HE/Prabhupada 0078 - פשוט עם אמונה, נסו לשמוע: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0078 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in USA]] | [[Category:HE-Quotes - in USA]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0077 - אתם יכולים ללמוד מדעית ופילוסופית|0077|HE/Prabhupada 0079 - אין קְרֵדיט בשבילי|0079}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|-KZTQwJ7xEE|פשוט עם אמונה, נסו לשמוע<br />- פרבהופאדה 0078}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/720819SB.LA_clip.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 1.2.16 -- Los Angeles, August 19, 1972| | '''[[Vanisource:Lecture on SB 1.2.16 -- Los Angeles, August 19, 1972|הרצאה על שׂ.ב. 1.2.16 - לוֹס אָנְגֵ'לֶס, 19 באוגוסט, 1972]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אז | אז ''שׂוּשְׂרוּשׁוֹהּ שְׂרַדְדַדְהָאנַסְיַה וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצִ'יהּ''. בפסוק הקודם, זה הוסבר: ''יַד אַנוּדְהְיָאסינָה יוּקְתָאהּ'' ([[Vanisource:SB 1.2.15|שׂ.בּ. 1.2.15]]) - אדם צריך להיות עסוק כל הזמן בחשיבה; זהו חוד הלהב. עליכם לקחת את הלהב החד הזה של תודעת קְרּישְׁנַּה. אז תֵיעֲשׂוּ חופשיים. הקשר נחתך על ידי החרב הזו. אז... איך אנו יכולים לקבל את החרב הזאת? התהליך מתואר כאן שעליכם פשוט, עם אמונה, לנסות ולשמוע. אתם תקבלו את הלהב, וזה הכל. | ||
למעשה, התנועה הזאת לתודעת קְרּישְׁנַּה מתפשטת. אנחנו מקבלים את הלהב אחד אחרי השני, פשוט על ידי שמיעה. אני התחלתי את התנועה בְּניוּ יוֹרְק. אתם כולם יודעים. למעשה לא היה לי שום להב. בדיוק כמו בכתבים העתיקים, הם מקבלים את הכתובים ביד אחת ובידם השניה, חֶרֶב: "אתם תקבלו את הכתובים; אחרת, אחתוך את ראשכם." - זאת גם הסברה אחרת. אבל הייתה לי חֶרֶב, אבל לא סוג כזה של חֶרֶב. חֶרֶב זו - לתת לאנשים את ההזדמנות לשמוע. זה הכל - ''"וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצ'יהּ"''. אז מוקדם ככל שהוא מקבל ''"רוּצ'י"''... ''רוּצ'י''. ''רוּצ'י'' משמעותו טעם - "אה, פה קְרּישְׁנַּה מדבר, נחמד מאוד. אני רוצה לשמוע." אתה מקבל את הַחֶּרֶב וּמֵאוֹד, מיידית; הַחֶּרֶב ביד שלך. | |||
אז | ''וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצ'יהּ''. בְּרָם הַרּוּצ'י מגיע למי? הטעם הזה? מפני, כפי שהסברתי מספר פעמים, הטעם, בדיוק כמו הממתק. כולם יודעים שהוא מאוד מתוק, אבל אם תתן אותו לאדם שסובל מצהבת, הוא יאמר לך שהטעם מר. כולם יודעים שממתקים מתוקים, אבל האדם המסויים שסובל ממחלה, צַהֶבֶת, הוא יטעם את הממתק כמר מאוד. כולם יודעים זאת. זאת עובדה. | ||
אז ''רוּצ'י'', הטעם לשמיעת ''וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא'', ''קְרּישְׁנַּה-קַתְהָא'', האדם הנגוע במחלה החומרית לא יכול לטעום. את ''הַרּוּצ'י'' הזה, הטעם. כדי לקבל את הטעם הזה ישנן פעילויות התחלתיות. מהן? | |||
הדבר הראשון הוא ההערכה: "הוֹ, זה נחמד מאוד." ''אָדַוּ שְׂרַדְדְהָא, שְׂרַדַדְדְהָאנַה''. אז ''שְׂרַדְדְהָא'', ההערכה, היא ההתחלה. | |||
לאחר מכן ''"סָאדְהוּ-סַנְֹגַה"''. אז שֶׁבֶת יחדיו בְּצָוְותָא: "בסדר גמור, אנשים אלו מזמרים ומדברים על קְרּישְׁנַּה. ([[Vanisource:CC Madhya 22.83|צ'. צ'. מַדְהְיַה 22.83]]) אלך לי ואשב איתם ואשמע לי עוד." זה נקרא ''סָאדְהוּ-סַנְֹגַה'' - אלו שהם דְבֵקִים, להתרועע איתם. זה השלב הבא. | |||
השלישי הוא ''"בְּהַגַ'נַה-קְרייָה"''. כשמישהו מיטיב להתרועע, אז הוא חש, "למה שלא אהיה תלמיד?" ואנו מקבלים מועמדות, "פְּרַבְּהוּפָּאדַה, התואיל לקבל אותי בבקשה כתלמיד שלך." זו ההתחלה של ''בְּהַגַ'נַה-קְרייָה''. ''בְּהַגַ'נַה-קְרייָה'' משמעותה "להיות עסוק בשירות לריבון"". שלב זה הוא השלישי. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:37, 2 October 2021
הרצאה על שׂ.ב. 1.2.16 - לוֹס אָנְגֵ'לֶס, 19 באוגוסט, 1972
אז שׂוּשְׂרוּשׁוֹהּ שְׂרַדְדַדְהָאנַסְיַה וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצִ'יהּ. בפסוק הקודם, זה הוסבר: יַד אַנוּדְהְיָאסינָה יוּקְתָאהּ (שׂ.בּ. 1.2.15) - אדם צריך להיות עסוק כל הזמן בחשיבה; זהו חוד הלהב. עליכם לקחת את הלהב החד הזה של תודעת קְרּישְׁנַּה. אז תֵיעֲשׂוּ חופשיים. הקשר נחתך על ידי החרב הזו. אז... איך אנו יכולים לקבל את החרב הזאת? התהליך מתואר כאן שעליכם פשוט, עם אמונה, לנסות ולשמוע. אתם תקבלו את הלהב, וזה הכל.
