HE/Prabhupada 0109 - אנחנו לא מקבלים שום אדם עצלן: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0109 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1976 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | [[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0108 - ההדפסה והתרגום חייבים | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0108 - ההדפסה והתרגום חייבים להמשיך|0108|HE/Prabhupada 0110 - הֱיוּ בּוּבּוֹת בִּידֵי הָאָצָ'ארְיוֹת הקודמים|0110}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 18: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|8P60hD7ku8g|אנחנו לא מקבלים שום אדם עצלן<br />- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0109}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 26: | Line 26: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 1.7.24 -- Vrndavana, September 21, 1976|הרצאה על שׂ.ב. 1.7.24 - וְרִינְדָאוַנַה, | '''[[Vanisource:Lecture on SB 1.7.24 -- Vrndavana, September 21, 1976|הרצאה על שׂ.ב. 1.7.24 - וְרִינְדָאוַנַה, 21 בסֵפְּטֵמְבֶּר, 1976]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אתם עושים את חובתכם | אתם עושים את חובתכם היטב. ''"הַדְּהַרְמַה"'' שלכם משמעותה העיסוק שלכם. נֹאמָר שֶׁאַתָּה מהנדס. אתה עושה את חובתך בצורה נאה מאוד. או אדם רפואי, או איש עסקים, או כל אחד - לכולם יש משהו לעשות. אתם לא יכולים לשבת בְּאֶפֶס מעשה ולקבל את הפרנסה שלכם. לוּ גם היית אריה היית מוכרח לעבוד - ''נַה הי סוּפְּתַסְיַה סִימְּהַסְיַה פְּרַוישַׂנְתי מוּקְהֵה מְרּיגָהּ''. זהו... העולם החומרי הוא כזה. | ||
גם אם אתה חזק כמו אַרְיֵה, אינך יכול פשוט לישון. אם אתה חושב, "אני אַרְיֵה, אני מלך היער. תנו לי לישון, והחיה תבוא ותיכנס לַפֶּה שלי." לא, זה לא אפשרי. לו היית חיה, היה עליך לתפוס עוד חיה. אז תוכל לאכול. אחרת תצטרך לרעוב. | |||
לכן קְרּישְׁנַּה אומר: ''"נִיַתַםּ קוּרוּ קַרְמַה תְוַםּ קַרְמַה גְ'יָאיוֹ הי אַקַרְמַנַּהּ"'' - "עליך לעשות את חובתך". ''שַׂרִירַה-יָאתְרָאפּי צַ'ה תֵה נַה פְּרַסידְדְהְיֵד אַקַרַמַנַּהּ''. אל תחשוב... הַאֵוִיל אומר, "תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה מלמדת אנשים לברוח. הם הפכו..." לא, זו לא ההוראה של קְרּישְׁנַּה. אנו לא מתירים לאף אדם להיות עצלן. עליו להיות עסוק. זו התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה. זו ההוראה של קְרּישְׁנַּה, ''נִיַתַםּ קוּרוּ קַרְמַה''. | |||
אַרְג'וּנַה סירב להילחם - הוא ניסה להיות איש מעודן וּבִלְתִי-אָלִים. קְרּישְׁנַּה לא הירשה לו. לא, לא, אתה לא יכול לעשות זאת. זו החולשה שלך". ''קוּתַס תְוָא קַשְׂמַלַם אידַםּ וִישַׁמֵה סַמוּפַּסְתְהיתַם:'' "אתה מוכיח עצמך כְּשׁוֹטֵה. זו ''אַנָארְיַה-ג'וּשְׁטַם''. הצעה מסוג זה היא בשביל הָאַנָארְיַה, אדם לא מתורבת. אל תעשה את זה." זה של קְרּישׁנַּה... אז אל תחשוב שהתנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה, אלו שהם מודעים לְקְרּישְׁנַּה, הם יֵיעָשׂוּ עצלנים ויחקו את הַרידָאסַה טְהָאקוּרַה. זו לא תודעת קְרּישְׁנַּה. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה, כפי שֶׁקְּרּישְׁנַּה מורה, עליך להיות מאוד, מאוד עסוק, עשרים וארבע שעות. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. לא להיעשות לבחור עצל, לאכול ולישון. לא. | |||
