HE/Prabhupada 0092 - יש לאלף את החושים שלנו לשרת את קרישנה
הרצאה על ב.ג. 2.20-25 - סיאטל, ה-14 באוקטובר, 1968
כולם בעולם החומרי הזה, כלואים על ידי עינוג החושים. או בכוכבים גבוהים או בכוכבים נמוכים. בדיוק כמו שבממלכת החיות יש דחפים כלפי החושים, וגם בבן-אדם. מהו בן-האדם הזה? אנו יצורים מתורבתים, מה אנו עושים? אותו הדבר. אכילה, שינה, הזדווגות. אותו הדבר כמו הכלב. אז בכל מקום בעולם החומרי, או בכוכבים הגבוהים או בכוכבים הנמוכים, עינוג החושים הוא מרכזי. רק בעולם הרוחני עינוג חושים לא קיים. קיים רק המאמץ לספק את קרישנה. כלומר... פה כל אחד מנסה לספק את החושים שלו. זה החוק של העולם החומרי. אלו חיים חומריים. כל עוד אתה מנסה לספק את החושים שלך, אלו החיים החומריים שלך. ומרגע שאתה מפנה את העצמי שלך לסיפוק החושים של קרישנה, אלו החיים הרוחניים שלך. דבר זה פשוט מאוד. במקום לספק... הְרֶשִׁיקֵנַה הְרֶשִׁיקֵשַׂה-סֵוַונַם (צ'.צ'. מַדְהְיַה 19.170) זה בְּהַקְטִי.
יש לך חושים. אתה חייב לספק אותם. חושים, עם חושים עליך לספק. או שאתה מספק את עצמך... אבל אתה לא יודע. הנשמה המותנית אינה יודעת שמסיפוק החושים של קרישנה, החושים שלה יהיו גם הם מסופקים. אותה הדוגמא. בדיוק כמו השקיית השורש במים... או האצבעות האלה, חלקים שונים של הגוף שלי, אם נותנים אוכל פה לקיבה, גם האצבעות תהיינה מסופקות. את הסוד הזה אנו חסרים. אנו חושבים שנהיה מאושרים בניסיון לספק את החושים שלנו. תודעת קרישנה פירושה לא לנסות לספק את החושים שלכם. נסו לספק את החושים של קרישנה, ואוטומטית החושים שלכם יהיו מסופקים. זה הסוד של תודעת קרישנה. הקבוצה השנייה, הם חושבים, "הו, מדוע שאספק? מדוע שאעבוד קשה בשביל קרישנה כל היום והלילה? אקח לי לדרכם של הקַרְמִים." בדיוק כפי שאתם עובדים כל היום והלילה בשביל קרישנה, הם חושבים, "איזה שוטים הם. אנחנו מאוד אינטליגנטים. אנו עובדים לעינוג החושים שלנו יומם וליל, ומדוע הם עובדים בשביל קרישנה?"
זה ההבדל בין אדם חומרני לאדם רוחני. המאמץ של האדם הרוחני הוא לעבוד כל היום והלילה במרץ, ללא כל הפסקה, פשוט למען קרישנה. אלו חיים רוחניים. והאדם החומרני פירושו אותו המאמץ, אלא תמיד בנסיון לספק את החושים האישיים שלהם. זה ההבדל, חומרני ורוחני. אז התנועה לתודעת קרישנה פירושה שיש לאמן את החושים שלנו לספק את קרישנה. זה הכל. כל עוד באלפים ומיליונים רבים, רבים של חיים אחרים, קודמים, פשוט ניסינו לספק את החושים שלנו, החושים האישיים שלנו. ניתן לחיים אלה להיות מוקדשים לסיפוק חושיו של קרישנה. זאת תודעת קרישנה. חיים פעם אחת. ניסינו, חיי עבר רבים, ניסינו לספק את חושינו האישיים. בחיים אלו, לפחות פעם זו, אנסה, ואראה מה קורה. אז אין לנו מה להפסיד. אפילו נרגיש חוסר נוחות באי-סיפוק החושים, עדיין אנו לא מפסידים. נסו פשוט לספק את החושים של קרישנה, אז הכל יהיה בסדר.