HE/BG 18.51-53: Difference between revisions
(Bhagavad-gita Compile Form edit) |
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists) |
||
| Line 1: | Line 1: | ||
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 18|H53]] | [[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 18|H53]] | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
{{ | <div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 18| פרק שמונה עשרה: שלמות הפרישות]]'''</div> | ||
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 18.50|ב.ג. 18.50]] '''[[HE/BG 18.50|ב.ג. 18.50]] - [[HE/BG 18.54|ב.ג. 18.54]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 18.54|ב.ג. 18.54]]</div> | |||
{{RandomImage|Hebrew}} | |||
==== פסוקים 51 | ==== פסוקים 53-51 ==== | ||
<div class="devanagari"> | |||
:बुद्ध्या विशुद्धया युक्तो धृत्यात्मानं नियम्य च । | |||
:शब्दादीन्विषयांस्त्यक्त्वा रागद्वेषौ व्युदस्य च ॥५१॥ | |||
:विविक्तसेवी लघ्वाशी यतवाक्कायमानसः । | |||
:ध्यानयोगपरो नित्यं वैराग्यं समुपाश्रितः ॥५२॥ | |||
:अहंकारं बलं दर्पं कामं क्रोधं परिग्रहम् । | |||
:विमुच्य निर्ममः शान्तो ब्रह्मभूयाय कल्पते ॥५३॥ | |||
</div> | |||
<div class="verse"> | <div class="verse"> | ||
: | :בּוּדְדְהְיָא וישׂוּדְדְהַיָא יוּקְתוֹ דְהְרּיתְיָאתְמָאנַםּ נייַמְיַה צַ׳ה | ||
: | :שַׂבְּדָאדִין וישַׁיָאמְּס תְיַקְתְוָא רָאגַה-דְוֵשַׁוּ וְיוּדַסְיַה צַ׳ה | ||
: | :ויויקְתַה-סֵוִי לַגְהְו-אָשִׂי יַתַה-וָאק-קָאיַה-מָאנַסַהּ | ||
: | :דְהְיָאנַה-יוֹגַה-פַּרוֹ ניתְיַםּ וַיְרָאגְיַםּ סַמוּפָּאשְׂריתַהּ | ||
:אַהַנְֹקָארַםּ בַּלַםּ דַרְפַּםּ קָאמַםּ קְרוֹדְהַםּ פַּריגְרַהַם | |||
:וימוּצְ׳יַה נירְמַמַהּ שָׂאנְתוֹ בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה קַלְפַּתֵא | |||
</div> | </div> | ||
| Line 22: | Line 32: | ||
<div class="synonyms"> | <div class="synonyms"> | ||
''בּוּדְדְהְיָא''—עם התבונה; ''וישׂוּדְדְהַיָא''—מטוהרת לחלוטין; ''יוּקְתַהּ''—מועסק; ''דְהְרּיתְיָא''—בהחלטיות; ''אָתְמָאנַם''—את העצמי; ''נייַמְיַה''—מווסת; ''צַ׳ה''—ו-; ''שַׂבְּדַה-אָדִין''—כצליל; ''וישַׁיָאן''—על מושאי החושים; ''תְיַקְתְוָא''—מוותר; ''רָאגַה''—היקשרות; ''דְוֵשַׁוּ''—ושנאה; ''וְיוּדַסְיַה''—משאיר מחוץ; ''צַ׳ה''—ו-; ''ויויקְתַה-סֵוִי''—חי במקום מבודד; ''לַגְהוּ-אָשִׂי''—אוכל כמות קטנה; ''יַתַה''—שולט; ''וָאק''—בדיבור; ''קָאיַה''—בגוף; ''מָאנַסַהּ''—ובמֶחשָב; ''דְהְיָאנַה-יוֹגַה-פַּרַהּ''—שרוי בטראנס; ''ניתְיַם''—עשרים וארבע שעות