אז זאת ''דְהַרְמַסְיַה גְלָאניהּ''. אבל עליך לשנות את זווית המבט שלך. בחיים המותנים מטרתך היא כיצד לספק את החושים שלך. ואילו תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה שעליך לעבוד באותה הרוח, אותו המרץ, אבל לסיפוקו של קְרּישְׁנַּה. אלה חיים רוחניים. לא בִּכְדֵי להיות לבחור עָצֵל. | |||
ההבדל הוא, כפי שנאמר על ידי המחבר, קְרּישְׁנַדָאסַה, ''אָתְמֵנְדְרייַה-פְּרִיתי-וָאנְֿֿצְ'הָא תָארֵה בַּלי 'קָאמַה' ''([[Vanisource:CC Adi 4.165|צ'.צ'. אָדִי 4.165]]). מהי ''"קָאמַה"''? ''קָאמַה'' פירושה שמישהו רוצה לספק את החושים שלו. זו ''קָאמַה''. ''קְרִישְׁנֵנְדְרייַה-פְּרִיתי-אִיצְ'צְ'הָא דְהַרֵה 'פְּרֵמַה' נָאמַה'', ומהי ''"פְּרֵמַה"''? ''פְּרֵמַה'' משמעותה להעסיק עצמך בסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה. מדוע ''הגוֹפִּיוֹת''? מפני שהמאמץ היחיד שלהן היה לספק את החושים של קְרּישְׁנַּה. לכן צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ המליץ, ''רַמְיָה קָאצ'יד אוּפָּאסַנָה וְרַגַ'ה-וַדְהֻוּ-וַרְגֵנַה יָה קַלְפִּיתָה'' - לא היו להן רצון אחר או משאלה נפרדת. | |||
וְרּינְדָאוַנַה משמעותה, אלה שהם בְּוְרּינְדָאוַנַה... אם הם בעצם רוצים לחיות בְּוְרּינְדָאוַנַה, העסק שלהם צריך להיות איך לספק את החושים של קְרּישְׁנַּה. זו וְרּינְדָאוַנַה. לא "אני חי בְּוְרּינְדָאוַנַה ומנסה לספק את החושים שלי." זה לא ''וְרּינְדָאוַנַה-וָאסִי''. סוג זה של חיים הוא... ישנם קופים כל כך רבים, כלבים וחזירים גם; הם בְּוְרּינְדָאוַנַה. אתם מתכוונים לומר שהם חיים בְּוְרּינְדָאוַנַה? לא. כל אלו שרוצים לספק חושים בְּוְרּינְדָאוַנַה, חייהם הבאים אלה כלבים, חזירים וקופים. עליכם לדעת זאת. אז אדם לא אמור לנסות לספק את החושים בְּוְרּינְדָאוַנַה. זה חֵטְא גדול. פשוט נסו לספק את החושים של קְרּישְׁנַּה. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:29, 2 October 2021
הרצאה על שׂ.ב. 1.7.24 - וְרִינְדָאוַנַה, 21 בסֵפְּטֵמְבֶּר, 1976
אתם עושים את חובתכם היטב. "הַדְּהַרְמַה" שלכם משמעותה העיסוק שלכם. נֹאמָר שֶׁאַתָּה מהנדס. אתה עושה את חובתך בצורה נאה מאוד. או אדם רפואי, או איש עסקים, או כל אחד - לכולם יש משהו לעשות. אתם לא יכולים לשבת בְּאֶפֶס מעשה ולקבל את הפרנסה שלכם. לוּ גם היית אריה היית מוכרח לעבוד - נַה הי סוּפְּתַסְיַה סִימְּהַסְיַה פְּרַוישַׂנְתי מוּקְהֵה מְרּיגָהּ. זהו... העולם החומרי הוא כזה.
גם אם אתה חזק כמו אַרְיֵה, אינך יכול פשוט לישון. אם אתה חושב, "אני אַרְיֵה, אני מלך היער. תנו לי לישון, והחיה תבוא ותיכנס לַפֶּה שלי." לא, זה לא אפשרי. לו היית חיה, היה עליך לתפוס עוד חיה. אז תוכל לאכול. אחרת תצטרך לרעוב.
