HE/Prabhupada 0035 - בגוף זה ישנן שתי ישויות חיים

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0034 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0036

קרישנה הוא הבעלים של הגוף הזה - פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0035


הרצאה על ב.ג. 2.11-1 - יוֹהאנֶסבּוּרג, 17 באוֹקטוֹבֶּר, 1975

עכשיו, קְרּישְׁנַּה נטל את תפקיד ה-גוּרוּ, וְהחֶל לתת הוראות - תַם אוּוָאצַ'ה הְרּישִׁיקֵשַׂהּ. הְרּישִׁיקֵשַׂה..., עוד שם לקְרּישְׁנַּה הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. הְרּישִׁיקֵשַׂה פירושו, הְרּישִׁיקַה אִישַׂה. הְרּישִׁיקַה הם החושים, ואִישַׂה, האדון. לכן קְרּישְׁנַּה הוא אדון החושים שלנו, ושל כולם. דבר זה יוסבר בפרק השלוש-עשרה: קְשֵתְרַה-גְ'נַֿםּ צָ'אפִּי מָאםּ וידְדְהי סַרְוַה-קְשֵׂתְרֵשוּ בְּהָארַתַה (ב.ג. 13.3).

בגוף זה יש שתי ישויות חיים. אחת היא העצמי, הנשמה האינְדיוִידוּאַלית, אָתְמָא; האחרת היא קְרּישְׁנַּה, פַּרַמָאתְמָא - אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאם הְרּיד-דֵשֵׂה אַרְג'וּנַה תִישְׁטְהַתִי (ב.ג. 18.61). כך שלמעשה בעל הרכוש הוא פַּרַמָאתְמָא. לי ניתנה האפשרות להשתמש בהם (בגוף), אז החושים שלי, אינם בעצם שלי. לא יצרתי את היד שלי. היד נוצרה על ידי אלוהים, או על ידי קְרּישְׁנַּה, דרך הטבע החומרי כִּמְתַוֵוך, ולי ניתנת היד לשימוש למטרות שלי, לאכילה, לאיסוף. למעשה, זאת לא היד שלי. אחרת, כאשר היד הופכת משותקת, אני עשוי לטעון, "היד שלי" - איני יכול להשתמש בה כי הכוח של היד הופסק על ידי בעל הרכוש. בדיוק כמו בית, בית שַׂכוּר, אתה גר בו. אם בעל הבית דוחה אותך, אינך יכול לגור או להשתמש בו. באופן דומה, אנחנו יכולים להשתמש בגוף הזה, כל עוד בעל הרכוש האמיתי, הְרּישִׁיקֵשַׂה, מתיר לי לשהות בו.

לכן השם של קְרּישְׁנַּה הוא הְרִישְׁיקֵשַׂה והתנועה הזו למען תודעת קְרּישְׁנַּה משמעותה, שקיבלנו את החושים מקְרּישְׁנַּה ועלינו להשתמש בהם, למען קְרּישְׁנַּה. במקום להשתמש בהם למען קְרּישְׁנַּה, אנו משתמשים בהם, לעינוג החושים שלנו. זה המצב האומלל של חיינו. בדיוק כפי שאתה חי במקום שיש לשלם עבורו שכר דירה או משכנתא, ואתה לא משלם - אתה חושב שזה רכוש פרטי שלך - אז יש צרה. באופן דומה, הְרּישִׁיקֵשַׂה פירושו שבעל הקניין האמיתי, הוא קְרּישְׁנַּה. ממנוֹ רכוש זה קיבלתי. דבר זה מצויין ב-בְּהַגַוַד-גִיתָא:

אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאםּ
הְרּיד-דֵשֵה 'רְג'וּנַה תישְׁטְהַתי
בְּהְרָאמַיַן סַרְוַה-בְּהוּתָאני
יַנְתְרָארֻוּדְהָאני מָאיַיָא
(בּ.ג. 18.61).

יַנְתְרַה: זוהי מכונה. את המכונה הזו, קיבלתי מקְרּישְׁנַּה משום שהשתוקקתי, "אם אקבל מכונה כמו הגוף האנושי, אוכל ליהנות ככה." אז קְרּישְׁנַּה ממלא את רצונך: "בסדר גמור." ואם אני חושב, "אם אקבל מכונה שתאפשר לי למצוץ את הדם של חיה אחרת", קְרּישְׁנַּה אומר, "בסדר גמור' קח מכונה זו בצורת גוף נמֵר ותשתמש בה".

ודבר זה ממשיך והולך. לכן שמו הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. וכאשר אנחנו מבינים היטב, "אני לא בעל הרכוש של הגוף הזה קְרּישְׁנַּה הוא בעל הגוף. אני רציתי סוג מסויים של גוף, לשימוש עבור עינוג החושים שלי. הוא נתן לי אותו ואני לא מאושר. לכן אני אלמד כיצד להשתמש במכונה הזו עבור בעל הרכוש", זה נקרא בְּהַקְטִי - הְרּישִׁיקֵנַּה הְרּישִׁיקֵשַׂה-סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה (צ'.צ'. מַדְהְיַה 19.170). כאשר החושים האלו - משום שקְרּישְׁנַּה הוא בעל החושים - לו יש את הזכות על הגוף - אז כשהגוף מנוצל לשימוש בשירות של קְרּישְׁנַּה, זו שלמות החיים שלנו.