ביממה; ''וַיְרָאגְיַם''—התנתקות; ''סַמוּפָּאשְׂריתַהּ''—במוצאו מקלט ב-; ''אַהַנְֹקָארַם''—עצמי כוזב; ''בַּלַם''—עוצמה כוזבת; ''דַרְפַּם''—גאווה כוזבת; ''קָאמַם''—תאווה; ''קְרוֹדְהַם''—כעס; ''פַּריגְרַהַם''—וקבלת דברים חומריים; ''וימוּצְ׳יַה''—בהשתחררו מ-; ''נירְמַמַהּ''—ללא תחושת בעלות; ''שָׂאנְתַהּ''—שליו; ''בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה''—להגשמה עצמית; ''קַלְפַּתֵא''—מוכשר. | |||
</div> | </div> | ||
| Line 45: | Line 55: | ||
לדברים חומריים, הרי שהוא שרוי בשלב ההגשמה העצמית, או בְּרַהְמַן. שלב זה | לדברים חומריים, הרי שהוא שרוי בשלב ההגשמה העצמית, או בְּרַהְמַן. שלב זה | ||
נקרא בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ. ללא תפיסת חיים חומרית, הריהו שליו כולו ופטור מכל | נקרא בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ. ללא תפיסת חיים חומרית, הריהו שליו כולו ופטור מכל | ||
כעס. זה מתואר בבְּהַגַוַד-גִיתָא (2.70): | כעס. זה מתואר בבְּהַגַוַד-גִיתָא ([[HE/BG 2.70|2.70]]): | ||
:''אָפֻּוּרְיַמָאנַּם אַצַ׳לַה-פְּרַתישְׁטְהַםּ סַמוּדְרַם אָפַּהּ פְּרַוישַׂנְתי יַדְוַת'' | :''אָפֻּוּרְיַמָאנַּם אַצַ׳לַה-פְּרַתישְׁטְהַםּ סַמוּדְרַם אָפַּהּ פְּרַוישַׂנְתי יַדְוַת'' | ||
| Line 56: | Line 66: | ||
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 18.50|ב.ג. 18.50]] '''[[HE/BG 18.50|ב.ג. 18.50]] - [[HE/BG 18.54|ב.ג. 18.54]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 18.54|ב.ג. 18.54]]</div> | |||
</div> | </div> | ||
__NOTOC__ | __NOTOC__ | ||
__NOEDITSECTION__ | __NOEDITSECTION__ | ||
Latest revision as of 15:06, 27 June 2018
פסוקים 53-51
- बुद्ध्या विशुद्धया युक्तो धृत्यात्मानं नियम्य च ।
- शब्दादीन्विषयांस्त्यक्त्वा रागद्वेषौ व्युदस्य च ॥५१॥
- विविक्तसेवी लघ्वाशी यतवाक्कायमानसः ।
- ध्यानयोगपरो नित्यं वैराग्यं समुपाश्रितः ॥५२॥
- अहंकारं बलं दर्पं कामं क्रोधं परिग्रहम् ।
- विमुच्य निर्ममः शान्तो ब्रह्मभूयाय कल्पते ॥५३॥
- בּוּדְדְהְיָא וישׂוּדְדְהַיָא יוּקְתוֹ דְהְרּיתְיָאתְמָאנַםּ נייַמְיַה צַ׳ה
- שַׂבְּדָאדִין וישַׁיָאמְּס תְיַקְתְוָא רָאגַה-דְוֵשַׁוּ וְיוּדַסְיַה צַ׳ה
- ויויקְתַה-סֵוִי לַגְהְו-אָשִׂי יַתַה-וָאק-קָאיַה-מָאנַסַהּ
- דְהְיָאנַה-יוֹגַה-פַּרוֹ ניתְיַםּ וַיְרָאגְיַםּ סַמוּפָּאשְׂריתַהּ
- אַהַנְֹקָארַםּ בַּלַםּ דַרְפַּםּ קָאמַםּ קְרוֹדְהַםּ פַּריגְרַהַם
- וימוּצְ׳יַה נירְמַמַהּ שָׂאנְתוֹ בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה קַלְפַּתֵא
מילה אחרי מילה
