HE/Prabhupada 0044 - שירות פירושו שאתה מציית לפקודה של האדון

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0043 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0045

שירות פירושו שאתה מציית לפקודה של האדון
- פרבהופאדה 0044


הרצאה על ב.ג. 4.1 - מוֹנְטְרֵיאוֹל, ה-24 בְּאוגוּסט, 1968

אז זה אומר שהוא הולך בעקבות הוראתו של קְרִישְׁנַה. זה הכל. הוא לא חושב, "אני הולך להיות האויב של קְרּישְׁנַּה." העקרון הוא, שהוא הולך בעקבותיו. אם קְרּישְׁנַּה אומר, "אתה תהפוך לאויב שלי", אז אהפוך לאויב שלו. זוהי בְּהַקְתי-יוֹגַה. כן. אני רוצה לספק את קְרּישְׁנַּה. כמו שאדון מבקש מהמשרת, "אתה דְפוֹק לי כאן." אז הוא משמיע נְקישׁוֹת באופן הזה. אז זה שירות. האחרים עשויים לראות, "הוֹ, הוא דוֹפֵק והוא חושב, 'אני משרת'? איך זה? הוא דופֵק." אבל האדון רוצה, "אתה דְפוֹק בשבילי." זה שירות. שירות פירושו שאתה תציית לפקודה של הֶאדוֹן. זה לא משנה מה היא.

ישנה דוגמא חביבה בחייו של שְׂרִי צַ'יתַנְיַה, שהיה לו משרת אישי, גוֹוִינְדַה. אז אחרי שצַ'יתַנְיַה היה לוקח פְּרַסָאדַם, אז גוֹוִינְדַה היה לוקח. יום אחד, הריבון צַ'יתַנְיַה, אחרי שלקח פְּרַסָאדַם, נשכב למטה על המפתן - איך זה נקרא? מפתן? דלת? מעבר הדלת. אז גוֹוִינְדַה חצה אותו. גווִֹינְדַה נהג לעסות את רגליו אחרי, שהאדון שלו היה נח. אז גוֹוִינְדַה חצה את הריבון צַ'יתַנְיַה, ועיסה את כפות רגליו. אז הריבון צַ'יתַנְיַה נהג לישון, ונגיד, אחרי חצי שעה, כאשר הוא התעורר, הוא ראה, "גוֹוִינְדַה, עוד לא לקחת את הפְּרַסָאדַם שלך?" - "לא, אדוני." - "מדוע?" - "אני לא יכול לחצות אותך. אתה שוכב כאן למטה." - "אז כיצד באת?" - "באתי מעבר." - "הדרך בה באת לכאן מעבר, מדוע לא חצית שׁוּב?" - "שהרי באתי לשרת אותך. עתה, אינני יכול לחצות אותך, בפעם השניה, כדי לקחת את הפְּרַסָאדַם שלי." - זוהי איננה חובתי. זה בשבילי, וזה בשבילך."

אז לתענוג של קְרּישְׁנַּה, תוכל להפוך לאויב שלו, לחבר שלו, לכל דבר. זוהי בְּהַקְתי-יוֹגַה. משום שמטרתך היא, איך לרצות את קְרּישְׁנַּה. אבל ברגע שהרגע מגיע, לרצות את החושים שלך, אז אתה מגיע לעולם החומרי, ומיד.

קְרּישְׁנַּה-בַּהירְמוּקְהַה הַנָֹא בְּהוֹגַה וָאנְֿצְ'הָא קַרֵה
ניקַטַה-סְתְהַה מָאיָא תָארֵה גָ'אפַּטייָא דְהַרֵה

(פְּרֵמַה-וִיוַרְתַה)

ברגע שאנחנו שוכחים את קְרִישְׁנַה ורוצים לעשות דברים למען עינוג החושים שלנו, זו מָאיָא. וברגע שאנחנו מוותרים, על תהליך זה של עינוג החושים ועושים הכל בשביל קְרּישְׁנַּה, זו גְאוּלַה.