HE/BG 18.4
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada
פסוק 4
- נישְׂצַ׳יַםּ שְׂרּינּוּ מֵא תַתְרַה תְיָאגֵא בְּהַרַתַה-סַתְתַמַה
- תְיָאגוֹ הי פּוּרוּשַׁה-וְיָאגְהְרַה תְרי-וידְהַהּ סַמְפְּרַקִירְתיתַהּ
מילה אחרי מילה
נישְׂצַ׳יַם—בוודאות; שְׂרּינּוּ—שמע; מֵא—ממני; תַתְרַה—שם; תְיָאגֵא—בנוגע לפרישות; בְּהַרַתַה-סַת-תַמַה—הו הטוב בבְּהָארַתַה; תְיָאגַהּ—פרישות; הי—בוודאי; פּוּרוּשַׁה-וְיָאגְהְרַה—הו נמר בבני-האדם; תְרי-וידְהַהּ—משלושה סוגים; סַמְפְּרַקִירְתיתַהּ—ידועה.
תרגום
הו הטוב בבְּהָארַתים, שמע עתה את דעתי לגבי פרישות. הו הנמר באנשים, בכתובים זו נחלקת לשלושה סוגים.
התעמקות
הדעות חלוקות אמנם, לגבי פרישות, אך פסיקתו של אישיות אלוה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, צריכה להחשב לסופית, שהרי הוֵדות הן ככלות הכול חוקיו של אלוהים. אלוהים נמצא עתה ופוסק בעצמו; דבריו מהווים המילה האחרונה בנושא זה. הוא מסביר שתהליכי הפרישות נחלקים לשלושה, בהתאם לשלוש מידות הטבע.