HE/BG 17.15: Difference between revisions

(Bhagavad-gita Compile Form edit)
 
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists)
 
Line 1: Line 1:
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 17|H15]]
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 17|H15]]
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 17| פרק שבעה-עשר: סוגי האמונה]]'''</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 17.16| BG 17.16]] '''[[HE/BG 17.16|BG 17.16]] - [[HE/BG 17.14|BG 17.14]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 17.14| BG 17.14]]</div>
<div dir="rtl">
<div dir="rtl">
{{RandomImageLeft|Hebrew}}
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 17| פרק שבע עשרה: סוגי האמונה]]'''</div>
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 17.14|ב.ג. 17.14]] '''[[HE/BG 17.14|ב.ג. 17.14]] - [[HE/BG 17.16|ב.ג. 17.16]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 17.16|ב.ג. 17.16]]</div>
{{RandomImage|Hebrew}}


==== פסוק 15 ====
==== פסוק 15 ====
<div class="devanagari">
:अनुद्वेगकरं वाक्यं सत्यं प्रियहितं च यत् ।
:स्वाध्यायाभ्यसनं चैव वाङ्मयं तप उच्यते ॥१५॥
</div>


<div class="verse">
<div class="verse">
:''דֵוַה-דְויגַ׳ה-גוּרוּ-פְּרָאגְ׳נַֿה- פֻּוּגַ׳נַםּ שַׂוּצַ׳ם אָרְגַ׳וַם''
:אַנוּדְוֵגַה-קַרַםּ וָאקְיַםּ סַתְיַםּ פְּרייַה-היתַםּ צַ׳ה יַת
:''בְּרַהְמַה-צַ׳רְיַם אַהימְּסָא צַ׳ה שָׂארִירַםּ תַפַּה אוּצְ׳יַתֵא''
:סְוָאדְהְיָאיָאבְּהְיַסַנַםּ צַ׳יְוַה וָאןֹ-מַיַםּ תַפַּה אוּצְ׳יַתֵא
 
</div>
</div>


Line 16: Line 20:


<div class="synonyms">
<div class="synonyms">
דֵוַה—של האל העליון; דְויגַ׳ה—הבְּרָאהְמַנּים; גוּרוּ—המורה הרוחני; פְּרָאגְ׳נַֿה—ואישיויות ראויות לסגידה; פֻּוּגַ׳נַם—סגידה; שַׂוּצַ׳ם—נקיון; אָרְגַ׳וַם—פשטות; בְּרַהְמַה-צַ׳רְיַם—התנזרות מחיי מין; אַהימְּסָא—אי אלימות; צַ׳ה—ו-; שָׂארִירַם—מתייחס לגוף; תַפַּהּ—חישול; אוּצְ׳יַתֵא—נאמר שהוא.
''אַנוּדְוֵגַה-קַרַם''—לא מסעיר; ''וָאקְיַם''—מילים; ''סַתְיַם''—אמיתי; ''פְּרייַה''—יקר; ''היתַם''—מועיל; ''צַ׳ה''—ו-; ''יַת''—אשר; ''סְוָאדְהְיָאיַה''—של לימוד הוֵדות; ''אַבְּהְיַסַנַם''—תרגול; ''צַ׳ה''—ו-; ''אֵוַה''—בוודאי; ''וָאק-מַיַם''—של הקול; ''תַפַּהּ''—חישול; ''אוּצְ׳יַתֵא''—נאמר שהוא.
</div>
</div>


Line 22: Line 26:


<div class="translation">
<div class="translation">
חישול הגוף מתבטא בסגידה לאלוהים, לבְּרָאהְמַנּים, למורה הרוחני, ולבוגרים יותר, כגון אב ואם; כמו גם בניקיון, בפשטות, בפרישות מינית ובאי-אלימות.
חישול הדיבור מתבטא באמירת אמת ובאמירת דברים נעימים ומועילים, שאינם מסעירים או מעוררים כעס בזולת, כמו גם בציטוט הספרות הוֵדית בדרך קבע.
</div>
</div>


Line 28: Line 32:


