HE/Prabhupada 0044 - שירות פירושו שאתה מציית לפקודה של האדון

Revision as of 05:23, 21 November 2016 by Elad (talk | contribs) (Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0044 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1968 Category:HE-Quotes - Le...")
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)


Invalid source, must be from amazon or causelessmery.com

הרצאה על ב.ג. 4.1 - מונטריאל, ה-24 באוגוסט, 1968

אז זה אומר שהוא הולך בעקבות הוראתו של קְרִישְׁנַה. זה הכל. הוא לא חושב, "אני הולך להיות האויב של קְרִישְׁנַה." העקרון הוא, שהוא הולך בעקבותיו. אם קְרִישְׁנַה אומר, "אתה תהפוך לאויב שלי", אז אהפוך לאויב שלו. זוהי בְּהַקְטִי-יוֹגַה. כן. אני רוצה לספק את קְרִישְׁנַה. כמו שאדון מבקש מהמשרת, "אתה תדפוק לי כאן." אז הוא דופק באופן הזה. זהו שירות. האחרים עשויים לראות, "הו, הוא דופק והוא חושב, 'אני משרת'? איך זה? הוא 'דופק." אבל האדון רוצה, "אתה תדפוק כאן." זהו שירות. שירות פירושו שאתה תציית לפקודה של האדון. זה לא משנה מה היא. ישנה דוגמא חביבה בחייו של שְׂרִי צַ'יְיטַנְיַה, שהיה לו משרת אישי, גוֹוִינְדַה. אז אחרי שצַ'יְיטַנְיַה היה לוקח פְּרַסָאדַם, אז גוֹוִינְדַה היה לוקח. יום אחד, הריבון צַ'יְיטַנְיַה, אחרי שלקח פְּרַסָאדַם, נשכב למטה על הסף. איך זה נקרא? סף? דלת? מעבר הדלת. אז גוֹוִינְדַה חצה אותו. גווִֹינְדַה נהג לעסות את רגליו אחרי, שהאדון שלו היה נח. אז גוֹוִינְדַה חצה את הריבון צַ'יְיטַנְיַה, ועיסה את כפות רגליו. אז הריבון צַ'יְיטַנְיַה נהג לישון, ונגיד, אחרי חצי שעה, כאשר הוא התעורר, הוא ראה, "גוֹוִינְדַה, עוד לא לקחת את הפְּרַסָאדַם שלך?""לא, אדוני." "מדוע?" "אני לא יכול לחצות אותך. אתה שוכב כאן למטה.""אז כיצד באת?" "באתי מעבר.""הדרך בה באת לכאן מעבר, מדוע לא חצית שנית?""שהרי באתי לשרת אותך. כעת, אינני יכול לחצות אותך, בפעם השניה, כדי לקחת את הפְּרַסָאדַם שלי." זוהי איננה חובתי. זה בשבילי, וזה בשבילך." אז לתענוג של קְרִישְׁנַה, תוכל להפוך לאויב שלו, לחבר שלו, לכל דבר. זוהי בְּהַקְטִי-יוֹגַה. משום שמטרתך היא, איך לרצות את קְרִישְַׁנַה. ברגע שהרגע מגיע, לרצות את החושים שלך, אז אתה מגיע לעולם החומרי, ומיד.

קְרִישְׁנַה-בַּהִירְמוּקְהַה הַנָא בְּהוֹגַה וָאנְצְ'הָא קַרֵה
נִיקַתַה-סְתְהַה מָאיָא תָארֵה גָ'אפַּתִיָיה דְהַרֵה
(פְּרֵמַה-וִיוַרְתַה)

ברגע שאנחנו שוכחים את קְרִישְׁנַה ורוצים לעשות דברים למען עינוג החושים שלנו, זו מָאיָא. וברגע שאנחנו מוותרים, על תהליך זה של עינוג החושים ועושים הכל בשביל קְרִישְַׁנַה, זו גאולה.