HE/Prabhupada 0218 - גורו פוקח את העיניים: Difference between revisions

Latest revision as of 18:36, 2 October 2021

לדף הקודם - וידאו 0217

לדף הבא - וידאו 0219

הרצאה על שׂ.בּ. 6.1.55 -- לונדון, 13 באוגוסט, 1975

אז אנחנו יצורים חיים, אנחנו חלק בלתי-נפרד מִקְּרּישְׁנַּה. ממש כמו האש והניצוצות הקטנים, הרשפים, המקום שלנו הוא כזה. או שהשמש וחלקיקים קטנים של משטחים מחזירי אור משולבים יחדיו מהווים את אור השמש. אור השמש שבאמצעותו אנו רואים, אינו תערובת אחידה. קיימים חלקיקים, קטנים מאוד, נוצצים. אז אנחנו כאלה, קטנים מאוד... כפי שישנם אטומים, עבור החומר - איש אינו יכול לספור - באותו האופן, אנחנו חלקיקים אטומיים של אלוהים. כמה אנחנו, כחול אשר על שפת הים. אַסַנְֹקְהְיָא. אַסַנְֹקְהְיָא פירושו לא ניתן למנייה. כל כך הרבה ישויות חיים. אז אנחנו חלקיקים קטנים מאוד, ובאנו הנה לעולם החומר. ממש כמו האירופאים במיוחד - הם תרים לארצות ניכר למטרות קולוניזציה, לשימוש במשאביהן החומריים לעינוג החושים. אמריקה נתגלתה, ולשם היגרו האירופאים. הרעיון היה ללכת לשם ו... עתה הם מנסים להגיע לירח כדי למצוא אם ישנה אי-נוחות כלשהי. נטייה זו היא של הנשמה המותנית. אז הם באו הנה לעולם החומר. קְרּישְׁנַּה בְּהוּלייַה גִ'יוַה בְּהוֹגַה וָאנְֿצְ'הָא קַרה. פירוש פּוּרוּשַׁה הוא בְּהוֹקְתָא.

בְּהוֹקְתָא. למעשה קְרּישְׁנַּה הוא בְּהוֹקְתָא. בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה-תַפַּסָאם (בּ.ג. 5.29). אז אנחנו מחקים את קרישנה. זה המקום שלנו. כולם מנסים להיהפך לְקּרּישְׁנַּה. הַמָּאיָאוָאדִים, למרות שעברו סיגופים, תעניות - עוקבים בקפדנות אחרי העקרונות של חיים רוחניים - אלא מפני שהם תחת מָאיָא, ולבסוף הם חושבים "אני אלוהים, פּוּרוּשַׁה", אותה המחלה, פּוּרוּשַׁה. פּוּרוּשַׁה פירושו בְּהוֹקְתָא. "אני קְרּישְׁנַּה..." בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה... הם אפילו מתקדמים כל כך אחרי סיגופים, תעניות, קיום עקרונות מווסתים, מָאיָא כל כך חזקה שעדיין, הוא תחת הרושם "אני פּוּרוּשַׁה." לא רק פּוּרוּשַׁה רגיל, אלא הַפּוּרוּשַׁה העליון, כמו שֶקְּרּישְׁנַּה מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא. פַּרַםּ בְּרַהְמַה פַּרַםּ דְהָאמַה פַּויתְרַםּ פַּרַמַםּ בְּהַוָאן, פּוּרוּשַׁם שָׂאשְׂוַתַה: (בּ.ג. 10.12) "אתה פּוּרוּשַׁה." לפיכך מָאיָא כה חזקה שאחר בעיטות מכל כך הרבה גלגולי חיים, חיים אחר חיים, עדיין חושב הוא, "אני פּוּרוּשַׁה. אני הוא הנהנה." זו המחלה.

