HE/Prabhupada 0235 - גוּרוּ לא-מוסמך פירושו שלא יודע להדריך את התלמיד: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0235 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 6: | Line 6: | ||
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | [[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages| | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0234 - להיעשות דבק זו ההכשרה הגדולה ביותר|0234|HE/Prabhupada 0236 - בראהמנה, סנניאסי יכול לקבץ נדבות, ולא קשתרייה, ולא וישיה|0236}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 18: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|Wb1eZwJLoNM|גוּרוּ לא-מוסמך פירושו שלא יודע להדריך את התלמיד<br />- פרבהופאדה 0235}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 26: | Line 26: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.4-5 -- London, August 5, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.5-4 -- לונדון, | '''[[Vanisource:Lecture on BG 2.4-5 -- London, August 5, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.5-4 -- לונדון, 5 באוגוסט, 1973]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אז גוּרֻוּן אהתוא. דָּבֵק של קְרּישְׁנַּה, אם צריך להיות, אם הוא גורו לא-מוסמך... גורו לא-מוסמך פירושו מי שלא יודע כיצד להוביל את התלמיד. החובה של הַגּוּרוּ היא להדריך. אז סוג כזה של גורו יכול לכל הפחות להידחות. זה מפי גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי... קָארְיַה-קָארְיַם אַגָ'אנַתַהּ. גוּרוּ שאיננו יודע מה לעשות ומה לא לעשות, אמנם בשוגג, בטעות קיבלתי מישהו כגורו, אותו אפשר לדחות. על ידי דחיה שלו, אפשר לקבל גוּרוּ מוסמך. אז גורו לא נהרג, אמנם ניתן לדחות אותו. זו המסקנה של הַשָׂאסְתְרַה. אז בְּהישְׁמַדֵוַה או דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה, ללא ספק היו הם גורו, אלא שֶקְרּישְׁנַּה נותן בעקיפין הנחיה לְאַרְג'וּנַה, "למרות שהם במעמד של גורו, תוכל לדחות אותם." קָארְיַה-קָארְיַם אַגָ'אנַתַהּ. "הם לא יודעים למעשה." בְּהישְׁמַדֵוַה זה, הוא שקל באופן חומרי את עמדתו. הוא ידע הכל מן ההתחלה, שֶׁהַפָּאנְּדַּוים, הם היו ללא הורים, ללא אב, והוא גידל אותם מן ההתחלה. לא רק זאת, הוא היה כה מלא חיבה לַפָּאנְּדַּוים שהוא למעשה חשב, כשהם נשלחו ליער, מגורשים, באותו זמן בְּהישְׁמַדֵוַה בכה, "חמישה נערים אלה, הם כל כך טהורים, כל כך כנים. ולא רק טהורים וּכנים, לוחמים כה חזקים, אַרְג'וּנַה וּבְהִימַה. וּדְרַוּפַּדִי זו היא למעשה אלת המזל ישירות. ויש להם את | אז גוּרֻוּן אהתוא. דָּבֵק של קְרּישְׁנַּה, אם צריך להיות, אם הוא גורו לא-מוסמך... גורו לא-מוסמך פירושו מי שלא יודע כיצד להוביל את התלמיד. החובה של הַגּוּרוּ היא להדריך. אז סוג כזה של גורו יכול לכל הפחות להידחות. זה מפי גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי... קָארְיַה-קָארְיַם אַגָ'אנַתַהּ. גוּרוּ שאיננו יודע מה לעשות ומה לא לעשות, אמנם בשוגג, בטעות קיבלתי מישהו כגורו, אותו אפשר לדחות. על ידי דחיה שלו, אפשר לקבל גוּרוּ מוסמך. אז גורו לא נהרג, אמנם ניתן לדחות אותו. זו המסקנה של הַשָׂאסְתְרַה. אז בְּהישְׁמַדֵוַה או דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה, ללא ספק היו הם גורו, אלא שֶקְרּישְׁנַּה נותן בעקיפין הנחיה לְאַרְג'וּנַה, "למרות שהם במעמד של גורו, תוכל לדחות אותם." קָארְיַה-קָארְיַם אַגָ'אנַתַהּ. "הם לא יודעים למעשה." בְּהישְׁמַדֵוַה זה, הוא שקל באופן חומרי את עמדתו. הוא ידע הכל מן ההתחלה, שֶׁהַפָּאנְּדַּוים, הם היו ללא הורים, ללא אב, והוא גידל אותם מן ההתחלה. לא רק זאת, הוא היה כה מלא חיבה לַפָּאנְּדַּוים שהוא למעשה חשב, כשהם נשלחו ליער, מגורשים, באותו זמן בְּהישְׁמַדֵוַה בכה, "חמישה נערים אלה, הם כל כך טהורים, כל כך כנים. ולא רק טהורים וּכנים, לוחמים כה חזקים, אַרְג'וּנַה וּבְהִימַה. וּדְרַוּפַּדִי זו היא למעשה אלת המזל ישירות. ויש להם את הידיד שלהם, אישיות אלוה העילאי, קְרּישְׁנַּה. וחרף זאת הם סובלים?" הוא בכה. הוא היה כֹּה מלא חיבה. לפיכך