HE/Prabhupada 0733 - ערכו של הזמן רב כל כך, אם תשלם מיליון דולרים, לא תקנה אותו בחזרה

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0703 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0753

ערכו של הזמן רב כל כך, אם תשלם מיליון דולרים, לא תקנה אותו בחזרה
- פרבהופאדה 0733


הרצאה על שׁ.ב. 7.6.1 - סַן-פְרַנְסִיסְקוֹ, 15 במֵרץ, 1968

ישנו פסוק נחמד, בצַ'נַקְיַה שְׁלוֹקַה. אתם פשוט תראו, כמה יקר ערכו של הזמן. לפי פסוק זה, תדעו. צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדּיתַה אומר... צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה היה פוליטיקאי גדול. לפרקים הוא היה ראש ממשלת הודו. אז הוא אומר, אָאיוּשַׁהּ קְשַּׁנַּה אֵקוֹ 'פִּי נַה לַבְּהְיַה סְוַורְנַּה-קוֹתִּּיבְּהיהִּ. הוא אומר, "רגע, רגע יחיד מתוחלת החיים..." רגע. שלא לדבר על שעות וימים תמימים, אלא רגעים. הוא החשיב את ערכו, של רגע אחד, לרגע שני. בדיוק כפי שהיום, ה-15 במרץ, 1968, כעת השעה היא שבע וחצי, או שבע שלושים וחמש. כעת זוהי 1968, 7:35, חלפה, כעת זו 7:36, לא ניתן להשיב את אותו 1968, 15 במרץ, ערב, 7:35, שוב. אפילו תשלם מיליוני דולרים, "אַנַא שוּב שנית", לא, גמרנו. אז צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה אומר, "זמן הוא כה יקר, אפילו תשלום של אלף מטבעות זהב, לא יכול לקנות בחזרה רגע יחיד." מה שאבוד, אבוד לצמיתות. נַה צֵ'ן נירַרְתְהַקַםּ נִיתִיהִּ: "אם זמן כה יקר אתה מבזבז לריק, בלי שום מטרה," נַה צַ'ה הָאנִיס תַתוֹ 'דְהיקָא, "פשוט דמיין כמה אתה מפסיד, מה רב הוא ההפסד שלך." אותו דבר שאינך יכול לקבל בחזרה בעד מיליוני דולרים, אם זה מתבזבז לחינם, כמה גדול הוא ההפסד, פשוט יש לדמיין.

אז אותו הדבר: פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה אומר, דְהַרְמָאן בְּהָאגַוַתַן (ש.ב. 7.6.1), להפוך מודע לקְרִישְּׁנַּה או מודע לאלוהים, זה דבר כל כך חשוב שאל לנו לבזבז אפילו רגע. מיד יש להתחיל זאת. למה? דוּרְלַבְּהַםּ מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה. מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה. הוא אומר שצורת חיי אנוש זו מאוד נדירה. היא מושגת, לאחר לידות רבות ומרובות. אז הציוויליזציה המודרנית, הם לא מבינים את ערכם של חיי אנוש אלו. הם חושבי שהגוף נועד לעינוג חושים, כמו הכלבים והחתולים. הכלב והחתול, גם הם נהנים מהחיים בארבעה עקרונות; אכילה, שינה, התגוננות ומין. אז צורת חיי אדם לא נועדה, להתקלקל כמו הכלבים והחתולים. צורת חיי אדם נועדה למשהו אחר. וה"משהו האחר" הוא תודעת קְרּישְׁנַּה או תודעת אלוהים. משום שללא צורת חיי אדם, שום גוף איננו בנוי להבין מיהו אלוהים, מהו העולם הזה, מי אני, מאיפה באתי, לאן עלי ללכת. דברים אלו נועדו לחיי אנוש. אז הוא אומר, "מן הילדות ממש..." למעשה, זה חיוני. מן הילדות, בבתי הספר, במכללות, על בְּהָאגַוַתַה-דְהַרְמַה, או העיסוק של תודעת קְרּישְׁנַּה, להיות מוצגת. זה הכרחי, אבל הם לא מבינים. הם חושבים שחיים נקודתיים אלו הם הכל, והגוף הזה הוא הכל, ואין שום חיים זולת אלו. בחיים הבאים, הם בכלל לא מאמינים. כל זה בגלל בערות. חיים הם נצח, וחיים נקודתיים אלו הם הכנה לחיים הבאים.