לפיכך כאן נאמר אֵשַׁה פְּרַקְרּיתי-סַנְֹגֵנַה פּוּרוּשַׁסְיַה ויפַּרְיַיַהּ (שׂ.בּ. 6.1.55). החיים החומריים שלו החלו מתפיסה זו, "אני פּוּרוּשַׁה. אני הוא הנהנה." ומפני שאיננו יכול לוותר על רעיון זה "אני הנהנה," חיים אחר חיים הוא ויפַּרְיַיַהּ, במצב הפוך. מצב הפוך פירושו... משום שישות החיים היא חלק בלתי-נפרד מאלוהים ואלוהים הוא סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה-ויגְרַהַהּ (בּ.ס 5.1), אז גם אנחנו סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה-ויגְרַהַהּ, סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה-ויגְרַהַהּ קטנים, אמנם מקומנו הוא פְּרַקְרּיתי, לא פּוּרוּשַׁה. שניהם... ממש כמו רָאדְהַא וּקְרּישְׁנה, הם מאותה האיכות. רָאדְהַא-קְרּישְׁנַּה-פְּרַנַּיַה-ויקְרּיתיר הְלָאדינִי-שַׂקְתיר אַסְמָאת (צ'.צ'. אָאדי 1.5). הם אחד, אך עדיין, רָאדְהָא היא פְּרַקְרּיתי, וּקְרּישְׁנַּה הוא פּוּרוּשַׁה. באופן דומה, אנחנו, למרות שאנו חלק מִקְּרּישְׁנַּה, אמנם אנחנו פְּרַקְרּיתי, ואילו קְרּישְׁנַּה הוא פּוּרוּשַׁה. אז באופן כוזב, שאנו חושבים להיהפך לְפוּרוּשַׁה, זה נקרא מָאיָא או ויפַּרְיַיַהּ. זה נמצא כאן. אֵוַם פְּרַַקְרּיתי-סַנְֹגֵנַה פּורוּשַׁסְיַה ויפַּרְיַיַהּ. ויפַּרְיַיַהּ משמעותו שהוא למעשה נועד להנאה עם הַפּוּרוּשַׁה. כְּשֶפּוּרוּשַׁה וּפְרַקְרּיתי, זכר ונקבה, נהנים, הם נהנים, הם מקבלים את אותו העונג, אמנם אחד פּוּרוּשַׁה; השני פְּרַקְרּיתי. באותו האופן, קְרּישְׁנַּה הוא פּוּרוּשַׁה, ואנחנו פְּרַקְרּיתי. אם אנחנו נהנים עם קְרּישְׁנַּה, אז הָאָאנַנְדַה, סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה שם. את זה שכחנו. אנחנו רוצים להיות פּוּרוּשַׁה. אז בדרך זו או אחרת, מצב זה בא להתקיים, תפיסה כוזבת של ההיעשות לְפוּרוּשַׁה, הנהנה. מהי איפוא התוצאה? התוצאה היא שאנו מנסים להיות הנהנה חיים אחר חיים, אמנם אנחנו המהנים; לא הנהנה. אנו פשוט נאבקים כדי להיעשות הנהנה.

זה המקום שלנו. אז כיצד תוכל לעצור את המאבק הזה ולבוא למקום המקורי שלך? זה נמצא כאן. סַה אֵוַה נַה צ'ירָאד אִישַׂה-סַנְֹגָאד וילִייַתֵה. תפיסה כוזבת זו של חיים, "אני פּוּרוּשַׁה", היא יכולה לבוא לידי עקירתה מהשורש לחלוטין. כיצד? אִישַׂה-סַנְֹגַה, באמצעות התרועעות עם האל, אִישַׂה. אִישַׂה פירושו השליט העליון. אִישַׂה-סַנְֹגַה. "אז איפה אִישַׂה? איני יכול לראות את אִישַׂה. איני יכול לראות... אפילו קְרּישְׁנַּה הוא אִישַׂה, הריבון, אמנם אינני יכול לראות אותו." כעת, קְרּישְׁנַּה שם. אתה עיוור. למה אתה לא רואה אותו? לפיכך אינך מסוגל לראות. אז עליך לפתוח את עיניך, לא לסגור. זה העסק של הַגּוּרוּ. הַגּוּרוּ פותח את העיניים.

