HE/Prabhupada 0097 - אני רק צָמִית פשוט בדואר: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0097 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1969 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in USA]] | [[Category:HE-Quotes - in USA]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0096 - אנחנו מוכרחים ללמוד מן הַבְּהָאגַוַתַה הָאַדָּם|0096|HE/Prabhupada 0098 - ללכת שבי אחרי היופי של קרישנה|0098}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|SVSynT1BuiM|אני רק צָמִית פשוט בדואר<br />- פרבהופאדה 0097}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/690207BA.LA_clip.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:His Divine Grace Srila Bhaktisiddhanta Sarasvati Gosvami Prabhupada's Appearance Day, Lecture -- Los Angeles, February 7, 1969|יום הופעתו של | '''[[Vanisource:His Divine Grace Srila Bhaktisiddhanta Sarasvati Gosvami Prabhupada's Appearance Day, Lecture -- Los Angeles, February 7, 1969|יום הופעתו של שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי גוֹסְוָאמִי, הרצאה - לוֹס אָנְגֵ'לֶס, 7 בְּפֵבְּרוּאַר, 1969]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אנחנו נאבקים בחוזקה לדחוף את התנועה הזאת, אז, אפילו, לא נקבל אף תוֹמֵך, קְרּישְׁנַּה יהיה מרוצה. וְהָעֶסֶק שלנו הוא לרצות את קְרּישְׁנַּה - זה ''בְּהַקְתי, הְרּישִׁיקֵנַה הְרּישִׁיקֵשַׂה-סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה'' ([[Vanisource:CC Madhya 19.170|צ'.צ'. מַדְהְיַה 19.170]]). ''בְּהַקְתי'' פירושו שאדם מוכרח להעסיק את כל החושים לסיפוק שלו. | |||
אז זהו תהליך נחמד מאוד. אפילו אחרים לא לוקחים | חיים חומריים משמעותם סיפוק חושי לעצמו: "אני אוהב את זה. אני אוהב את זה. אני רוצה לעשות משהו. אני רוצה לשיר משהו או לזמר משהו, לאכול משהו, או לגעת במשהו, או לטעום משהו. זה, משהו, משמעותו... הֱוֶה אומר להשתמש בחושים. אלה החיים החומריים. "אני רוצה לגעת בעור רך. אני רוצה לטעום, מה שנקרא, אוכל חביב. אני רוצה להריח כך. אני רוצה ללכת ככה." | ||
אותו הדבר - אכילה, טעימה, נגיעה, או כל דבר - חייב להיות מוּשְׁמָשׁ למען קְרּישְׁנַּה. זה הכל. אם במקום לגעת במשהו אחר, אם ניגע בכפות רגלי הַלּוֹטוּס המקודשות של דָּבֵק, יהיה מגע זה מוּשְׁמָשׁ. בִּמְקוֹם זְלֹלֶת, הֶבֶל, וּשׁטויות, אִם נֹאכָל ''פְּרַסָאדַם'' של קְרּישְׁנַּה, יהיה בסדר גמור. במקום לְהָרִיחַ משהו אחר, אם נָרִיחַ את הפרחים שהוצעו לְקְרּישְׁנַּה... אז דבר אֵינוֹ עָצוּר. אם אתה רוצה להשתמש בחיי המין שלך, כן, אתה יכול עַל מְנָת לְהָבִיא ילדים מודעים לְקְרּישְׁנַּה. דבר אֵינוֹ קָטוּעַ. הוא פשוט מְטֹהָר. זה הכל. זו התוכנית כולה. | |||
אין שום שאלה של "עצור זאת." לא ניתן לעצור. כֵּיצָד אֶפְשָׁר בכלל לעצור אותו? נאמר שאני בן-אדם. אם מישהו אומר, "הוֹ, אתה לא יכול לאכול," האם זה אפשרי? אני מוכרח לאכול. אז אין שום שאלה של עצירה. השאלה היא כיצד לְטַהֵר אותו. אז... והפילוסופיה האחרת היא, אני מתכוון לומר, לסלוד מכך לגמרי, לעשות מזה אֶפֶס, בדיוק כפי שהם אומרים, "היה פשוט חֲסָר רָצוֹן." הם תומכים בזה. אז איך אהיה מְשׁוֹלָל רצון? רצון חייב להיות שם. אבל אני ארצה למען קְרּישְׁנַּה. | |||
אז זהו תהליך נחמד מאוד. אפילו אחרים לא לוקחים מאוד ברצינות או שאינם באים לפילוסופיה שלנו, אם תנסה זאת, זה הָעֶסֶק שלך. קְרּישְׁנַּה יהיה מרוצה. ''הָאָצָ'ארְיוֹת'' שלנו יהיו מְסוּפָּקִים, ''גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה'' שלנו יהיה שְׂבַע רָצוֹן - ''וְיַסְיַה פְּרַסָאדָאד בְּהַגַוַת''... אם הם מרוצים, העסק שלך תם ונשלם - לא שאחרים מסופקים או לא. על ידי הזמרה שלך מְסוּפָּק ציבור כלשהו - לא, איננו בכך עוסקים. יהיה הוא מסופק או שלא הדבר כך. אבל אם אֲזַמֵּר בדרך הנכונה, אז קוֹדְמַי, ''הָאָצָ'ארְיוֹת'', יהיו שְׂבֵעֵי רָצוֹן. העסק שלי, תם ונשלם, אם אני לא ממציא בדרך משלי. | |||
אז אני מאוד שבע רצון שֶׁקְרּישְׁנַּה שלח כל כך הרבה נערים ונערות נחמדים לסייע בידי. תתברכו ביום מְבַשֵּׂר-הַטּוֹב זה. ושום דבר אינו שלי. אני רק צָמִית פשוט בדואר. אני מְשַׁלֵּחַ לָכֶם מָה ששמעתי מִפִּי ''הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה'' שלי. פשוט אם תנהגו באותו האופן, ותהיו מאושרים, והעולם יהיה שמח, וקְרּישְׁנַּה יהיה מאושר, והכל... | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:33, 2 October 2021
אנחנו נאבקים בחוזקה לדחוף את התנועה הזאת, אז, אפילו, לא נקבל אף תוֹמֵך, קְרּישְׁנַּה יהיה מרוצה. וְהָעֶסֶק שלנו הוא לרצות את קְרּישְׁנַּה - זה בְּהַקְתי, הְרּישִׁיקֵנַה הְרּישִׁיקֵשַׂה-סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה (צ'.צ'. מַדְהְיַה 19.170). בְּהַקְתי פירושו שאדם מוכרח להעסיק את כל החושים לסיפוק שלו.
