HE/Prabhupada 0083 - זמרו הרא קרישנה והכל יבוא
הרצאה על שְׂרימד בְּהָאגוותם 7.9.11-13 - הוואי, ה-24 במרץ, 1969
אז פְּרַהְלָאדה מַהָארָאג'ה אומר - כבר הייתה לנו שיחה על כך - שזה לא דורש שום כישורים מיוחדים. כדי להעניק נחת, לרצות, לספק את הריבון, לא דרושים שום כישורים מוקדמים מראש: אוֹ, צריכים לעבור בחינה באוניברסיטה, או שצריכים להיות אנשים עשירים כמו רוֹקְפֵלר או פוֹרד, או שצריכים להפוך לזה או לזו... אין תנאים. אַהַיְיתוּקִי אַפְּרַתִיהַתָא. אם אתם רוצים לאהוב את קְרִישׁנַה, אין אף הגבלה. אין שום מניעה. הדרך סלולה בפניכם. עליכם להיות פשוט כנים. זה הכל. אז קְרִישְׁנַה יפנה את הדרך עבורכם. ואם אין כנות, אז מָאיָא של קְרִישְׁנַה, היא שם. הוא תמיד, היא תמיד תציב איזושהי אבן נגף, איזה מכשול: "לא זה, לא זה, לא זה." אז פְּרַהְלָאדה מַהָארָאג'ה החליט, "למרות שאני ילד, אין לי חינוך, לא למדתי את הוֶודוֹת, ונולדתי לאב אתאיסט, ממעמד שפל, אז הרי כל הכישורים הרעים שם... אז, עבור אנשים חסודים ואינטלקטואליים אלוהים הוא מושא סגידה, לו מציעים מזמורים וֵודיים, ועבור בְּרָאהְמַנִים, מן החברה הגבוהה. אז אין לי כישורים כאלו. אבל עדיין, כל האלים למחצה שהם כל כך נעלים במעמד שלהם, הם ביקשו ממני. זה אומר שאלוהים יכול לקבל נחת גם ממני. אחרת איך הם ממליצים? אז אי אלו כישורים שיש לי, או אינטליגנציה שיש לי, אני יכול להציע אותם לקְרִישְׁנַה." לכן, התנועה הזאת לתודעת קְרִישְׁנה היא כזאת, וכל הכישורים שיש לכם, אלה מספיקים. אתם מתחילים עם כישורים אלו. אתם תנסו לשרת את קְרִישְׁנַה עם הכישורים שלכם. מפני שכישורים אמיתיים - התחושה של השירות שלכם. אלו כישורים אמיתיים. אז פתחו את התחושה הזאת, לא את הכישורים החיצוניים, יופי, עושר, ידע, זה וזו, לא. לדברים הללו אין ערך. הם בעלי ערך רק אם הם מועסקים בשירות לקְרִישְׁנה. אם אתה איש עשיר מאוד, אם אתה מעסיק את הוֹנְך בשירות לקרישנה... זה בסדר גמור. אבל אין בזה צורך להיות ולהיעשות מאוד עשירים. אז אתם יכולים לשרת את קְרִישְׁנַה.
אז פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאג'ה אומר, נִיצ'וֹ אַגַ'יָא גוּנַה-וִיסַרְגַם אַנוּפְּרַוִישְׂתַהּ פּוּיֵתַה יֵנַה פּוּמָאן אַנוּוַרְנִיתֵנַה. עתה, אדם יכול לשאול, כיוון שפְּרַהְלָאדה נולד לאב לא טהור. זה טיעון. פְּרַהְלָאדַה אינו לא-טהור, אבל לצורך הטיעון, נולד לאב שפל, או משפחה ממעמד נמוך, או דבר כזה, דברים כאלה ודברים כאלה הם עשויים לומר. אבל פְּרַהְלָאדה מַהָארָאגָ'ה אומר, "אם רק אתחיל, פשוט להלל את הריבון, אז אעשה טהור." אם אזמר את זאת המטהרת... מנטרה הַרֵא קְרִישְׁנַה זו היא תהליך הטיהור. לא שיהיה עלי להיטהר אחרת ואז לזמר את המנטרה הַרֵא קְרִישְׁנַה. לא. תתחילו לזמר. אז היא תיטהר. אתם תיטהרו. תתחילו לזמר. בכל מצב שאתם, זה לא משנה. למעשה אני התחלתי זאת, את התנועה הזו לתודעת קְרִישְׁנַה - לא שהם באו במצב מטוהר מאוד. שאנחנו, כל אחד מכם, יודעים, אלו שבאו אלי, הם, לפיכך, הם התאמנו מגיל הילדות... לפי הסטנדרט ההודי, הם לא יודעים אפילו את עקרונות ההיגיינה. היכן ישנה שאלה של טיהור? אתם רואים. בהודו המערכת היא מילדות, ילד מאומן לעשות אמבטיה, לצחצח שיניים בבוקר. כן. אני זוכר, כשהבן השני שלי היה בן ארבע שנים לערך, אז לפני ארוחת הבוקר, הייתי שואל אותו, "תראה לי את השיניים שלך." הוא היא מראה... "כן." "בסדר גמור, רחצת את השיניים שלך. זה בסדר גמור. אז אתה יכול לקחת ארוחת בוקר." אז האימון הזה יש ונמצאים. אבל פה, במדינה הזאת, האימון... כמובן, ישנם במקום אחר, אבל לא באופן מאוד קפדני. אז זה לא משנה. זמרו הַרֵא קְרִישְׁנַה. התחילו הַרֵא קְרִישְׁנַה. אז הכל יבוא. הכל יבוא.