אַגְ'נָֿאנַה-תימירָאנְדְהַסְיַה

גְ'נָֿאנָאנְֿגַ'נַה-שַׂלָאקַיָא

צַ'קְשׁוּר אוּנְמִיליתָםּ יֵנַה

תַסְמַיְ שְׂרִי-גוּרַוֵה נַמַהּ

(גַוְתַמִייַה תַנְתְרַה)

אז כיצד קְרּישְׁנַּה פוקח את העיניים? על ידי גְ'נָֿאנָאנְֿגַ'נַה-שַׂלָאקַיָא. ממש כפי שבחשכה איננו יכולים לראות דבר. אמנם אם ישנם גפרורים או נר, אם הוא בוער, אז אנו יכולים לראות. באופן דומה, העסק של הַגּוּרוּ הוא לפקוח את העיניים. לפקוח עיניים פירושו לתת לך ידע "אתה לא פּוּרוּשַׁה. אתה פְּרַקְרּיתי. שנה את השקפת עולמך." זו תודעת קְרּישְׁנַּה.

@@ Line 6: / Line 6: @@
 [[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]]
 <!-- END CATEGORY LIST -->
-<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- TO CHANGE TO YOUR OWN LANGUAGE BELOW SEE THE PARAMETERS OR VIDEO -->
 <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
-{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0217 - דֵוַהֻוּתִי וּמקומה כאישה מושלמת|0217|HE/Prabhupada 0238 - אלוהים הוא טוב, כולו טוב|0238}}
+{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0217 - דֵוַהֻוּתִי וּמקומה כאישה מושלמת|0217|HE/Prabhupada 0219 - ותר על רעיון-השטות של להפוך לאדון|0219}}
-<!-- END NAVIGATION BAR -->
 <!-- END NAVIGATION BAR -->
 <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
@@ Line 20: / Line 18: @@
 <div dir="rtl">
 <!-- BEGIN VIDEO LINK -->
-{{youtube_left|ktYd0RxZlew|גורו פוקח את העיניים<br />- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0218}}
+{{youtube_left|3v91PeLk0UM|גורו פוקח את העיניים<br />- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0218}}
 <!-- END VIDEO LINK -->
@@ Line 28: / Line 26: @@
 <!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
-'''[[Vanisource:Lecture on SB 6.1.55 -- London, August 13, 1975|הרצאה על שׂ.בּ. 6.1.55 -- לונדון, ה-13 באוגוסט, 1975]]'''
+'''[[Vanisource:Lecture on SB 6.1.55 -- London, August 13, 1975|הרצאה על שׂ.בּ. 6.1.55 -- לונדון, 13 באוגוסט, 1975]]'''
 <!-- END VANISOURCE LINK -->
@@ Line 34: / Line 32: @@
