HE/Prabhupada 0159 - תוכניות גדולות, גדולות מחנכות אנשים לעבוד קשה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0159 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1976 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | [[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0158 - ציויליזציה שהורגת את האם|0158|HE/Prabhupada | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0158 - ציויליזציה שהורגת את האם|0158|HE/Prabhupada 0160 - קְרּישְׁנַּה לא מסכים|0160}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|Z0w6W_2SiVY|תוכניות גדולות, גדולות מחנכות אנשים לעבודה קשה<br />- פרבהופאדה 0159}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 28: | Line 28: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 5.5.15 -- Vrndavana, November 3, 1976|הרצאה על שׂ.ב. 5.5.15 - וְרּינְדָאוַן, | '''[[Vanisource:Lecture on SB 5.5.15 -- Vrndavana, November 3, 1976|הרצאה על שׂ.ב. 5.5.15 - וְרּינְדָאוַן, 3 בנוֹבֵמְבֶּר, 1976]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
בערים גדולות, גדולות כמו כַּלכּוּתַה, | בערים גדולות, גדולות כמו כַּלכּוּתַה, בּוֹמְבֵּי, לוֹנְדוֹן, ניוּ יוֹרְק, כולם עובדים קשה מאוד. לא שבערים גדולות כולם מקבלים את מְזוֹנָם בקלות. לא. על כולם לעבוד. וכולם עובדים קשה. אתם חושבים שכולם באותה רמה של מעמד? לא. זה לא אפשרי. גורל. גורל. אדם אחד עובד קשה יומם וליל, עשרים-וארבע שעות; הוא מקבל פשוט שני ''צַ'פָּאתִים'', זה הכל. | ||
ראינו זאת | ראינו זאת בְּבוֹמְבֵּי. הם חיים במצב רקוב כל כך שאפילו ביום יֵעָזְרוּ במנורת נפט. במקום כזה הם חיים, והמצב כה מלוכלך. האם זה אומר שכל אחד בְּבוֹמְבֵּי חי לוֹ חיי מוֹתָרוֹת? לא. כזה הוא האופן, בכל עיר. זה לא אפשרי. | ||
לא אפשרי לשפר את מצבך הכלכלי, פשוט באמצעות עבודה קשה. זה | לא אפשרי לשפר את מצבך הכלכלי, פשוט באמצעות עבודה קשה. זה אינו אפשרי. אתה עובד קשה או לא, את אשר מְיוֹעָד לך, אתה תקבל. לכן האנרגיה שלנו צריכה להיות מנוצלת... ''מַל-לוֹקַה-קָאמוֹ מַד-אַנוּגְרַהָארְתְהַהּ'' - האנרגיה צריכה להיות מתועלת איך לרצות את קְרּישְׁנַּה. זאת יש לעשות. אנרגיה צריכה להיות מתועלת למטרה זו, לא לבזבוז שלה פשוט בתקווה ש"אהיה מאושר. אעשה זאת. אעשה כך. אכניס כסף באופן כזה. אני..." | ||
הסיפור של | הסיפור של הקַדָּר. עולה בראשו של הַקַּדָּר תוכנית. יש לו כמה סירים והוא מתכנן, "כעת יש לי ארבעה סירים אלו ואני אמכור. אני אפיק מזה רווח. אז יהיו עשרה סירים. אז אני אמכור עשרה סירים, אני אכניס רווח. יהיו לי עשרים סירים, ואז שלושים סירים, ארבעים סירים. בדרך זו אהפוך למיליונר. ובזמן הזה אנשא, ואשלוט באשתי בדרך כזאת או אחרת. ואם היא אינה מצייתת לי, אגרש לי אותה כך. אז כשהוא בעט, הוא בעט בסירים וכל הסירים נשברו. (צחוק) אז החלום שלו התנפץ. אתם רואים? | ||
באותו האופן, אנחנו פשוט חולמים. עם מעט סירים אנו פשוט חולמים ש"סירים אלו יגדלו ליותר סירים, כל כך הרבה סירים, כל הרבה סירים," | באותו האופן, אנחנו פשוט חולמים. עם מעט סירים אנו פשוט חולמים ש"סירים אלו יגדלו ליותר סירים, כל כך הרבה סירים, כל הרבה סירים," ואז חסל. אל תבנה לך דמיונות, עשה תוכנית. | ||
