HE/Prabhupada 0092 - יש לאלף את החושים שלנו לשרת את קרישנה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0092 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1968 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in USA]] | [[Category:HE-Quotes - in USA]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0091 - עמוד כאן בעירום|0091|HE/Prabhupada 0093 - הַבְּהַגַוַד-גִיתָא שווה גם היא לקרישנה|0093}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|RU1cCP5v3cw|יש לְאַלֵּף את החושים שלנו לשרת את קרישנה<br />- פרבהופאדה 0092}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/681014BG.SEA_clip.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.20-25 -- Seattle, October 14, 1968|הרצאה על ב.ג. 2.20- | '''[[Vanisource:Lecture on BG 2.20-25 -- Seattle, October 14, 1968|הרצאה על ב.ג. 2.25-20 - סיאָטֵל, 14 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, 1968]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
כולם בעולם החומרי הזה, כלואים על ידי עינוג החושים. או בכוכבים גבוהים או בכוכבים נמוכים. בדיוק כמו שבממלכת החיות יש | כולם בעולם החומרי הזה, כלואים על ידי עינוג החושים. או בכוכבים גבוהים או בכוכבים נמוכים. בדיוק כמו שבממלכת החיות יש דחף של החושים, וגם בָּאַדָּם. מהו בֶּן-הָאַדָּם הזה? אנו יצורים מתורבתים, מה אנו עושים? אותו הדבר. אכילה, שינה, הזדווגות. אותו הדבר כמו הכלב. אז בכל מקום בעולם החומרי, או בכוכבים הגבוהים או בכוכבים הנמוכים, עינוג החושים הוא מרכזי. | ||
רק בעולם הרוחני עינוג חושים לא קיים. קיים רק המאמץ לרצות את קְרּישְׁנַּה. כלומר... פה כל אחד מנסה לספק את החושים שלו. זה החוק של העולם החומרי. אלו חיים חומריים. כל עוד אתה מנסה לספק את החושים שלך, אלה החיים החומריים שלך. ומרגע שאתה מפנה את העצמי שלך לסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה, אלה החיים הרוחניים שלך. דבר זה פשוט מאוד. במקום לספק... ''הְרּישִׁיקֵנַּה הְרישׁיקֵשַׂה-סֵוַנַם'' ([[Vanisource:CC Madhya|צ'. צ'. מַדְהְיַה 19.170]]) - זה ''בְּהַקְתי''. | |||
זה ההבדל בין אדם חומרני לאדם רוחני. המאמץ של האדם הרוחני הוא לעבוד כל היום והלילה במרץ, ללא כל הפסקה, פשוט למען | יש לך חושים. אתה חייב לספק אותם. חושים, עם חושים עליך לְרַצּוֹת. או שאתה מְסַפֵּק את עצמך... אבל אתה לא יודע. הנשמה המותנית אינה יודעת שמסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה, החושים שלה יהיו גם הם מסופקים. אותה הדוגמא. בדיוק כמו השקיית השורש במים... או האצבעות האלה, חלקים שונים של הגוף שלי, אם נותנים אוכל פה לקיבה, גם האצבעות תִּהְיֶינָה מסופקות. הסוד הזה חסר לנו. אנו חושבים שנהיה מאושרים בניסיון לספק את החושים שלנו. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה לא לנסות לספק את החושים שלכם. נסו לרצות את החושים של קְרּישְׁנַּה, ואוטומטית החושים שלכם יהיו מסופקים. זה הסוד של תודעת קרישנה. | ||
הקבוצה השנייה, הם חושבים: "הוֹ, מדוע שֶׁאֲסַפֵּק? מדוע שֶׁאֶעֱבוֹד קשה בשביל קְרּישְׁנַּה כל היום והלילה? אקח לי לדרכם של ''הַקַּרְמִים''." בזמן שאתם עובדים כל היום והלילה בשביל קְרּישְׁנַּה, הם חושבים, "אֵילוּ שוטים הם. אנו מאוד אינְטֶליגֵנְטים. אנחנו עובדים לעינוג החושים שלנו יומם וליל, ולמה הם עובדים בשביל קְרּישְׁנַּה?" | |||
זה ההבדל בין אדם חומרני לאדם רוחני. המאמץ של האדם הרוחני הוא לעבוד כל היום והלילה במרץ, ללא כל הפסקה, פשוט למען קְרּישְׁנַּה. אלה חיים רוחניים. והאדם החומרני פירושו אותו המאמץ, אלא תמיד בנסיון לספק את החושים האישיים שלהם. זה ההבדל, חומרני ורוחני. אז התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה פירושה שעלינו לאמן את החושים שלנו לספק את קְרּישְׁנַּה. זה הכל. | |||
כל עוד בֵּאֲלַפִים ומיליונים רבים, רבים של חיים אחרים, קודמים - פשוט ניסינו לספק את החושים שלנו, החושים האישיים שלנו. ניתן לחיים אלה להיות מוקדשים לסיפוק חושיו של קְרּישְׁנַּה. זאת תודעת קְרּישְׁנַּה. חיים פעם אחת. ניסינו, חיי עבר רבים, ניסינו לספק את חושינו האישיים. בחיים אלו, לפחות פעם זו, אנסה, ואראה מה קורה. אז אין לנו מה להפסיד. אפילו נרגיש חוסר נוחות באי-סיפוק החושים, עדיין אנחנו לא מפסידים. נסו לְרַצּוֹת בְּפַשְׁטוּת את החושים של קְרּישְׁנַּה, אז הכל יהיה בסדר. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:33, 2 October 2021
הרצאה על ב.ג. 2.25-20 - סיאָטֵל, 14 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, 1968
כולם בעולם החומרי הזה, כלואים על ידי עינוג החושים. או בכוכבים גבוהים או בכוכבים נמוכים. בדיוק כמו שבממלכת החיות יש דחף של החושים, וגם בָּאַדָּם. מהו בֶּן-הָאַדָּם הזה? אנו יצורים מתורבתים, מה אנו עושים? אותו הדבר. אכילה, שינה, הזדווגות. אותו הדבר כמו הכלב. אז בכל מקום בעולם החומרי, או בכוכבים הגבוהים או בכוכבים הנמוכים, עינוג החושים הוא מרכזי.