<div class="purport">
<div class="purport">
אישיות אלוה מסביר כאן את דרכי החישול השונות. תחילה הוא מתאר מהו
אל לו לדיבור להסעיר את מֶחשָבם של אחרים. כמובן, מורה חייב להורות את
חישול הגוף. זה מתבטא במתן כבוד, או בלימוד כיצד לחלוק כבוד, לאלוהים או
האמת לתלמידיו, אלא שאל לו לדבר אל מי שאינם תלמידיו ועלולים להיטרד
לאלים-למחצה, לבְּרָאהְמַנּים מיומנים ורבי כישורים, למורה הרוחני, ולבוגרים,
מדבריו. זוהי שליטה בדיבור. גם אין לדבר שטויות. שיחה בין מי שמתרגלים
כגון אב ואם, או לכל מי שבקי בידע הוֵדי. אלה ראויים לכבוד. צריך גם לשמור
חיים רוחניים מבוססת כולה על הכתובים. אדם גם צריך לדעת ולתמוך את דבריו
על ניקיון חיצוני ופנימי, ללמוד להתנהג בפשטות, ולא לעשות דבר שנוגד את
בראיות מכתובים בני סמכא, ובו בזמן אמורים דבריו לענג את שומעיו. שיחות
הכתובים. חשובה גם התנזרות ממין. מין בחיי נישואין נחשב גם הוא להתנזרות,
שכאלה הן בעלות תועלת עליונה ומקור השראה לחברה כולה. חשוב גם ללמוד
כיוון שהכתובים מתירים מין במסגרת זו בלבד. זו התרגולת לחישול גופני.
את הספרות הוֵדית הענפה. זה נקרא חישול הדיבור.
</div>
</div>




<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 17.14|ב.ג. 17.14]] '''[[HE/BG 17.14|ב.ג. 17.14]] - [[HE/BG 17.16|ב.ג. 17.16]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 17.16|ב.ג. 17.16]]</div>
</div>
</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 17.16| BG 17.16]] '''[[HE/BG 17.16|BG 17.16]] - [[HE/BG 17.14|BG 17.14]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 17.14| BG 17.14]]</div>
__NOTOC__
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
__NOEDITSECTION__

Latest revision as of 14:44, 27 June 2018

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 15

अनुद्वेगकरं वाक्यं सत्यं प्रियहितं च यत् ।
स्वाध्यायाभ्यसनं चैव वाङ्मयं तप उच्यते ॥१५॥
אַנוּדְוֵגַה-קַרַםּ וָאקְיַםּ סַתְיַםּ פְּרייַה-היתַםּ צַ׳ה יַת
סְוָאדְהְיָאיָאבְּהְיַסַנַםּ צַ׳יְוַה וָאןֹ-מַיַםּ תַפַּה אוּצְ׳יַתֵא

מילה אחרי מילה

אַנוּדְוֵגַה-קַרַם—לא מסעיר; וָאקְיַם—מילים; סַתְיַם—אמיתי; פְּרייַה—יקר; היתַם—מועיל; צַ׳ה—ו-; יַת—אשר; סְוָאדְהְיָאיַה—של לימוד הוֵדות; אַבְּהְיַסַנַם—תרגול; צַ׳ה—ו-; אֵוַה—בוודאי; וָאק-מַיַם—של הקול; תַפַּהּ—חישול; אוּצְ׳יַתֵא—נאמר שהוא.

תרגום

חישול הדיבור מתבטא באמירת אמת ובאמירת דברים נעימים ומועילים, שאינם מסעירים או מעוררים כעס בזולת, כמו גם בציטוט הספרות הוֵדית בדרך קבע.

התעמקות

אל לו לדיבור להסעיר את מֶחשָבם של אחרים. כמובן, מורה חייב להורות את האמת לתלמידיו, אלא שאל לו לדבר אל מי שאינם תלמידיו ועלולים להיטרד מדבריו. זוהי שליטה בדיבור. גם אין לדבר שטויות. שיחה בין מי שמתרגלים חיים רוחניים מבוססת כולה על הכתובים. אדם גם צריך לדעת ולתמוך את דבריו בראיות מכתובים בני סמכא, ובו בזמן אמורים דבריו לענג את שומעיו. שיחות שכאלה הן בעלות תועלת עליונה ומקור השראה לחברה כולה. חשוב גם ללמוד את הספרות הוֵדית הענפה. זה נקרא חישול הדיבור.