לכן קְרּישְׁנַּה אומר: "נִיַתַםּ קוּרוּ קַרְמַה תְוַםּ קַרְמַה גְ'יָאיוֹ הי אַקַרְמַנַּהּ" - "עליך לעשות את חובתך". שַׂרִירַה-יָאתְרָאפּי צַ'ה תֵה נַה פְּרַסידְדְהְיֵד אַקַרַמַנַּהּ. אל תחשוב... הַאֵוִיל אומר, "תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה מלמדת אנשים לברוח. הם הפכו..." לא, זו לא ההוראה של קְרּישְׁנַּה. אנו לא מתירים לאף אדם להיות עצלן. עליו להיות עסוק. זו התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה. זו ההוראה של קְרּישְׁנַּה, נִיַתַםּ קוּרוּ קַרְמַה.
אַרְג'וּנַה סירב להילחם - הוא ניסה להיות איש מעודן וּבִלְתִי-אָלִים. קְרּישְׁנַּה לא הירשה לו. לא, לא, אתה לא יכול לעשות זאת. זו החולשה שלך". קוּתַס תְוָא קַשְׂמַלַם אידַםּ וִישַׁמֵה סַמוּפַּסְתְהיתַם: "אתה מוכיח עצמך כְּשׁוֹטֵה. זו אַנָארְיַה-ג'וּשְׁטַם. הצעה מסוג זה היא בשביל הָאַנָארְיַה, אדם לא מתורבת. אל תעשה את זה." זה של קְרּישׁנַּה... אז אל תחשוב שהתנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה, אלו שהם מודעים לְקְרּישְׁנַּה, הם יֵיעָשׂוּ עצלנים ויחקו את הַרידָאסַה טְהָאקוּרַה. זו לא תודעת קְרּישְׁנַּה. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה, כפי שֶׁקְּרּישְׁנַּה מורה, עליך להיות מאוד, מאוד עסוק, עשרים וארבע שעות. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. לא להיעשות לבחור עצל, לאכול ולישון. לא.
אז זאת דְהַרְמַסְיַה גְלָאניהּ. אבל עליך לשנות את זווית המבט שלך. בחיים המותנים מטרתך היא כיצד לספק את החושים שלך. ואילו תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה שעליך לעבוד באותה הרוח, אותו המרץ, אבל לסיפוקו של קְרּישְׁנַּה. אלה חיים רוחניים. לא בִּכְדֵי להיות לבחור עָצֵל.
ההבדל הוא, כפי שנאמר על ידי המחבר, קְרּישְׁנַדָאסַה, אָתְמֵנְדְרייַה-פְּרִיתי-וָאנְֿֿצְ'הָא תָארֵה בַּלי 'קָאמַה' (צ'.צ'. אָדִי 4.165). מהי "קָאמַה"? קָאמַה פירושה שמישהו רוצה לספק את החושים שלו. זו קָאמַה. קְרִישְׁנֵנְדְרייַה-פְּרִיתי-אִיצְ'צְ'הָא דְהַרֵה 'פְּרֵמַה' נָאמַה, ומהי "פְּרֵמַה"? פְּרֵמַה משמעותה להעסיק עצמך בסיפוק החושים של קְרּישְׁנַּה. מדוע הגוֹפִּיוֹת? מפני שהמאמץ היחיד שלהן היה לספק את החושים של קְרּישְׁנַּה. לכן צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ המליץ, רַמְיָה קָאצ'יד אוּפָּאסַנָה וְרַגַ'ה-וַדְהֻוּ-וַרְגֵנַה יָה קַלְפִּיתָה - לא היו להן רצון אחר או משאלה נפרדת.
וְרּינְדָאוַנַה משמעותה, אלה שהם בְּוְרּינְדָאוַנַה... אם הם בעצם רוצים לחיות בְּוְרּינְדָאוַנַה, העסק שלהם צריך להיות איך לספק את החושים של קְרּישְׁנַּה. זו וְרּינְדָאוַנַה. לא "אני חי בְּוְרּינְדָאוַנַה ומנסה לספק את החושים שלי." זה לא וְרּינְדָאוַנַה-וָאסִי. סוג זה של חיים הוא... ישנם קופים כל כך רבים, כלבים וחזירים גם; הם בְּוְרּינְדָאוַנַה. אתם מתכוונים לומר שהם חיים בְּוְרּינְדָאוַנַה? לא. כל אלו שרוצים לספק חושים בְּוְרּינְדָאוַנַה, חייהם הבאים אלה כלבים, חזירים וקופים. עליכם לדעת זאת. אז אדם לא אמור לנסות לספק את החושים בְּוְרּינְדָאוַנַה. זה חֵטְא גדול. פשוט נסו לספק את החושים של קְרּישְׁנַּה.