 אז אנחנו יצורים חיים, אנחנו חלק בלתי-נפרד מִקְּרּישְׁנַּה. ממש כמו האש והניצוצות הקטנים, הרשפים, המקום שלנו הוא כזה. או שהשמש וחלקיקים קטנים של משטחים מחזירי אור משולבים יחדיו מהווים את אור השמש. אור השמש שבאמצעותו אנו רואים, אינו תערובת אחידה. קיימים חלקיקים, קטנים מאוד, נוצצים. אז אנחנו כאלה, קטנים מאוד... כפי שישנם אטומים, עבור החומר - איש אינו יכול לספור - באותו האופן, אנחנו חלקיקים אטומיים של אלוהים. כמה אנחנו, כחול אשר על שפת הים. אַסַנְֹקְהְיָא. אַסַנְֹקְהְיָא פירושו לא ניתן למנייה. כל כך הרבה ישויות חיים. אז אנחנו חלקיקים קטנים מאוד, ובאנו הנה לעולם החומר. ממש כמו האירופאים במיוחד - הם תרים לארצות ניכר למטרות קולוניזציה, לשימוש במשאביהן החומריים לעינוג החושים. אמריקה נתגלתה, ולשם היגרו האירופאים. הרעיון היה ללכת לשם ו... עתה הם מנסים להגיע לירח כדי למצוא אם ישנה אי-נוחות כלשהי. נטייה זו היא של הנשמה המותנית. אז הם באו הנה לעולם החומר. קְרּישְׁנַּה בְּהוּלייַה גִ'יוַה בְּהוֹגַה וָאנְֿצְ'הָא קַרה. פירוש פּוּרוּשַׁה הוא בְּהוֹקְתָא.
-בְּהוֹקְתָא. למעשה קְרּישְׁנַּה הוא בְּהוֹקְתָא. בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה-תַפַּסָאם ([[HE/BG 5.29|בּ.ג. 5.29]]). אז אנחנו מחקים את קרישנה. זה המקום שלנו. כולם מנסים להיהפך לְקּרּישְׁנַּה. הַמָּאיָאוָאדִים, למרות שעברו סיגופים, תעניות - עוקבים בקפדנות אחרי העקרונות של חיים רוחניים - אלא מפני שהם תחת מָאיָא, ולבסוף הם חושבים "אני אלוהים, פּוּרוּשַׁה", אותה המחלה, פּוּרוּשַׁה. פּוּרוּשַׁה פירושו בְּהוֹקְתָא. "אני קְרּישְׁנַּה..." בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה... הם אפילו מתקדמים כל כך אחרי סיגופים, תעניות, קיום עקרונות מווסתים, מָאיָא כל כך חזקה שעדיין, הוא תחת הרושם "אני פּוּרוּשַׁה." לא רק פּוּרוּשַׁה רגיל, אלא הַפּוּרוּשַׁה העליון, כמו שֶקְּרּישְׁנַּה מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא. פַּרַםּ בְּרַהְמַה פַּרַםּ דְהָאמַה פַּויתְרַםּ פַּרַמַםּ בְּהַוָאן, פּוּרוּשַׁם שָׂאשְׂוַתַה: ([[HE/BG 10.12|בּ.ג. 10.12]]) "אתה פּוּרוּשַׁה." לפיכך מָאיָא כה חזקה שאחר בעיטות מכל כך הרבה גלגולי חיים, חיים אחר חיים, עדיין חושב הוא, "אני פּוּרוּשַׁה. אני הוא הנהנה." זו המחלה.
+בְּהוֹקְתָא. למעשה קְרּישְׁנַּה הוא בְּהוֹקְתָא. בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה-תַפַּסָאם ([[HE/BG 5.29|בּ.ג. 5.29]]). אז אנחנו מחקים את קרישנה. זה המקום שלנו. כולם מנסים להיהפך לְקּרּישְׁנַּה. הַמָּאיָאוָאדִים, למרות שעברו סיגופים, תעניות - עוקבים בקפדנות אחרי העקרונות של חיים רוחניים - אלא מפני שהם תחת מָאיָא, ולבסוף הם חושבים "אני אלוהים, פּוּרוּשַׁה", אותה המחלה, פּוּרוּשַׁה. פּוּרוּשַׁה פירושו בְּהוֹקְתָא. "אני קְרּישְׁנַּה..." בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה... הם אפילו מתקדמים כל כך אחרי