HE/BG 5.29
פסוק 29
- भोक्तारं यज्ञतपसां सर्वलोकमहेश्वरम् ।
- सुहृदं सर्वभूतानां ज्ञात्वा मां शान्तिमृच्छति ॥२९॥
- בְּהוֹקְתָארַםּ יַגְ׳נְֿה-תַפַּסָאםּ סַרְוַה-לוֹקַה-מַהֵשְׂוַרַם
- סוּהְרּידַםּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ גְ׳נָֿאתְוָא מָאםּ שָׂאנְתים רּיצְ׳צְ׳הַתי
מילה אחרי מילה
בְּהוֹקְתָארַם—הנהנה; יַגְ׳נַֿה—מההקרבות; תַפַּסָאם—ומהסיגופים; סַרְוַה-לוֹקַה—של כל הכוכבים והאלים למחצה; מַהַה-אִישְׂוַרַם—האל העליון; סוּ-הְרּידַם—המיטיב; סַרְוַה—של כל; בְּהֻוּתָאנָאם—ישויות החיים; גְ׳נָֿאתְוָא—ביודעו; מָאם—שאני (קְרּישְׁנַּה); שָׂאנְתים—שחרור ממכאובי הסבל החומרי; רּיצְ׳צְ׳הַתי—משיג.
תרגום
מי שמודע לי כליל, ויודע שאני הוא הנהנה העליון בהקרבות ובסיגופים, שליטם העליון של כל הכוכבים והאלים-למחצה, ומיטיבן ומשענתן של כל ישויות החיים, מגיע לשלום ולשלווה ומשתחרר ממכאובי הסבל החומרי כולם.
התעמקות
הנשמות המותנות בשבי האשליה מחפשות תמיד אחר שלום ושלווה בעולם החומרי. אלא שאינן יודעות את הנוסחה לשלום, שמוצגת כאן. הטובה שבנוסחאות השלום היא פשוטה עד מאוד: מעשיו של האדם כולם צריכים להתבצע לתענוגו של קְרּישְׁנַּה. על הכול להתקדש לשירותו הנשגב, שהרי הוא אדון כל הכוכבים והאלים-למחצה. אף לא אחד גדול ממנו; הוא גדול אף מגדולי האלים-למחצה – בְּרַהְמָא ושׂיוַה. בוֵדות (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.7) הוא מתואר כתַם אִישְׂוַרָאנָּאםּ פַּרַמַםּ מַהֵשְׂוַרַם. זו האשליה שבהשפעתה מנסות ישויות החיים לשלוט בסובב אותן, אף שלמעשה הן נשלטות בידי אונו החומרי של האל. האל הוא אדון הטבע החומרי, ומבלי להבין עובדות פשוטות אלה, לא יתכן שלום – לפרט ולכלל. זהו מובנה של תודעת קְרּישְׁנַּה: קְרּישְׁנַּה הוא השליט העליון, ושאר ישויות החיים, לרבות גדולי האלים-למחצה, כולם כפופים לו. שלום אמיתי אפשרי לכן, רק בתודעת קְרּישְׁנַּה מושלמת.
הפרק החמישי מהווה הסבר מעשי לתודעת קְרּישְׁנַּה, שידועה באופן כללי כקַרְמַה-יוֹגַה. ניתנת כאן תשובה לשאלה הספקולטיבית כיצד יכולה קַרְמַה-יוֹגַה להביא לגאולה. פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה פירושה פעילות שמושתתת על הידע המושלם שאלוהים הוא השליט. פעילות כזו אינה שונה מיֶדע נשגב. בְּהַקְתי-יוֹגַה נחשבת לתודעת קְרּישְׁנַּה ישירה, בעוד שגְ'נָֿאנַה-יוֹגַה נחשבת לנתיב שמוביל לבְּהַקְתי-יוֹגַה. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה לפעול מתוך מודעות מלאה ליחסים עם העליון המוחלט, ושלמותה של תודעה זו מתבטאת בידע מושלם אודות קְרּישְׁנַּה, או אישיות אלוה העילאי.
הנשמה הטהורה היא חלקיק של אלוהים ומשרתת נצחית שלו. בגלל התשוקה לשלוט במָאיָא (אשליה), היא באה במגע עם מָאיָא, וזו גם הסיבה לאינסוף מצוקותיה. כל עוד היא קשורה עם חומר, הריהי נאלצת לפעול במישור צרכיה החומריים. מכל מקום, בכוחה של תודעת קְרּישְׁנַּה לרומם אותה לחיים רוחניים, גם בעודה בתחומי החומר; באמצעות תרגול בעולם החומרי, מתעורר הקיום הרוחני. ככל שמתקדמים יותר, מתרופפת יותר אחיזת החומר. האל אינו מפלה, גם לא נוטה לאיש. הכול תלוי במידת יישומו של האדם את חובותיו בתודעת קְרּישְׁנַּה. תרגול זה מסייע לו לרסן את חושיו כליל ולכבוש את השפעתם של תשוקה וכעס. מי שיציב בתודעת קְרּישְׁנַּה ושולט ביצרים הנזכרים לעיל, שרוי למעשה בנשגב, או בבְּרַהְמַה-נירְוָאנַּה. היוגה המיסטית בת שמונת השלבים נכללת מוּכנית בתודעת קְרּישְׁנַּה, שהרי מטרתה הסופית מושגת. על-ידי תרגול יַמַה, נייַמַה, אָסַנַה, פְּרָאנָּאיָאמַה, פְּרַתְיָאהָארַה, דְהָארַנָּא, דְהְיָאנַה וסַמָאדְהי מושגת התקדמות הדרגתית כלשהי, אלא שאלה בסך הכול שלבים מכינים לשירות מסור, שלבדו יכול להעניק שלווה ושלום לאדם, ומהווה שלמות החיים העליונה.
בזאת מסתיימות התעמקויות בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה בפרק החמישי של שְׂרִימַד-בְּהַגַוַד-גִיתָא שדן בקַרְמַה-יוגה, פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה.