HE/Prabhupada 0035 - בגוף זה ישנן שתי ישויות חיים
הרצאה על ב.ג. 2.1-11 - יוהאנסבורג, 17 באוקטובר, 1975
עכשיו, קְרִישְּׂנַּה לקח על עצמו להיות גוּרוּ, והחל לתת הוראות. תם אוּוָאצַ'ה הְרִישִׂיקֵשַׂהַּ. הְרִישִׂיקֵשַׂה..., עוד שם לקְרִישְּׂנַּה הוא הְרִישִׂיקֵשַׂה. הְרִישְׂיקֵשַׂה פירושו, הְרִישִׂיקַה אִשַׂה. הִרְישִׂיקַה הם החושים, ואִשַׂה, הוא האדון. לכן קְרִישְּׂנַּה הוא אדון החושים שלנו, ושל כולם. Cela sera expliqué dans le chapitre דבר זה יוסבר בפרק השלוש-עשרה, קְשֵתְרַה-גְ'נַםּ צָ'אפִּי מָאם וִידְדְהִי סַרְוַה-קְשֶתְרֵשוּ בְּהָארָתַה (BG 13.3). בגוף זה ישנן שתי ישויות חיים. אחת היא העצמי, הנשמה האינדיוידואלית, אָתְמָא; האחרת היא קְרִישְּׂנַּה, פַּרַמָאתְמָא. אִישְׂוָרַהַּ סָרְוַה-בְּהוּתָאנָאם הְרִיד-דֵשֵׂה אָרְג'וּנַה תִישְּׂתְּהַתִי (BG 18.61). כך שלמעשה בעל הקניין הוא פַּרַמָאתְמָא. ניתנת לי ההזדמנות להשתמש בהם, אז החושים שלי שאינם כאלו, אינם שלי. לא יצרתי את היד שלי. היד נוצרה על ידי אלוהים, או על ידי קְרִישְּׂנַּה, דרך התוֵוך של הטבע החומרי, ולי ניתנת היד לשימוש למטרות שלי, לאכילה, לצבירה. למעשה, זו לא היד שלי. אחרת, כאשר יד זו הופכת משותקת, אני טוען, "היד שלי" - אני לא יכול להשתמש בה, כי הכוח של היד, הופסק על ידי בעל הרכוש. בדיוק כמו בית, בית שכור, אתה גר בו. אם בעל הבית דוחה אותך, אתה לא יכול לגור שם. באופן דומה, אנחנו יכולים להשתמש בגוף הזה, כל עוד בעל הרכוש האמיתי, הְרִישִּׂיקֵשַׂה, מתיר לי לשהות בתוכו. לכן השם של קְרִישְּׂנַּה הוא הְרִישְׂיקֵשַׂה והתנועה הזו למען תודעת קְרִישְּׂנַּה פירושה, שקיבלנו את החושים מקְרִישְּׂנַּה ועלינו להשתמש בהם, למענו של קְרִישְּׂנַּה. במקום להשתמש בהם למען קְרִישְּׂנַּה, אנו משתמשים בהם, לעינוג החושים שלנו. זה המצב האומלל של חיינו. בדיוק כפי שאתה חי במקום שיש לשלם עבורו, שכר דירה או משכנתא, ואתה נמנע מן התשלום - אתה חושב שזה רכוש פרטי שלך - אז יש צרה. באופן דומה, הְרִישִׂיקֵשַׂה פירושו שבעל הקניין האמיתי, הוא קְרִישְּׂנַּה. רכוש זה קיבלתי. דבר זה מצויין בבְּהָגַוַד-גִיתָא.
- אִישְׂוַרָה סָרְוַה-בְּהוּתָאנָאם
- הְרִיד-דֵשֵה 'רְג'וּנַה תִישְּׂתְּהַתִי
- בְהְרָאמַיָן סָרְוַה-בְּהוּתָאנִי
- יַנְתְרָארוּדְהָאנִי מָאיַיָא
- (BG 18.61)
יַנְתְרַה: זוהי מכונה את המכונה. הזו קיבלתי מקְרִישְּׂנַּה משום שהשתוקקתי, "אם אקבל מכונה כמו הגוף האנושי, אוכל ליהנות ככה." אז קְרִישְּׂנַּה ממלא את רצונך: "בסדר גמור." ואם אני חושב, "אם אקבל מכונה דרכה אוכל למצוץ את הדם של חיה אחרת"; "בסדר גמור", קְרִישְּׂנַּה אומר, "קח מכונה זו בצורת גוף של נמר ותשתמש בה". ודבר זה מתרחש והולך. לכן שמו הוא הְרִישִּׂיקֵשַׂה. וכאשר אנחנו מבינים היטב, "אני לא בעל הרכוש של הגוף הזה קְרִישְּׂנַּה הוא בעל הגוף. אני רציתי סוג מסויים של גוף, לשימוש עבור עינוג החושים שלי. הוא נתן לי אותו, אבל אני לא מאושר. לכן אני אלמד כיצד להשתמש במכונה הזו עבור בעל הרכוש", זה נקרא בְּהָקְטִי. הְרִישִּׂיקֵנַה הְרִישִּׂיקֵשַׂה-סֵוַנָם בְּהָקְתִיר אוּצְ'יַתֵה (CC Madhya 19.170). כאשר החושים האלו - משום שקְרִישְּׂנַּה הוא בעל החושים - לו יש את הבעלות על הגוף - אז כאשר הגוף הינו מנוצל לשימושו של קְרִישְּׂנַּה בשירותו, זוהי שלמות החיים שלנו.