חיים חומריים משמעותם סיפוק חושי לעצמו: "אני אוהב את זה. אני אוהב את זה. אני רוצה לעשות משהו. אני רוצה לשיר משהו או לזמר משהו, לאכול משהו, או לגעת במשהו, או לטעום משהו. זה, משהו, משמעותו... הֱוֶה אומר להשתמש בחושים. אלה החיים החומריים. "אני רוצה לגעת בעור רך. אני רוצה לטעום, מה שנקרא, אוכל חביב. אני רוצה להריח כך. אני רוצה ללכת ככה."
אותו הדבר - אכילה, טעימה, נגיעה, או כל דבר - חייב להיות מוּשְׁמָשׁ למען קְרּישְׁנַּה. זה הכל. אם במקום לגעת במשהו אחר, אם ניגע בכפות רגלי הַלּוֹטוּס המקודשות של דָּבֵק, יהיה מגע זה מוּשְׁמָשׁ. בִּמְקוֹם זְלֹלֶת, הֶבֶל, וּשׁטויות, אִם נֹאכָל פְּרַסָאדַם של קְרּישְׁנַּה, יהיה בסדר גמור. במקום לְהָרִיחַ משהו אחר, אם נָרִיחַ את הפרחים שהוצעו לְקְרּישְׁנַּה... אז דבר אֵינוֹ עָצוּר. אם אתה רוצה להשתמש בחיי המין שלך, כן, אתה יכול עַל מְנָת לְהָבִיא ילדים מודעים לְקְרּישְׁנַּה. דבר אֵינוֹ קָטוּעַ. הוא פשוט מְטֹהָר. זה הכל. זו התוכנית כולה.
אין שום שאלה של "עצור זאת." לא ניתן לעצור. כֵּיצָד אֶפְשָׁר בכלל לעצור אותו? נאמר שאני בן-אדם. אם מישהו אומר, "הוֹ, אתה לא יכול לאכול," האם זה אפשרי? אני מוכרח לאכול. אז אין שום שאלה של עצירה. השאלה היא כיצד לְטַהֵר אותו. אז... והפילוסופיה האחרת היא, אני מתכוון לומר, לסלוד מכך לגמרי, לעשות מזה אֶפֶס, בדיוק כפי שהם אומרים, "היה פשוט חֲסָר רָצוֹן." הם תומכים בזה. אז איך אהיה מְשׁוֹלָל רצון? רצון חייב להיות שם. אבל אני ארצה למען קְרּישְׁנַּה.
אז זהו תהליך נחמד מאוד. אפילו אחרים לא לוקחים מאוד ברצינות או שאינם באים לפילוסופיה שלנו, אם תנסה זאת, זה הָעֶסֶק שלך. קְרּישְׁנַּה יהיה מרוצה. הָאָצָ'ארְיוֹת שלנו יהיו מְסוּפָּקִים, גוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלנו יהיה שְׂבַע רָצוֹן - וְיַסְיַה פְּרַסָאדָאד בְּהַגַוַת... אם הם מרוצים, העסק שלך תם ונשלם - לא שאחרים מסופקים או לא. על ידי הזמרה שלך מְסוּפָּק ציבור כלשהו - לא, איננו בכך עוסקים. יהיה הוא מסופק או שלא הדבר כך. אבל אם אֲזַמֵּר בדרך הנכונה, אז קוֹדְמַי, הָאָצָ'ארְיוֹת, יהיו שְׂבֵעֵי רָצוֹן. העסק שלי, תם ונשלם, אם אני לא ממציא בדרך משלי.
אז אני מאוד שבע רצון שֶׁקְרּישְׁנַּה שלח כל כך הרבה נערים ונערות נחמדים לסייע בידי. תתברכו ביום מְבַשֵּׂר-הַטּוֹב זה. ושום דבר אינו שלי. אני רק צָמִית פשוט בדואר. אני מְשַׁלֵּחַ לָכֶם מָה ששמעתי מִפִּי הַגּוּרוּ מַהָארָאגַ'ה שלי. פשוט אם תנהגו באותו האופן, ותהיו מאושרים, והעולם יהיה שמח, וקְרּישְׁנַּה יהיה מאושר, והכל...