HE/BG 18.30
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה
פסוק 30
- प्रवृत्तिं च निवृत्तिं च कार्याकार्ये भयाभये ।
- बन्धं मोक्षं च या वेत्ति बुद्धिः सा पार्थ सात्त्विकी ॥३०॥
- פְּרַוְרּיתְתיםּ צַ׳ה ניוְרּיתְתיםּ צַ׳ה קָארְיָאקָארְיֵא בְּהַיָאבְּהַיֵא
- בַּנְדְהַםּ מוֹקְשַׁםּ צַ׳ה יָא וֵתְתי בּוּדְדְהיהּ סָא פָּארְתְהַה סָאתְתְויקִי
מילה אחרי מילה
פְּרַוְרּיתְתים—לעשות; צַ׳ה—ו-; ניוְרּיתְתים—לא לעשות; צַ׳ה—ו-; קָארְיַה—מה שצריך לעשות; אַקָארְיֵא—ומה שלא צריך לעשות; בְּהַיַה—פחד; אַבְּהַיֵא—ואי-פחד; בַּנְדְהַם—שעבוד; מוֹקְשַׁם—חופש; צַ׳ה—ו-; יָא—זה אשר; וֵתְתי—יודעת; בּוּדְדְהיהּ—הבנה; סָא—זו; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; סָאתְתְויקִי—במידת הטובות.
תרגום
הו בן פְּרּיתְהָא, אותה הבנה שמורה מה מותר לעשות ומה אסור, ממה לחשוש וממה לא, מה כובל ומה משחרר – זוהי הבנה במידת הטובות.
התעמקות
פעילות שמבוססת על כללי הכתובים נקראת פְּרַוְרּיתְתי, או פעולה שראוי לבצע, ואין לבצע כל פעולה אחרת. מי שאינו מכיר את הוראות הכתובים מסתבך בפעולות ותגובות הפעולה. מכאן שהבנה שמבוססת על כוח הבחנה ותבונה היא במידת הטובות.