הגוּרוּ, המורה הרוחני, והממשלה צריכים להיות זהירים ש"טיפשים אלה לא יתכננו תוכנית. שוטה זה | הגוּרוּ, המורה הרוחני, והממשלה צריכים להיות זהירים ש"טיפשים אלה לא יתכננו תוכנית. שוטה זה אל לו לתכנן כדי להיות מאושר." - ''נַה יוֹגַ'יֵת קַרְמַסוּ קַרְמַה-מֻוּדְּהָאן''. זה ''קַרְמַה-גַ'גַת'', העולם הזה. העולם החומרי הוא כזה. הם כבר נוטים לכך, אז מה הטעם איפוא? - ''לוֹקֵה וְיַיָאיָאמישַׁה-מַדְיַה-סֵוָא ניתְיָאסְתוּ גַ'נְתוּהּ''. בדיוק כמו חיי מין. חיי מין זה דבר טבעי. לא דרוּשׁ תואר באוניברסיטה איך ליהנות ממין. הם יהנו ממנו. איש... "איש אינו מתלמד איך לבכות או לצחוק או ליהנות מחיי מין." ישנה אמרה בֶּנְגָלית - זה טבעי - אתה לא זקוק לשום חינוך לַקַּרְמַה הזאת. | ||
עתה הם עושים תוכניות גדולות גדולות איך לחנך אנשים לעבוד קשה. זה בזבוז של זמן. מוסד חינוכי צריך להיות בשביל ללמד אנשים להיות מודעים לקְרּישְׁנַּה, לא בשביל להפוך לזה או לזאת. זה בזבוז של זמן, משום שתוכנית זאת לעולם לא תהיה הצלחה - ''תַל לַבְּהְיַתֵה דוּהְקְהַוַד אַנְיַתַהּ סוּקְהַםּ קָאלֵנַה סַרְוַתְרַה גַבְּהִירַה-רַמְּהַסָא''. חוק הטבע נמצא בעבודה - ''פְּרַקְרּיתֵהּ קְריַמָאנָּאני גוּנַּיהּ קַרְמָאנּי סַרְוַשַׂהּ'' ([[HE/BG 3.27|בּ.ג. 3.27]]). | |||
- ''פְּרַקְרּיתֵהּ | |||
מכל מקום... לכן | מכל מקום... לכן הציויליזַצְיָה הַוֵּדית שלנו היא שאנשים מרוצים במעמדם, ''בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה, וַיְשְׂיַה, שֻוּדְרַה''. כל דבר שאיש קיבל בחסד אלוהים, הוא היה מרוצה. האנרגיה האמיתית הייתה מכוונת איך להיעשות ראוי לקבלת החסד של קְרּישְׁנַּה. זה רצוי, איך ללמוד להתמסר ולהיכנע לקְרּישְׁנַּה. אז ''אַהַםּ תְוָאםּ סַרְוַה-פָּאפֵּבְּהיוֹ מוֹקְשַׁישְׁיָאמי'' ([[HE/BG 18.66|בּ.ג. 18.66]]) - זה היה הסוף. | ||
בהודו אנו מוצאים לא ש... החכמים הגדולים, רּישׁים, הם כתבו כל כך הרבה ספרים, אבל הם נהגו לחיות | בהודו אנו מוצאים לא ש... החכמים הגדולים, רּישׁים, הם כתבו כל כך הרבה ספרים, אבל הם נהגו לחיות בְּבִקְתָּה. רק המלכים, הקְשַׁתְרייַה, משום שהיה עליהם למלוך, הם נהגו לבנות טירות גדולות, גדולות. אף אחד אחר. הם חיו חיים פשוטים מאוד, פשוטים מאוד. | ||
לא | לא בזבזו זמן על פיתוח כלכלי, בניית גורדי שחקים, רכבות תחתיות וכו', וכו'. זאת לא ציויליזָצְיָה וֵדית. זו ציויליזָצְיָה אַסוּרית. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:39, 2 October 2021
הרצאה על שׂ.ב. 5.5.15 - וְרּינְדָאוַן, 3 בנוֹבֵמְבֶּר, 1976
בערים גדולות, גדולות כמו כַּלכּוּתַה, בּוֹמְבֵּי, לוֹנְדוֹן, ניוּ יוֹרְק, כולם עובדים קשה מאוד. לא שבערים גדולות כולם מקבלים את מְזוֹנָם בקלות. לא. על כולם לעבוד. וכולם עובדים קשה. אתם חושבים שכולם באותה רמה של מעמד? לא. זה לא אפשרי. גורל. גורל. אדם אחד עובד קשה יומם וליל, עשרים-וארבע שעות; הוא מקבל פשוט שני צַ'פָּאתִים, זה הכל.
ראינו זאת בְּבוֹמְבֵּי. הם חיים במצב רקוב כל כך שאפילו ביום יֵעָזְרוּ במנורת נפט. במקום כזה הם חיים, והמצב כה מלוכלך. האם זה אומר שכל אחד בְּבוֹמְבֵּי חי לוֹ חיי מוֹתָרוֹת? לא. כזה הוא האופן, בכל עיר. זה לא אפשרי.
