HE/Prabhupada 0246 - כל מי שנעשה דבק של קרישנה, כל התכונות הטובות מתממשות אצלו בגוף: Difference between revisions

(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0246 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...")
 
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1")
 
Line 6: Line 6:
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]]
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]]
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- TO CHANGE TO YOUR OWN LANGUAGE BELOW SEE THE PARAMETERS OR VIDEO -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0245 - כל אחד מנסה לספק את חושיו או את חושיה|0245|HE/Prabhupada 0311 - המדיטציה שלך תיכשל|0311}}
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0245 - כל אחד מנסה לספק את חושיו או את חושיה|0245|HE/Prabhupada 0247 - דת אמת פירושה לאהוב את אלוהים|0247}}
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
Line 18: Line 18:
<div dir="rtl">
<div dir="rtl">
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
{{youtube_left|BLj4E6vTbhs|כל מי שנעשה דבק של קרישנה, כל התכונות הטובות מתממשות אצלו בגוף<br />- פרבהופאדה 0246}}
{{youtube_left|T8DDUDEqTeg|כל מי שנעשה דבק של קרישנה, כל התכונות הטובות מתממשות אצלו בגוף<br />- פרבהופאדה 0246}}
<!-- END VIDEO LINK -->
<!-- END VIDEO LINK -->


Line 26: Line 26:


<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.9 -- London, August 15, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.9 -- לונדון, ה-15 באוגוסט, 1973]]'''
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.9 -- London, August 15, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.9 -- לונדון, 15 באוגוסט, 1973]]'''
<!-- END VANISOURCE LINK -->
<!-- END VANISOURCE LINK -->



Latest revision as of 18:32, 2 October 2021



הרצאה על בּ.ג. 2.9 -- לונדון, 15 באוגוסט, 1973

העולם החומרי הזה, אהבה לכאורה, חברה, ידידות ואהבה - הכל תלוי על עינוג החושים הזה, מַיְתְהוּנָאדי, ומתחיל בְּסֵקְס. יַן מַיְתְהוְנָאדי גְרּיהַמֵדְהי סוּקְהַםּ הי תוּצְ'צְ'הַם. אז כשאדם נעשה חופשי מִמַּיְתְהוּנָאדי-סוּקְהַם, הוא משוחרר, הוא חופשי, סְוָאמִי, גוֹסְוָאמִי. אז כל עוד אדם קשור לַמַּיְתְהוּנָאדי, דחף מיני, הוא איננו סְוָאמִי ואף לא גוֹסְוָאמִי. סְוָאמִי פירושו כשאדם נעשה אדון לחושים. כשם שֶׁקְּרּישְׁנַּה הוא אדון החושים, אז כשאדם נעשה מודע לִקְרּישְׁנַּה, הוא נעשה אדון לחושים. זה לא שהחושים צריכים לעצור. לא. הם צריכים להיות נשלטים. "כשאני דורש, אני אשתמש; אחרת לא." זהו אדון החושים. "אני לא אבהל לפעול מתוך דחף חושי. חושים צריכים לפעול תחת הכוונתי." זה סְוָאמִי.

לפיכך אַרְג'וּנַה נקרא גוּדָּאקֵשַׂה. הוא אדון ה... גם הוא, כשמתחשק לו. הוא לא פחדן, אמנם הוא רָחוּם מפני שהוא דָּבֵק. כיוון שהוא דבק של קְרּישְׁנַּה... כל מי שנעשה דבק של קְרּישְׁנַּה, כל האיכויות הטובות מתממשות בגוף שלו. יַסְיָאסְתי בְּהַקְתיר בְּהַגַוַתי אַקינְֿצַ'נָא סַרְוַיְר גוּנַּיְס תַתְרַה סַמָאסַתֵא סוּרָאהּ (שׂ.בּ. 5.18.12). כל המעלות האלוהיות. אז אַרְג'וּנַה, גם הוא... אחרת איך הוא יכול להיעשות ידיד של קְרּישְׁנַּה אם איננו מאותו המקום? ידידות נעשית חזקה מאוד כששני החברים הם ברמה שווה: אותו הגיל, אותו חינוך, אותו מוניטין, אותו יופי. ככל שהמעמד דומה יותר, אז הידידות שם, חזקה. אז אַרג'וּנַה גם הוא באותה רמה של קְרּישְׁנַּה. ממש כמו שאם מישהו נעשה חבר של הנשיא, ידיד של המלך או המלכה. אז הוא לא אדם רגיל. הוא צריך להיות מאותו המעמד. ממש כמו הַגּוֹסְוָאמִים. הַגּוֹסְוָאמִים, בשעה שהם ויתרו על חיי המשפחה... זה מתואר בַּשְּׂרִיניוָאסַה אָאצָ'ארְיַה, תְיַקְתְוָא תֻוּרְנַּם אַשֵׂשַׁה-מַנְּדַּלַה-פַּתי-שְׂרֵנּיםּ סַדָא תוּצְ'צְ'הַוַת. מַנְּדַּלַה-פַּתי, מנהיגים גדולים, ענקיים, מַנְּדַּלַה-פַּתי. מנהיגים גדולים, ענקיים, זָמינְדָרים, אנושים גדולים, כבירים, עצומים. הוא היה שר. מי יכול להיות חבר שלו אלא אם כן הוא אדם גדול מאוד? אז רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי ויתר על החברה שלהם. מרגע שֶׁרֻּוּפַּה גוֹסְוָאמִי וְסַנָאתַנַה גוֹסְוָאמִי התודעו אל שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, מיד הם החליטו "אנחנו נפרוש מלהיות פֹּה שָׂרִים ונצטרף לִשְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ לעזור לו." לשרת אותו, לא לעזור לו. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ לא דורש עזרה מאיש. אבל אם ננסה להתרועע וגם לשרת אותו, אז חיינו יהיו מוצלחים. ממש כמו שֶׁקְּרּישְׁנַּה אומר... קְרּישְׁנַּה בא ללמד בְּהַגַוַד-גִיתָא. סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה מָאם אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ (בּ.ג. 18.66). זו היתה המשימה שלו, "שוטים אלה נעשו משרתים לדברים רבים כל כך: חברה, ידידות, אהבה, דת, זה, זאת, כ"כ הרבה דברים, לאומיות, קהילה. אז השוטים הללו מוכרחים לחדול מכל עסק השטויות." סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה: "ותרו על השטויות האלה. פשוט היו מסורים וּכנועים אלי." זו דת. אחרת, כיצד קְרּישְׁנַּה מייעץ שֶסַּרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה, (בּ.ג. 18.66) "ותרו על כל המערכת הדתית?" הוא בא - דְהַרְמַה-סַמְּסְתְהָאפַּנָארְתְהָאיַה. הוא בא לבסס את עקרונות הדת. כעת הוא אומר, סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה: "ותרו על הכל." הווה אומר כל דבר בלי תודעת קְרּישְׁנַּה, בלי מודעות לאלוהים, הם אינם אלא דת של רמאות. הם כלל אינם דת. דת פירושה דְהַרְמָאםּ תוּ סָאקְשַׁת בְּהַגַוַת-פְּרַנִּיתַם, ההוראה של הריבון העליון. אם איננו יודעים הריבון העליון מיהו, אם איננו יודעים מהי ההוראה של הריבון העליון, אז מהי דת? זו איננה דת. זה עשוי להימשך בשמה של הדת, אבל זו רמאות.