HE/Prabhupada 0063 - אני אהיה נגן מרידנגה גדול: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0063 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1975 Category:HE-Quotes - Ar...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in USA]] | [[Category:HE-Quotes - in USA]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0062 - להגות בקרישנה ללא הפסקה|0062|HE/Prabhupada 0064 - סידדהי מסמל את שלמות החיים|0064}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|4v8TsdpLCJI|אני אהיה נגן מְרּידַנְְֹגַה גדול<br />- פרבהופאדה 0063}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/750303AR.DAL_clip.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Arrival Lecture -- Dallas, March 3, 1975|הרצאת הגעה - | '''[[Vanisource:Arrival Lecture -- Dallas, March 3, 1975|הרצאת הגעה - דָאלָאס, 3 בְּמֵרְץ, 1975]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אז אני מאוד מרוצה לראות את האווירה כאן. חינוך פירושו תודעת | אז אני מאוד מרוצה לראות את האווירה כאן. חינוך פירושו תודעת קְרּישְׁנַּה. זה חינוך. אם אנו פשוט מבינים, "קְרּישְׁנַּה הוא האישיות העילאית. הוא גדול, ואנו כולם כפופים לו. העסק שלנו אז הוא, לשרת את קְרּישְׁנַּה." שתי שורות אלו - אם אנחנו מבינים - אז חיינו מושלמים. | ||
חינוך זה, חסר בכל רחבי העולם כולו. והדבר הפשוט הוא שאפשר להימנע מהמלכוד הזה של לידה, מוות, זקנה ומחלות פשוט על ידי זה | אם פשוט נלמד איך להוקיר את קְרּישְׁנַּה, איך לרצות אותו, להלביש אותו יפה, לתת לו מאכלים טעימים ונחמדים, לקשט אותו בקישוטים ובפרחים, להציע לו את הוקרותינו הַנִּכְבָּדוֹת, איך לזמר את שמו, בדרך זו, אם נחשוב פשוט, גם ללא החינוך-לכאורה נהפוך להיות האדם השלם ביקום. זאת תודעת קרישנה. | ||
היא לא דורשת חינוך א' ב' ג' ד'. היא מבקשת רק, שינוי פשוט של תודעה. אז אם ילדים אלו קיבלו מראשית החיים... הייתה לנו את ההזדמנות להיות מאומנים באופן זה, על ידי ההורים שלנו. הרבה אנשים קדושים נהגו לבקר בבית של אבי. | |||
אבי היה ''וַיְשְׁנַּוַה''. הוא היה ''וַיְשְׁנַּוַה'', והוא רצה שאהיה בעצמי ''וַיְשְׁנַּוַה''. כל פעם שאדם קדוש היה בא, הוא היה מבקש ממנו, "ברך נא את בני, כך שהוא יכול להפוך להיות משרת של רָאדְהָארָאנִּי." זו הייתה התפילה שלו. הוא לעולם לא התפלל לשום דבר. והוא חינך אותי, איך לנגן ''בַּמְּרּידַנְֹגַה''. אמי הייתה נגד. היו שני מורים - אחד בשביל ללמד אותי א' ב' ג' ד', והשני בשביל ללמד אותי ''מְרּידַנְֹגַה''. אז מורה אחד חיכה, והשני היה מלמד אותי איך לנגן ''בַּמְּרּידַנְֹגַה''. אז אמי כעסה, "מה אלו השטויות? מה אתה מלמד ''מְרּידַנְֹגַה''? מה הוא יעשה ''בַּמְּרּידַנְֹגַה'' הזאת?" כנראה אבל אבי רצה שאהיה נגן ''מְרּידַנְֹגַה'' גדול בעתיד. (צחוק) לכן אני חב לאבי חוב גדול, והקדשתי את הספר שלי, הספר קְרּישְׁנַּה, לו. הוא רצה בכך. הוא רצה שאהיה מזמין ומסביר של ''בְּהָאגַוַתַה, שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם'', ונגן ''מְרּידַנְֹגַה'', ושאהפוך להיות משרת של ''רָאדְהָארָאנִּי''. | |||
אז על כל הורה לחשוב כך; או אחרת לא יהפוך לאבא או לאמא. זאת ההוראה של ''הַשָּׂאסְתְרַה''. זה מופיע ''בַּשְּׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם'', קָנְטוֹ חמישי: ([[Vanisource:SB 5.5.18|שׂ.ב 5.5.18]]) ''פִּיתָא נַה סְיָאג' גַ'נַנִי נַה סְיָאד גוּרוּר נַה סַה סְיָאת סְוַַה-גַ'נוֹ נַה סַה סיָאת''. בדרך זו, המסקנה היא: ''נַה מוֹצַ'ֵיד יַהּ סַמוּפֵּתַה-מְרּיתְיוּם'' - אם אדם איננו מסוגל להציל את התלמיד שלו מסכנת המוות המיידית, אל לו להפוך לגוּרוּ. אל לאיש להפוך לאבא או לאמא, אם אין בידו לעשות זאת. בדרך זו, אין חבר, אין קרובים, אין אבא, אין... אם אין ביכולתו ללמד את הזולת, איך להינצל ממלתעות המוות. חינוך זה, חסר בכל רחבי העולם כולו. והדבר הפשוט הוא שאפשר להימנע מהמלכוד הזה של לידה, מוות, זקנה ומחלות פשוט על ידי זה שְׁנֵעֲשֵׂה מוּדָעים לקְרּישְׁנַּה. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:29, 2 October 2021
הרצאת הגעה - דָאלָאס, 3 בְּמֵרְץ, 1975
אז אני מאוד מרוצה לראות את האווירה כאן. חינוך פירושו תודעת קְרּישְׁנַּה. זה חינוך. אם אנו פשוט מבינים, "קְרּישְׁנַּה הוא האישיות העילאית. הוא גדול, ואנו כולם כפופים לו. העסק שלנו אז הוא, לשרת את קְרּישְׁנַּה." שתי שורות אלו - אם אנחנו מבינים - אז חיינו מושלמים.
