HE/Prabhupada 0480 - אלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, כי כולנו אישיים

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0478 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0481

אלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, כי כולנו אישיים
- פרבהופאדה 0480


הרצאה - סִיאַטֵל, אוקטובר 7, 1968

בגוף חיה, הם אינם יודעים דבר מלבד עינוג חושים. אין להם שום כוח. התודעה שלהם איננה מפותחת. בדיוק כמו בפארק האגם הירוק, ישנם כל כך הרבה ברווזים רבים. כאשר מישהו מתקרב לשם עם מעט אוכל, הם מתחילים להיאסף: "קוואק! קוואק! קוואק! קוואק!" זה הכל. ולאחר האכילה, הם נהנים מחיי מין. זה הכל. אז, באופן דומה, כמו חתולים וכלבים ובעלי חיים אלו, גם חיי אדם הם כאלו, אם אינה השאלה, "מי ומה אני?" מונחים פשוט על ידי דחפי חושים, הם אינם טובים יותר מברווזים וכלבים.

אז מכאן, בששת הפרקים הראשונים זה הוחלט, שישות חיים היא ניצוץ רוחני. קשה מאוד למצוא היכן הניצוץ מסתתר בגוף, משום שהוא כה קטן, וחמקמק. לא קיים אף מיקרוסקופ או מכונה, המסוגלים למצוא אותו. אלא שהוא שם. הוא נמצא שם. הסימן או הסימפטום הוא, משום שהוא שם בגוף שלי, מפני שהוא שם בגוף שלי, אנו זזים, אנו מדברים, אנו מתכננים, כל כך הרבה דברים אנחנו נוהגים לעשות - פשוט למען הניצוץ הרוחני הזה. אז אנחנו ניצוצות בזעיר אנפין, של הרוח העליונה. בדיוק כפי שישנם באור השמש חלקיקים זעירים, חלקיקים מאירים. כאשר חלקיקים נוצצים אלו, מתמזגים להם באלומה יחד, זהו אור השמש. אלא, שהם חלקיקים. משום היותם, הם נפרדים זה מזה. באופן דומה, במערכת היחסים שלנו עם האל ועם עצמנו, גם אנחנו חלקיקים זעירים של האל, מאירים. מאירים פירושו של דבר שיש לנו נטיות דומות, מחשבות, רגשות, רצונות, רעיונות יצירתיים וכל דבר אחר. כל מה שאדם רואה בעצמו, שקיים באלוהים, פירושו של דבר, שאלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, מפני שכולנו אנושיים. יש לי כל כך הרבה נטיות - כל אחת במידה מאוד סמלית. אותן נטיות נמצאות שם בקְרִישְנָה, או באל, אלא שהן במידה מאוד גדולה, ללא גבולות. זה המדע של תודעת קְרִישְנָה. גדול מאוד, והעמדה שלי קטנה מאוד. ואנחנו כה קטנים, מזעריים בגודל, עדיין, יש לנו נטיות כה רבות, רצונות כה רבים, פעילויות כה רבות, עבודה כל כך רבה בשביל המוח. פשוט דמיינו את המוח הפורה, והרצון, והנטיות האלו באלוהים, על היותם אף במידה רבה יותר. הגדולה שלו פירושו שכל הדברים הללו, מה שיש לנו, כולם קיימים אצלו במידה בלתי-נתפסת. זה הכל. באופן איכותי, אנחנו אחד, אבל כמותית, אנו שונים. הוא גדול, אנו קטנים. הוא אינסופי, אנו מזעריים. לכן המסקנה היא, בדיוק כמו ים אינסופי של חלקיקי אש, ניצוצות, כאשר הם עם האש, הם נראים מאוד יפים, אש וגיצים זו לצד אלו. אלא שכאשר הניצוצות מתנתקים מן האש, האש ממנה באו, הם דוהים. כבר לא רושפים יותר, כבר לא לוהטים באש. באופן דומה, אנחנו ניצוצות של קְרִישְנָה, או אלוהים. כאשר אנחנו מתקשרים לאלוהים, אז הכוח המאיר שלנו, האש, שב במלוא אונו. אחרת, אנחנו דועכים. למרות שאתם ניצוצות, חיינו הנוכחיים, חיים חומריים אלו, הם כיסוי. הניצוץ מכוסה כך, או כמעט כבה. זוהי רק דוגמא. הניצוץ לא יכול לדעוך לגמרי. אם היה כבה לחלוטין, כיצד היו מתממשים סימני החיים? הוא אינו כבה, אבל הוא מכוסה. כמו שאש מכוסה, תוכלו לחוש בחום על המכסה, אבל לא תוכלו לראות את האש. באופן דומה, הניצוץ הרוחני מכוסה על ידי לבוש חומרי, לכן איננו יכולים לראות. הרופא אומר, "הו, תפקוד הגוף כשל, מכאן הלב כשל. הוא מת." אך את הסיבה שהלב כשל זאת אינו יודע. אין שום מדע רפואי, המחושב מן המסד לטפחות. הם יביאו סיבות כה רבות, "משום שגופיפי הדם האדומים, גופיפי הדם פסקו מלתפקד, זה נצבע לבן, אחרת..." לא. זו לא התשובה הנכונה. את הדם ניתן, לצבוע בצבע אדום... או שהצבע האדום, אין פירושו חיים באופן אוטומטי. ישנם הרבה תוצרים טבעיים שהם אדומים מטבעם. אין לומר מזה, שישנם חיים.