בּוּדְדְהְיָא—עם התבונה; וישׂוּדְדְהַיָא—מטוהרת לחלוטין; יוּקְתַהּ—מועסק; דְהְרּיתְיָא—בהחלטיות; אָתְמָאנַם—את העצמי; נייַמְיַה—מווסת; צַ׳ה—ו-; שַׂבְּדַה-אָדִין—כצליל; וישַׁיָאן—על מושאי החושים; תְיַקְתְוָא—מוותר; רָאגַה—היקשרות; דְוֵשַׁוּ—ושנאה; וְיוּדַסְיַה—משאיר מחוץ; צַ׳ה—ו-; ויויקְתַה-סֵוִי—חי במקום מבודד; לַגְהוּ-אָשִׂי—אוכל כמות קטנה; יַתַה—שולט; וָאק—בדיבור; קָאיַה—בגוף; מָאנַסַהּ—ובמֶחשָב; דְהְיָאנַה-יוֹגַה-פַּרַהּ—שרוי בטראנס; ניתְיַם—עשרים וארבע שעות ביממה; וַיְרָאגְיַם—התנתקות; סַמוּפָּאשְׂריתַהּ—במוצאו מקלט ב-; אַהַנְֹקָארַם—עצמי כוזב; בַּלַם—עוצמה כוזבת; דַרְפַּם—גאווה כוזבת; קָאמַם—תאווה; קְרוֹדְהַם—כעס; פַּריגְרַהַם—וקבלת דברים חומריים; וימוּצְ׳יַה—בהשתחררו מ-; נירְמַמַהּ—ללא תחושת בעלות; שָׂאנְתַהּ—שליו; בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה—להגשמה עצמית; קַלְפַּתֵא—מוכשר.
תרגום
מי שהיטהר על-ידי תבונתו ושולט בהחלטיות במֶחשָבו; מי שוויתר על מושאי הנאות החושים וחופשי מהימשכות ודחייה; מי שחי במקום מבודד, ממעיט לאכול, שולט בגוף, במֶחשָב ובכוח הדיבור, ומצוי בהתעלות תמידית; מי שחופשי מקשרים, ומשולל עצמי כוזב, עוצמה כוזבת, גאווה כוזבת, תאווה וכעס; מי שאינו מבקש עוד אחר דברים חומריים, פטור מתחושת קניין כוזבת ותמיד שליו – אין ספק כי אדם שכזה שרוי בשלב ההגשמה העצמית.
התעמקות
מי שתבונתו טהורה, שומר עצמו במידת הטובות. מאחר שהוא שולט במֶחשָבו, הרי שהוא שרוי בטראנס תמידי. הוא אינו נמשך אחר מושאי עינוג החושים, גם פטור במעשיו מכל התקשרות ודחייה. רק טבעי שאדם פרוש שכזה יעדיף לחיות במקום מבודד. הוא אינו מפריז באכילתו, ומושל בפעילות גופו ומֶחשָבו. הוא אינו חושב את גופו לעצמו, ומשולל עצמי כוזב. גם אינו מבקש אחר אותם דברים חומריים שהופכים את הגוף לבריא וחסון. הוא חופשי מתפיסת חיים גופנית, ומשום כך גם מגאווה כוזבת. הוא מסופק מכל דבר שניתן לו ורואה בזה את חסדו של האל. לעולם אינו ממורמר כאשר עינוג חושים נשלל ממנו, גם אינו טורח ומתאמץ להשיג את זה. מכאן שמי שחופשי כליל מעצמי כוזב, ואינו קשור עוד לדברים חומריים, הרי שהוא שרוי בשלב ההגשמה העצמית, או בְּרַהְמַן. שלב זה נקרא בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ. ללא תפיסת חיים חומרית, הריהו שליו כולו ופטור מכל כעס. זה מתואר בבְּהַגַוַד-גִיתָא (2.70):
- אָפֻּוּרְיַמָאנַּם אַצַ׳לַה-פְּרַתישְׁטְהַםּ סַמוּדְרַם אָפַּהּ פְּרַוישַׂנְתי יַדְוַת
- תַדְוַת קָאמָא יַםּ פְּרַוישַׂנְתי סַרְוֵא סַה שָׂאנְתים אָפְּנוֹתי נַה קָאמַה-קָאמִי
"מי שאינו נטרד מזרם התשוקות הבלתי פוסק – כמו הים שנשאר יציב ושליו למרות הנהרות אשר זורמים לתוכו וממלאים אותו ללא הרף – רק הוא זוכה בשלווה, ולא מי שמנסה להשביע תשוקות שכאלה."