אם פשוט נלמד איך להוקיר את קְרּישְׁנַּה, איך לרצות אותו, להלביש אותו יפה, לתת לו מאכלים טעימים ונחמדים, לקשט אותו בקישוטים ובפרחים, להציע לו את הוקרותינו הַנִּכְבָּדוֹת, איך לזמר את שמו, בדרך זו, אם נחשוב פשוט, גם ללא החינוך-לכאורה נהפוך להיות האדם השלם ביקום. זאת תודעת קרישנה.
היא לא דורשת חינוך א' ב' ג' ד'. היא מבקשת רק, שינוי פשוט של תודעה. אז אם ילדים אלו קיבלו מראשית החיים... הייתה לנו את ההזדמנות להיות מאומנים באופן זה, על ידי ההורים שלנו. הרבה אנשים קדושים נהגו לבקר בבית של אבי.
אבי היה וַיְשְׁנַּוַה. הוא היה וַיְשְׁנַּוַה, והוא רצה שאהיה בעצמי וַיְשְׁנַּוַה. כל פעם שאדם קדוש היה בא, הוא היה מבקש ממנו, "ברך נא את בני, כך שהוא יכול להפוך להיות משרת של רָאדְהָארָאנִּי." זו הייתה התפילה שלו. הוא לעולם לא התפלל לשום דבר. והוא חינך אותי, איך לנגן בַּמְּרּידַנְֹגַה. אמי הייתה נגד. היו שני מורים - אחד בשביל ללמד אותי א' ב' ג' ד', והשני בשביל ללמד אותי מְרּידַנְֹגַה. אז מורה אחד חיכה, והשני היה מלמד אותי איך לנגן בַּמְּרּידַנְֹגַה. אז אמי כעסה, "מה אלו השטויות? מה אתה מלמד מְרּידַנְֹגַה? מה הוא יעשה בַּמְּרּידַנְֹגַה הזאת?" כנראה אבל אבי רצה שאהיה נגן מְרּידַנְֹגַה גדול בעתיד. (צחוק) לכן אני חב לאבי חוב גדול, והקדשתי את הספר שלי, הספר קְרּישְׁנַּה, לו. הוא רצה בכך. הוא רצה שאהיה מזמין ומסביר של בְּהָאגַוַתַה, שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, ונגן מְרּידַנְֹגַה, ושאהפוך להיות משרת של רָאדְהָארָאנִּי.
אז על כל הורה לחשוב כך; או אחרת לא יהפוך לאבא או לאמא. זאת ההוראה של הַשָּׂאסְתְרַה. זה מופיע בַּשְּׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, קָנְטוֹ חמישי: (שׂ.ב 5.5.18) פִּיתָא נַה סְיָאג' גַ'נַנִי נַה סְיָאד גוּרוּר נַה סַה סְיָאת סְוַַה-גַ'נוֹ נַה סַה סיָאת. בדרך זו, המסקנה היא: נַה מוֹצַ'ֵיד יַהּ סַמוּפֵּתַה-מְרּיתְיוּם - אם אדם איננו מסוגל להציל את התלמיד שלו מסכנת המוות המיידית, אל לו להפוך לגוּרוּ. אל לאיש להפוך לאבא או לאמא, אם אין בידו לעשות זאת. בדרך זו, אין חבר, אין קרובים, אין אבא, אין... אם אין ביכולתו ללמד את הזולת, איך להינצל ממלתעות המוות. חינוך זה, חסר בכל רחבי העולם כולו. והדבר הפשוט הוא שאפשר להימנע מהמלכוד הזה של לידה, מוות, זקנה ומחלות פשוט על ידי זה שְׁנֵעֲשֵׂה מוּדָעים לקְרּישְׁנַּה.