפיהם הוא נירְדֵשַׂה-קָארינַּהּ : "אם אתה למעשה משרת של יַמַרָאגַ'ה, אתה תפעל לפי ההכוונה שלו, אז עליך לדעת מהי דְהַרְמַה ומהי אַדְהַרְמַה." אז הם למעשה משרתים בפועל של יַמַרָאגַ'ה, אין כל ספק לגבי זה. כעת הם נותנים את הזיהוי שלהם באופן הזה: יַמַדֻוּתַה אֻוּצ'וּהּ וֵדַה-פְּרַנּיהיתוֹ דְהַרְמַהּ, תשובה מידית. "מהי דְהַרְמַה?" - זאת הייתה השאלה. מיד באה התשובה. הם יודעים מהי דְהַרְמַה - וֵדַה-פְּרַנּיהיתוֹ דְהַרְמַהּ: "דְהַרְמַה פירושה מה שהוסבר בַּוֵדוֹת."
אתה לא יכול לייצר דְהַרְמַה. וֵדַה, הידע המקורי, וֵדַה משמעותו ידע - וֵדַה-שָׂאסְתְרַה. אז מזמנה של הבריאה, הַוֵּדַה ניתנה לבְּרַהְמָא. וֵדַה... לכן היא נקראת אַפַּוּרוּשֵׁיַה : היא אינה מיוצרת. זה מוסבר בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם : תֵנֵה בְּרַהְמַה הְרּידָא יַה אָאדי-קַוַיֵה. בְּרַהְמַה, בְּרַהְמַה פירושו וֵדַה. שם אחר לַוֵּדוֹת הוא בְּרַהְמַה, ידע רוחני, או כל הידע, בְּרַהְמַה. אז תֵנֵה בְּרַהְמַה אָאדי-קַוַיֵה הְרּידָא. אז הַוֵּדַה צריכה להילמד מפי המורה הרוחני.
אז זה נאמר שבְּרַהְמָא הוא ישות החיים הראשונה שהבינה את הַוֵּדוֹת. אז איך הוא הבין? מי היה המורה? אין באותה שעה יצור אחר. כיצד הבין את הַוֵּדוֹת? המורה היה קְרּישְׁנַּה, והוא ממוקם בלב של כולם: אִישׂוַרַה סַרְוַה-בְּהֻותָאנָאםּ הְרּיד-דֵשֵׂה 'רְג'וּנַה תישְׁטְהַתי (ב.ג. 18.61). אז הוא מלמד מהלב. אז קְרּישְׁנַּה מלמד - הוא כה אדיב - כְּצַ'יְתְיַה-גוּרוּ, מהלב, והוא שולח את נציגו מבחוץ. צַ'יְתְיַה-גוּרוּ וְגוּרוּ, שתי הדרכים, קְרּישְׁנַּה מנסה, קְרּישְׁנַּה כה אדיב.
אז לכן הַוֵּדוֹת, הן אינן ספרים מעשה ידי-אדם. וֵדַה, אַפַּוּרוּשֵׁיַה. אַפַּוּרוּשֵׁיַה משמעותו לא עשוי בידי... שומה עלינו שלא לקחת את הַוֵּדוֹת כספר השערות מנטאליות רגיל. לא. הן ידע מושלם. הן הינן ידע מושלם. ועל אדם לקחתן כמו שהן, ללא כל שינוי, פירוש מחדש - אז הן מדוברות מהאל. לכן בְּהַגַוַד-גִיתָא גם היא וֵדַה. היא מדוברת מפי קְרּישְׁנַּה. אז אינך יכול לעשות כל תוספת, שינוי. עליך לקחתן כפי שהן. אז תקבל את הידע הנכון.