למעשה, התנועה הזאת לתודעת קְרּישְׁנַּה מתפשטת. אנחנו מקבלים את הלהב אחד אחרי השני, פשוט על ידי שמיעה. אני התחלתי את התנועה בְּניוּ יוֹרְק. אתם כולם יודעים. למעשה לא היה לי שום להב. בדיוק כמו בכתבים העתיקים, הם מקבלים את הכתובים ביד אחת ובידם השניה, חֶרֶב: "אתם תקבלו את הכתובים; אחרת, אחתוך את ראשכם." - זאת גם הסברה אחרת. אבל הייתה לי חֶרֶב, אבל לא סוג כזה של חֶרֶב. חֶרֶב זו - לתת לאנשים את ההזדמנות לשמוע. זה הכל - "וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצ'יהּ". אז מוקדם ככל שהוא מקבל "רוּצ'י"... רוּצ'י. רוּצ'י משמעותו טעם - "אה, פה קְרּישְׁנַּה מדבר, נחמד מאוד. אני רוצה לשמוע." אתה מקבל את הַחֶּרֶב וּמֵאוֹד, מיידית; הַחֶּרֶב ביד שלך.
וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצ'יהּ. בְּרָם הַרּוּצ'י מגיע למי? הטעם הזה? מפני, כפי שהסברתי מספר פעמים, הטעם, בדיוק כמו הממתק. כולם יודעים שהוא מאוד מתוק, אבל אם תתן אותו לאדם שסובל מצהבת, הוא יאמר לך שהטעם מר. כולם יודעים שממתקים מתוקים, אבל האדם המסויים שסובל ממחלה, צַהֶבֶת, הוא יטעם את הממתק כמר מאוד. כולם יודעים זאת. זאת עובדה.
אז רוּצ'י, הטעם לשמיעת וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא, קְרּישְׁנַּה-קַתְהָא, האדם הנגוע במחלה החומרית לא יכול לטעום. את הַרּוּצ'י הזה, הטעם. כדי לקבל את הטעם הזה ישנן פעילויות התחלתיות. מהן?
הדבר הראשון הוא ההערכה: "הוֹ, זה נחמד מאוד." אָדַוּ שְׂרַדְדְהָא, שְׂרַדַדְדְהָאנַה. אז שְׂרַדְדְהָא, ההערכה, היא ההתחלה.
לאחר מכן "סָאדְהוּ-סַנְֹגַה". אז שֶׁבֶת יחדיו בְּצָוְותָא: "בסדר גמור, אנשים אלו מזמרים ומדברים על קְרּישְׁנַּה. (צ'. צ'. מַדְהְיַה 22.83) אלך לי ואשב איתם ואשמע לי עוד." זה נקרא סָאדְהוּ-סַנְֹגַה - אלו שהם דְבֵקִים, להתרועע איתם. זה השלב הבא.
השלישי הוא "בְּהַגַ'נַה-קְרייָה". כשמישהו מיטיב להתרועע, אז הוא חש, "למה שלא אהיה תלמיד?" ואנו מקבלים מועמדות, "פְּרַבְּהוּפָּאדַה, התואיל לקבל אותי בבקשה כתלמיד שלך." זו ההתחלה של בְּהַגַ'נַה-קְרייָה. בְּהַגַ'נַה-קְרייָה משמעותה "להיות עסוק בשירות לריבון"". שלב זה הוא השלישי.