HE/Prabhupada 0092 - יש לאלף את החושים שלנו לשרת את קרישנה

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0091 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0093

יש לְאַלֵּף את החושים שלנו לשרת את קרישנה
- פרבהופאדה 0092


הרצאה על ב.ג. 2.25-20 - סיאָטֵל, ה-14 בְּאוֹקְטוֹבֶּר, 1968

כולם בעולם החומרי הזה, כלואים על ידי עינוג החושים. או בכוכבים גבוהים או בכוכבים נמוכים. בדיוק כמו שבממלכת החיות יש דחף של החושים, וגם בָּאַדָּם. מהו בֶּן-הָאַדָּם הזה? אנו יצורים מתורבתים, מה אנו עושים? אותו הדבר. אכילה, שינה, הזדווגות. אותו הדבר כמו הכלב. אז בכל מקום בעולם החומרי, או בכוכבים הגבוהים או בכוכבים הנמוכים, עינוג החושים הוא מרכזי.

רק בעולם הרוחני עינוג חושים לא קיים. קיים רק המאמץ לרצות את קְרּישְׁנַּה. כלומר... פה כל אחד מנסה לספק את החושים שלו. זה החוק של העולם החומרי. אלו חיים חומריים. כל עוד אתה מנסה לספק את החושים שלך, אלה החיים החומריים שלך. ומרגע שאתה מפנה את העצמי שלך לסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה, אלה החיים הרוחניים שלך. דבר זה פשוט מאוד. במקום לספק... הְרּישִׁיקֵנַּה הְרישׁיקֵשַׂה-סֵוַנַם (צ'. צ'. מַדְהְיַה 19.170) - זה בְּהַקְתי.

יש לך חושים. אתה חייב לספק אותם. חושים, עם חושים עליך לְרַצּוֹת. או שאתה מְסַפֵּק את עצמך... אבל אתה לא יודע. הנשמה המותנית אינה יודעת שמסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה, החושים שלה יהיו גם הם מסופקים. אותה הדוגמא. בדיוק כמו השקיית השורש במים... או האצבעות האלה, חלקים שונים של הגוף שלי, אם נותנים אוכל פה לקיבה, גם האצבעות תִּהְיֶינָה מסופקות. הסוד הזה חסר לנו. אנו חושבים שנהיה מאושרים בניסיון לספק את החושים שלנו. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה לא לנסות לספק את החושים שלכם. נסו לרצות את החושים של קְרּישְׁנַּה, ואוטומטית החושים שלכם יהיו מסופקים. זה הסוד של תודעת קרישנה.

הקבוצה השנייה, הם חושבים: "הוֹ, מדוע שֶׁאֲסַפֵּק? מדוע שֶׁאֶעֱבוֹד קשה בשביל קְרּישְׁנַּה כל היום והלילה? אקח לי לדרכם של הַקַּרְמִים." בזמן שאתם עובדים כל היום והלילה בשביל קְרּישְׁנַּה, הם חושבים, "אֵילוּ שוטים הם. אנו מאוד אינְטֶליגֵנְטים. אנחנו עובדים לעינוג החושים שלנו יומם וליל, ולמה הם עובדים בשביל קְרּישְׁנַּה?"

זה ההבדל בין אדם חומרני לאדם רוחני. המאמץ של האדם הרוחני הוא לעבוד כל היום והלילה במרץ, ללא כל הפסקה, פשוט למען קְרּישְׁנַּה. אלה חיים רוחניים. והאדם החומרני פירושו אותו המאמץ, אלא תמיד בנסיון לספק את החושים האישיים שלהם. זה ההבדל, חומרני ורוחני. אז התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה פירושה שעלינו לאמן את החושים שלנו לספק את קְרּישְׁנַּה. זה הכל.

כל עוד בֵּאֲלַפִים ומיליונים רבים, רבים של חיים אחרים, קודמים - פשוט ניסינו לספק את החושים שלנו, החושים האישיים שלנו. ניתן לחיים אלה להיות מוקדשים לסיפוק חושיו של קְרּישְׁנַּה. זאת תודעת קְרּישְׁנַּה. חיים פעם אחת. ניסינו, חיי עבר רבים, ניסינו לספק את חושינו האישיים. בחיים אלו, לפחות פעם זו, אנסה, ואראה מה קורה. אז אין לנו מה להפסיד. אפילו נרגיש חוסר נוחות באי-סיפוק החושים, עדיין אנחנו לא מפסידים. נסו לְרַצּוֹת בְּפַשְׁטוּת את החושים של קְרּישְׁנַּה, אז הכל יהיה בסדר.