לא אפשרי לשפר את מצבך הכלכלי, פשוט באמצעות עבודה קשה. זה אינו אפשרי. אתה עובד קשה או לא, את אשר מְיוֹעָד לך, אתה תקבל. לכן האנרגיה שלנו צריכה להיות מנוצלת... מַל-לוֹקַה-קָאמוֹ מַד-אַנוּגְרַהָארְתְהַהּ - האנרגיה צריכה להיות מתועלת איך לרצות את קְרּישְׁנַּה. זאת יש לעשות. אנרגיה צריכה להיות מתועלת למטרה זו, לא לבזבוז שלה פשוט בתקווה ש"אהיה מאושר. אעשה זאת. אעשה כך. אכניס כסף באופן כזה. אני..."
הסיפור של הקַדָּר. עולה בראשו של הַקַּדָּר תוכנית. יש לו כמה סירים והוא מתכנן, "כעת יש לי ארבעה סירים אלו ואני אמכור. אני אפיק מזה רווח. אז יהיו עשרה סירים. אז אני אמכור עשרה סירים, אני אכניס רווח. יהיו לי עשרים סירים, ואז שלושים סירים, ארבעים סירים. בדרך זו אהפוך למיליונר. ובזמן הזה אנשא, ואשלוט באשתי בדרך כזאת או אחרת. ואם היא אינה מצייתת לי, אגרש לי אותה כך. אז כשהוא בעט, הוא בעט בסירים וכל הסירים נשברו. (צחוק) אז החלום שלו התנפץ. אתם רואים?
באותו האופן, אנחנו פשוט חולמים. עם מעט סירים אנו פשוט חולמים ש"סירים אלו יגדלו ליותר סירים, כל כך הרבה סירים, כל הרבה סירים," ואז חסל. אל תבנה לך דמיונות, עשה תוכנית.
הגוּרוּ, המורה הרוחני, והממשלה צריכים להיות זהירים ש"טיפשים אלה לא יתכננו תוכנית. שוטה זה אל לו לתכנן כדי להיות מאושר." - נַה יוֹגַ'יֵת קַרְמַסוּ קַרְמַה-מֻוּדְּהָאן. זה קַרְמַה-גַ'גַת, העולם הזה. העולם החומרי הוא כזה. הם כבר נוטים לכך, אז מה הטעם איפוא? - לוֹקֵה וְיַיָאיָאמישַׁה-מַדְיַה-סֵוָא ניתְיָאסְתוּ גַ'נְתוּהּ. בדיוק כמו חיי מין. חיי מין זה דבר טבעי. לא דרוּשׁ תואר באוניברסיטה איך ליהנות ממין. הם יהנו ממנו. איש... "איש אינו מתלמד איך לבכות או לצחוק או ליהנות מחיי מין." ישנה אמרה בֶּנְגָלית - זה טבעי - אתה לא זקוק לשום חינוך לַקַּרְמַה הזאת.
עתה הם עושים תוכניות גדולות גדולות איך לחנך אנשים לעבוד קשה. זה בזבוז של זמן. מוסד חינוכי צריך להיות בשביל ללמד אנשים להיות מודעים לקְרּישְׁנַּה, לא בשביל להפוך לזה או לזאת. זה בזבוז של זמן, משום שתוכנית זאת לעולם לא תהיה הצלחה - תַל לַבְּהְיַתֵה דוּהְקְהַוַד אַנְיַתַהּ סוּקְהַםּ קָאלֵנַה סַרְוַתְרַה גַבְּהִירַה-רַמְּהַסָא. חוק הטבע נמצא בעבודה - פְּרַקְרּיתֵהּ קְריַמָאנָּאני גוּנַּיהּ קַרְמָאנּי סַרְוַשַׂהּ (בּ.ג. 3.27).
מכל מקום... לכן הציויליזַצְיָה הַוֵּדית שלנו היא שאנשים מרוצים במעמדם, בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה, וַיְשְׂיַה, שֻוּדְרַה. כל דבר שאיש קיבל בחסד אלוהים, הוא היה מרוצה. האנרגיה האמיתית הייתה מכוונת איך להיעשות ראוי לקבלת החסד של קְרּישְׁנַּה. זה רצוי, איך ללמוד להתמסר ולהיכנע לקְרּישְׁנַּה. אז אַהַםּ תְוָאםּ סַרְוַה-פָּאפֵּבְּהיוֹ מוֹקְשַׁישְׁיָאמי (בּ.ג. 18.66) - זה היה הסוף.
בהודו אנו מוצאים לא ש... החכמים הגדולים, רּישׁים, הם כתבו כל כך הרבה ספרים, אבל הם נהגו לחיות בְּבִקְתָּה. רק המלכים, הקְשַׁתְרייַה, משום שהיה עליהם למלוך, הם נהגו לבנות טירות גדולות, גדולות. אף אחד אחר. הם חיו חיים פשוטים מאוד, פשוטים מאוד.
לא בזבזו זמן על פיתוח כלכלי, בניית גורדי שחקים, רכבות תחתיות וכו', וכו'. זאת לא ציויליזָצְיָה וֵדית. זו ציויליזָצְיָה אַסוּרית.