HE/Prabhupada 0202 - מי יכול לאהוב טוב יותר מן המזמין והמסביר?
הליכת בוקר -- ה-17 במאי, 1975, פרת'
אַמוֹגהַה: היענים טומנים את הראש שלהם באדמה.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן.
פַּרַמַהַמְּסַה: אבל בטח יש התקדמות כי המון אנשים מצטרפים לתנועת הרא קרישנה.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: הם עושים התקדמות אמיתית. בְּהַוַה-מַהָא-דָאוָאגְני-נירְוָאפַנַּם. הדאגות החומריות שלהם יגמרו. הם עושים התקדמות. צֵ'תוֹ-דַרְפַּנַּה-מָארְגַ'נַםּ בְּהַוַה-מַהָא-דָאוָאגְני-נירְוָאפַּנַּם. (צ'.צ'. אַנְתְיַה 20.12) בעזרת חזרה על המנטרה הרא קרישנה הלב שלהם יתנקה, וברגע שליבם יהיה נקי, הבעיות של קיום חומרי יגמרו. לא יהיו יותר חרדות.
פַּרַמַהַמְּסַה: הם נראים מאושרים, אבל... הדבקים של קרישנה נראים מאושרים, אבל הם לא עושים הרבה עבודה מעשית. הם תמיד שרים ורוקדים ומבקשים עבור כסף מסוים. אבל הם לא עובדים עבודה מעשית. אנחנו עושים המון דברים מעשים.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לרקוד זה לא לעבוד? ולכתוב ספר זה לא לעבוד? למכור ספר זה לא לעבוד? מה זה לעבוד אז? ממ? כמו קוף קופץ? כן? זה לעבוד?
אַמוֹגהַה: אבל אנחנו עוזרים לאנשים בצורה מעשית כמו בבית חולים או האלכוהוליסטים...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא, מה... איך אתה עוזר? אתה חושב שאם מישהו ילך לבית חולים אז הוא לא ימות? ואיך אתה עוזר? אתה חושב שאתה עוזר.
אַמוֹגהַה: הוא חי יותר זמן.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: זו טיפשות. כמה זמן אתה תחייה? כשהמוות יבוא, אתה לא תחיה אפילו רגע אחד יותר. כשאדם עומד למות, החיים שלו נגמרו. ההזרקה, התרופה שלך יכולים לתת לדקת חיים של מישהו יותר זמן? יש תרופות כאלה?
אַמוֹגהַה: ובכן, זה נראה שיש.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא...
אַמוֹגהַה: לפעמים כשהם נותנים תרופות אז הם חיים יותר זמן.
פַּרַמַהַמְּסַה: הם אומרים שבשכלול השתלות הלב הם יוכלו לגרום לאנשים לחיות...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: הם יכולים לומר, הם... בגלל שאנחנו תופסים אותם כנוכלים, למה שאני אאמין למילים שלהם? אנחנו צריכים לתפוס אותם כנוכלים, זה הכל. (מישהו צועק ברקע. פְּרַבְּהוּפָּאדַה נובח עליו) (צחוק) עוד נוכל. הוא נהנה מהחיים. אז העולם מלא בנוכלים. אנחנו צריכים להיות ממש פסימים, בכלל לא אופטימים לגבי העולם הזה. אם אתה לא תהפוך לפסימי, לא תוכל לחזור בחזרה הביתה. אם יש לך קצת משיכה לעולם הזה - "הוא טוב" - אז אתה מוכרח להישאר פה. כן. קְרּישְׁנַּה הוא כה קפדני.
פַרַמַהַמְּסַה: אבל יְשׁוּעַ אמר: "אהוב את אחיך כמו את עצמך". אז אם אנחנו אוהבים את אחינו...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אנחנו אוהבים. אנחנו נותנים תודעת קרישנה. זה אהבה, אהבה אמיתית. אנחנו נותנים לו חיי נצח, אושר נצחי. אם אנחנו לא אוהבים אותם, למה אנחנו עוברים כל כך הרבה צרות? המטיף חייב לאהוב אנשים. אחרת למה הוא עושה את זה? הוא יכול לעשות את זה בשביל עצמו בביתו. למה הוא עובר כל כך הרבה צרות?
למה אני בן 80 שנה באתי לכאן אם אני לא אוהב? מי יכול לאהוב יותר טוב ממטיף? הוא אוהב אפילו את החיות. לכן הם מטיפים, "אל תאכלו בשר". האם הם אוהבים את החיות, הנוכלים? הם אוכלים, והם אוהבים את המדינה שלהם, זה הכל. אף אחד לא אוהב. זה פשוט סיפוק חושים. אם מישהו אוהב, יש לו תודעת קרישנה, זה הכל.
כל הנוכלים. הם רודפים אחרי סיפוק החושים של עצמם, והם ישימו שלט, "אני אוהב את כולם". זה העיניין שלהם. וטיפשים מקבלים, "הו, האדם הזה מאוד נדבן." הוא לא אוהב שום אדם. הוא אוהב רק את החושים. זה הכל. העבד של החושים, זה הכל.