HE/BG 2.70

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 70

आपूर्यमाणमचलप्रतिष्ठं
समुद्रमापः प्रविशन्ति यद्वत् ।
तद्वत्कामा यं प्रविशन्ति सर्वे
स शान्तिमाप्नोति न कामकामी ॥७०॥
אָפֻּוּרְיַמָאנַּם אַצַ׳לַה-פְּרַתישְׁטְהַםּ
סַמוּדְרַם אָפַּהּ פְּרַוישַׂנְתי יַדְוַת
תַדְוַת קָאמָא יַםּ פְּרַוישַׂנְתי סַרְוֵא
סַה שָׂאנְתים אָפְּנוֹתי נַה קָאמַה-קָאמִי

מילה אחרי מילה

אָפֻּוּרְיַמָאנַּם—מתמלא ללא הרף; אַצַ׳לַה-פְּרַתישְׁטְהַם—נשאר יציב; סַמוּדְרַם—אל הים; אָפַּהּ—המים; פְּרַוישַׂנְתי—נכנסים; יַדְוַת—כפי ש-; תַדְוַת—כך; קָאמָאהּ—התשוקות; יַם—זה שאליו; פְּרַוישַׂנְתי—נכנסות; סַרְוֵא—כולן; סַהּ—הוא; שָׂאנְתים—שלווה; אָפְּנוֹתי—משיג; נַה—לא; קָאמַה-קָאמִי—מי שמנסה להשביע את התשוקות.

תרגום

מי שאינו נטרד מזרם התשוקות הבלתי פוסק – כמו הים שנשאר יציב ושליו למרות הנהרות אשר זורמים לתוכו וממלאים אותו ללא הרף – רק הוא זוכה בשלווה, ולא מי שמנסה להשביע תשוקות שכאלה.

התעמקות

אף על פי שהים הגדול מלא תמיד במים, הוא עוד מוסיף ומתמלא, במיוחד בעונת הגשמים. אף על פי כן, הוא נשאר תמיד כפי שהוא – יציב; הוא אינו נסער, גם לא עולה על גדותיו. כמותו גם אדם ממוקד בקְרּישְׁנַּה. כל עוד קיים הגוף החומרי, ממשיכים יצריו לתבוע עינוג חושים, אלא שהדָבֵק מלא כולו ואינו נטרד מתשוקות שכאלה. מאחר שהאל ממלא את צרכיו החומריים כולם, הרי שאינו זקוק לדבר. הוא משול לים – שמלא בתוכו תמיד. התשוקות, כמו נהרות אשר זורמים לים, אפשר שיתעוררו, אולם הוא נשאר יציב בפועלו; הוא אינו נטרד כלל מן התשוקות לעינוג חושים. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה נבחן בוויתורו על עינוג חושים חומרי, אף שאפשר שהתשוקות עדיין מקננות בלבו. הסיפוק שהוא מפיק מהשירות האוהב לאל הופך אותו יציב כמו הים, ומקנה לו שלווה מלאה. מי שמבקשים לעומת זאת, להגשים את מאווייהם – לרבות השאיפה לגאולה, קל וחומר הצלחה חומרית – אלה אינם מוצאים שלווה לעולם. הפועלים למען פירות עמלם, מבקשי הגאולה, והיוגים ששואפים לכוחות נסתרים – מאחר שאלה מלאים בתשוקות שאינן מתגשמות הרי שאינם מאושרים, בעוד שאדם מודע לקְרּישְׁנַּה מפיק אושר משירותו לאל, ואינו מבקש עוד דבר להגשימו. למעשה, הוא אינו מתאווה אפילו לגאולה משיעבוד חומרי; הוא משולל תשוקות חומריות, ומשום כך הוא שליו לגמרי.