סיגופים, תעניות, קיום עקרונות מווסתים, מָאיָא כל כך חזקה שעדיין, הוא תחת הרושם "אני פּוּרוּשַׁה." לא רק פּוּרוּשַׁה רגיל, אלא הַפּוּרוּשַׁה העליון, כמו שֶקְּרּישְׁנַּה מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא. פַּרַםּ בְּרַהְמַה פַּרַםּ דְהָאמַה פַּויתְרַםּ פַּרַמַםּ בְּהַוָאן, פּוּרוּשַׁם שָׂאשְׂוַתַה: ([[HE/BG 10.12-13|בּ.ג. 10.12]]) "אתה פּוּרוּשַׁה." לפיכך מָאיָא כה חזקה שאחר בעיטות מכל כך הרבה גלגולי חיים, חיים אחר חיים, עדיין חושב הוא, "אני פּוּרוּשַׁה. אני הוא הנהנה." זו המחלה.
 לפיכך כאן נאמר אֵשַׁה פְּרַקְרּיתי-סַנְֹגֵנַה פּוּרוּשַׁסְיַה ויפַּרְיַיַהּ ([[Vanisource:SB 6.1.55|שׂ.בּ. 6.1.55]]). החיים החומריים שלו החלו מתפיסה זו, "אני פּוּרוּשַׁה. אני הוא הנהנה." ומפני שאיננו יכול לוותר על רעיון זה "אני הנהנה," חיים אחר חיים הוא ויפַּרְיַיַהּ, במצב הפוך. מצב הפוך פירושו... משום שישות החיים היא חלק בלתי-נפרד מאלוהים ואלוהים הוא סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה-ויגְרַהַהּ (בּ.ס 5.1), אז גם אנחנו סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה-ויגְרַהַהּ, סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה-ויגְרַהַהּ קטנים, אמנם מקומנו הוא פְּרַקְרּיתי, לא פּוּרוּשַׁה. שניהם... ממש כמו רָאדְהַא וּקְרּישְׁנה, הם מאותה האיכות. רָאדְהַא-קְרּישְׁנַּה-פְּרַנַּיַה-ויקְרּיתיר הְלָאדינִי-שַׂקְתיר אַסְמָאת ([[Vanisource:CC Adi 1.5|צ'.צ'. אָאדי 1.5]]). הם אחד, אך עדיין, רָאדְהָא היא פְּרַקְרּיתי, וּקְרּישְׁנַּה הוא פּוּרוּשַׁה. באופן דומה, אנחנו, למרות שאנו חלק מִקְּרּישְׁנַּה, אמנם אנחנו פְּרַקְרּיתי, ואילו קְרּישְׁנַּה הוא פּוּרוּשַׁה. אז באופן כוזב, שאנו חושבים להיהפך לְפוּרוּשַׁה, זה נקרא מָאיָא או ויפַּרְיַיַהּ. זה נמצא כאן. אֵוַם פְּרַַקְרּיתי-סַנְֹגֵנַה פּורוּשַׁסְיַה ויפַּרְיַיַהּ. ויפַּרְיַיַהּ משמעותו שהוא למעשה נועד להנאה עם הַפּוּרוּשַׁה. כְּשֶפּוּרוּשַׁה וּפְרַקְרּיתי, זכר ונקבה, נהנים, הם נהנים, הם מקבלים את אותו העונג, אמנם אחד פּוּרוּשַׁה; השני פְּרַקְרּיתי. באותו האופן, קְרּישְׁנַּה הוא פּוּרוּשַׁה, ואנחנו פְּרַקְרּיתי. אם אנחנו נהנים עם קְרּישְׁנַּה, אז הָאָאנַנְדַה, סַצ'-צ'יד-אָאנַנְדַה שם. את זה שכחנו. אנחנו רוצים להיות פּוּרוּשַׁה. אז בדרך זו או אחרת, מצב זה בא להתקיים, תפיסה כוזבת של ההיעשות לְפוּרוּשַׁה, הנהנה. מהי איפוא התוצאה? התוצאה היא שאנו מנסים להיות הנהנה חיים אחר חיים, אמנם אנחנו המהנים; לא הנהנה. אנו פשוט נאבקים כדי להיעשות הנהנה.