HE/BG 17.22

The printable version is no longer supported and may have rendering errors. Please update your browser bookmarks and please use the default browser print function instead.
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 22

अदेशकाले यद्दानमपात्रेभ्यश्च दीयते ।
असत्कृतमवज्ञातं तत्तामसमुदाहृतम् ॥२२॥
אַדֵשַׂה-קָאלֵא יַד דָאנַם אַפָּאתְרֵבְּהְיַשׂ צַ׳ה דִייַתֵא
אַסַת-קְרּיתַם אַוַגְ׳נָֿאתַםּ תַת תָאמַסַם אוּדָאהְרּיתַם

מילה אחרי מילה

אַדֵשַׂה—במקום לא מטוהר; קָאלֵא—וזמן לא מתאים; יַת—זו אשר; דָאנַם—צדקה; אַפָּאתְרֵבְּהְיַהּ—לאנשים שאינם ראויים לכך; צַ׳ה—ו-; דִייַתֵא—ניתנת; אַסַת-קְרּיתַם—ללא כבוד; אַוַגְ׳נָֿאתַם—ללא תשומת לב הולמת; תַת—זו; תָאמַסַם—במידת הבערות; אוּדָאהְרּיתַם—נאמר שהיא.

תרגום

וצדקה שניתנת במקום טמא, בזמן לא מתאים, לאדם לא ראוי, או ללא תשומת לב או כבוד הולם – נחשבת במידת הבערות.

התעמקות

צדקה שמעודדת סימום והימורים היא במידת הבערות ואינה מומלצת כאן. זו גם אינה מועילה; אדרבה, היא בסך הכול מעודדת את החוטאים. גם צדקה שניתנת ללא כבוד או תשומת לב, אפילו לאדם מתאים, היא במידת החושך.