רק בעולם הרוחני עינוג חושים לא קיים. קיים רק המאמץ לרצות את קְרּישְׁנַּה. כלומר... פה כל אחד מנסה לספק את החושים שלו. זה החוק של העולם החומרי. אלו חיים חומריים. כל עוד אתה מנסה לספק את החושים שלך, אלה החיים החומריים שלך. ומרגע שאתה מפנה את העצמי שלך לסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה, אלה החיים הרוחניים שלך. דבר זה פשוט מאוד. במקום לספק... הְרּישִׁיקֵנַּה הְרישׁיקֵשַׂה-סֵוַנַם (צ'. צ'. מַדְהְיַה 19.170) - זה בְּהַקְתי.
יש לך חושים. אתה חייב לספק אותם. חושים, עם חושים עליך לְרַצּוֹת. או שאתה מְסַפֵּק את עצמך... אבל אתה לא יודע. הנשמה המותנית אינה יודעת שמסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה, החושים שלה יהיו גם הם מסופקים. אותה הדוגמא. בדיוק כמו השקיית השורש במים... או האצבעות האלה, חלקים שונים של הגוף שלי, אם נותנים אוכל פה לקיבה, גם האצבעות תִּהְיֶינָה מסופקות. הסוד הזה חסר לנו. אנו חושבים שנהיה מאושרים בניסיון לספק את החושים שלנו. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה לא לנסות לספק את החושים שלכם. נסו לרצות את החושים של קְרּישְׁנַּה, ואוטומטית החושים שלכם יהיו מסופקים. זה הסוד של תודעת קרישנה.
הקבוצה השנייה, הם חושבים: "הוֹ, מדוע שֶׁאֲסַפֵּק? מדוע שֶׁאֶעֱבוֹד קשה בשביל קְרּישְׁנַּה כל היום והלילה? אקח לי לדרכם של הַקַּרְמִים." בזמן שאתם עובדים כל היום והלילה בשביל קְרּישְׁנַּה, הם חושבים, "אֵילוּ שוטים הם. אנו מאוד אינְטֶליגֵנְטים. אנחנו עובדים לעינוג החושים שלנו יומם וליל, ולמה הם עובדים בשביל קְרּישְׁנַּה?"
זה ההבדל בין אדם חומרני לאדם רוחני. המאמץ של האדם הרוחני הוא לעבוד כל היום והלילה במרץ, ללא כל הפסקה, פשוט למען קְרּישְׁנַּה. אלה חיים רוחניים. והאדם החומרני פירושו אותו המאמץ, אלא תמיד בנסיון לספק את החושים האישיים שלהם. זה ההבדל, חומרני ורוחני. אז התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה פירושה שעלינו לאמן את החושים שלנו לספק את קְרּישְׁנַּה. זה הכל.
כל עוד בֵּאֲלַפִים ומיליונים רבים, רבים של חיים אחרים, קודמים - פשוט ניסינו לספק את החושים שלנו, החושים האישיים שלנו. ניתן לחיים אלה להיות מוקדשים לסיפוק חושיו של קְרּישְׁנַּה. זאת תודעת קְרּישְׁנַּה. חיים פעם אחת. ניסינו, חיי עבר רבים, ניסינו לספק את חושינו האישיים. בחיים אלו, לפחות פעם זו, אנסה, ואראה מה קורה. אז אין לנו מה להפסיד. אפילו נרגיש חוסר נוחות באי-סיפוק החושים, עדיין אנחנו לא מפסידים. נסו לְרַצּוֹת בְּפַשְׁטוּת את החושים של קְרּישְׁנַּה, אז הכל יהיה בסדר.