אַרְג'וּנַה שוקל, "איך מסוגל אני להרוג את בְּהִישְׁמַה?" אמנם חובה היא כה חזקה. קְרּישְׁנַּה מייעץ, "כן, הוא חייב ליהרג כיוון שהוא הלך לצד השני. הוא שכח את החובה שלו. הוא היה צריך להצטרף אליך. לכן הוא כבר לא עוד במעמד של גוּרוּ. עליך להרוג אותו. הוא בשוגג הצטרף לצד השני. לכן אין מניעה, להרוג אותו. באופן דומה דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. אותו המקרה דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. אני יודע שהם אישויות דגולות, יש להם חיבה גדולה. אלא רק מסיבות חומריות הם באו לשם." מהם שיקולים חומריים אלה? בְּהִישְׁמַה חשב "אני חי מתוך הכסף של דוּרְיוֹדְהַנַה. דוּרְיוֹדְהַנַה מחזיק אותי. עתה הוא בסכנה. אם אלך לצד השני, אז אהיה כפוי-טובה. הוא החזיק אותי זמן כה ארוך. ואילו אם אני, בזמן של סכנה, כשישנה לחימה, אם אלך לצד השני, יהיה זה..." הוא חשב ככה. הוא לא חשב "דוּרְיוֹדְהַנַה עשוי להחזיק כלכלית, אך הוא חטף את רכוש הַפָּאנְּדַּוים." אמנם זו גדולתו. הוא ידע שֶׁאַרְג'וּנַה לא יהרג לעולם כיוון שֶקְרּישְׁנַּה שם. "אז מנקודת מבט חומרית, עלי להיות אסיר-תודה לְדוּרְיוֹדְהַנַה." אותו המקרה תפס במקום של דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. החזיקו וכלכלו אותם. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:30, 2 October 2021
הרצאה על בּ.ג. 2.5-4 -- לונדון, 5 באוגוסט, 1973
אז גוּרֻוּן אהתוא. דָּבֵק של קְרּישְׁנַּה, אם צריך להיות, אם הוא גורו לא-מוסמך... גורו לא-מוסמך פירושו מי שלא יודע כיצד להוביל את התלמיד. החובה של הַגּוּרוּ היא להדריך. אז סוג כזה של גורו יכול לכל הפחות להידחות. זה מפי גִ'יוַה גוֹסְוָאמִי... קָארְיַה-קָארְיַם אַגָ'אנַתַהּ. גוּרוּ שאיננו יודע מה לעשות ומה לא לעשות, אמנם בשוגג, בטעות קיבלתי מישהו כגורו, אותו אפשר לדחות. על ידי דחיה שלו, אפשר לקבל גוּרוּ מוסמך. אז גורו לא נהרג, אמנם ניתן לדחות אותו. זו המסקנה של הַשָׂאסְתְרַה. אז בְּהישְׁמַדֵוַה או דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה, ללא ספק היו הם גורו, אלא שֶקְרּישְׁנַּה נותן בעקיפין הנחיה לְאַרְג'וּנַה, "למרות שהם במעמד של גורו, תוכל לדחות אותם." קָארְיַה-קָארְיַם אַגָ'אנַתַהּ. "הם לא יודעים למעשה." בְּהישְׁמַדֵוַה זה, הוא שקל באופן חומרי את עמדתו. הוא ידע הכל מן ההתחלה, שֶׁהַפָּאנְּדַּוים, הם היו ללא הורים, ללא אב, והוא גידל אותם מן ההתחלה. לא רק זאת, הוא היה כה מלא חיבה לַפָּאנְּדַּוים שהוא למעשה חשב, כשהם נשלחו ליער, מגורשים, באותו זמן בְּהישְׁמַדֵוַה בכה, "חמישה נערים אלה, הם כל כך טהורים, כל כך כנים. ולא רק טהורים וּכנים, לוחמים כה חזקים, אַרְג'וּנַה וּבְהִימַה. וּדְרַוּפַּדִי זו היא למעשה אלת המזל ישירות. ויש להם את הידיד שלהם, אישיות אלוה העילאי, קְרּישְׁנַּה. וחרף זאת הם סובלים?" הוא בכה. הוא היה כֹּה מלא חיבה. לפיכך אַרְג'וּנַה שוקל, "איך מסוגל אני להרוג את בְּהִישְׁמַה?" אמנם חובה היא כה חזקה. קְרּישְׁנַּה מייעץ, "כן, הוא חייב ליהרג כיוון שהוא הלך לצד השני. הוא שכח את החובה שלו. הוא היה צריך להצטרף אליך. לכן הוא כבר לא עוד במעמד של גוּרוּ. עליך להרוג אותו. הוא בשוגג הצטרף לצד השני. לכן אין מניעה, להרוג אותו. באופן דומה דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. אותו המקרה דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. אני יודע שהם אישויות דגולות, יש להם חיבה גדולה. אלא רק מסיבות חומריות הם באו לשם." מהם שיקולים חומריים אלה? בְּהִישְׁמַה חשב "אני חי מתוך הכסף של דוּרְיוֹדְהַנַה. דוּרְיוֹדְהַנַה מחזיק אותי. עתה הוא בסכנה. אם אלך לצד השני, אז אהיה כפוי-טובה. הוא החזיק אותי זמן כה ארוך. ואילו אם אני, בזמן של סכנה, כשישנה לחימה, אם אלך לצד השני, יהיה זה..." הוא חשב ככה. הוא לא חשב "דוּרְיוֹדְהַנַה עשוי להחזיק כלכלית, אך הוא חטף את רכוש הַפָּאנְּדַּוים." אמנם זו גדולתו. הוא ידע שֶׁאַרְג'וּנַה לא יהרג לעולם כיוון שֶקְרּישְׁנַּה שם. "אז מנקודת מבט חומרית, עלי להיות אסיר-תודה לְדוּרְיוֹדְהַנַה." אותו המקרה תפס במקום של דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. החזיקו וכלכלו אותם.