HE/Prabhupada 0251 - הַגּוֹפִּיוֹת הן שותפות נצחיות של קרישנה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0251 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 6: | Line 6: | ||
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | [[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0250 - פעל למען קרישנה, לא למען עניינך האישי|0250|HE/Prabhupada | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0250 - פעל למען קרישנה, לא למען עניינך האישי|0250|HE/Prabhupada 0252 - אנחנו חושבים שאנו עצמאיים|0252}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 18: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|qQ7dzOe3e-c|הַגּוֹפִּיוֹת הן שותפות נצחיות של קרישנה<br />- פרבהופאדה 0251}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 26: | Line 26: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.6 -- London, August 6, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.6 -- לונדון, | '''[[Vanisource:Lecture on BG 2.6 -- London, August 6, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.6 -- לונדון, 6 באוגוסט, 1873]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
| Line 32: | Line 32: | ||
אז כל ההוראה שלנו של בְּהַגַוַד-גִיתָא היא כזאת: אל תפעל למען עצמך; פעל פשוט למען קְרּישְׁנַּה. אז אפילו לחימה למען קְרּישְׁנַּה, או אפילו משהו נתעב למען קְרּישְׁנַּה... ממש כמו הַגּוֹפִּיוֹת. הַגּוֹפִּיוֹת נשבו על ידי קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה היה נער צעיר, יפה-תואר, ואילו הַגּוֹפִּיוֹת היו נערות צעירות. זה מן הפן השטחי... למעשה, הַגּוֹפִּיוֹת הן שותפות נצחיות של קְרּישְׁנַּה. אָאנַנְדַה-צ'ינְמַיַה-רַסַה-פְּרַתיבְּהָאויתָאבְּהיהּ (בּ.ס. 5.37). הן התרחבויות של קְרּישְׁנַּה, הרחבה של אנרגיית העונג של קְרּישְׁנַּה. הן נועדו לתענוג של קְרּישְׁנַּה. הן אינן נשים רגילות. אלא שעל פני השטח, רק כדי ללמד אותנו איך לאהוב את קְרּישְׁנַּה בכל סיכון אפשרי... לפיכך גוֹפִּיוֹת, כשהן נמשכו לִקְרּישְׁנַּה בחצות... קְרּישְׁנַּה היה מנגן בחליל, והן נמשכו ועזבו את הבית. חלקן היו נעולות. הן ויתרו אף על חייהן. הן נמשכו כל כך הרבה. עתה התנהגות זו, אם נערות צעירות... לפי התרבות הַוֵּדית, הן אינן יכולות לצאת את הגנת האב, הבעל או האח. לא, הן אינן יכולות. בייחוד בחצות. אז היה זה נגד העקרון הַוֵּדי. זה בגלוי סוג של פריצות. אמנם כיוון שזה נעשה למען קְרּישְׁנַּה, הריבון צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, הוא ממליץ, רַמְיָא קָאצ'יד אוּפָּאסַנָא וְרַגַ'ה-וַדְהוּבְּהיהּ קַלְפּיתָא: "אין סוג טוב יותר של סגידה מזה שהגו הַגּוֹפִּיוֹת של וְרַגַ'ה. וְרַגַ'ה-וַדְהוּ." הנתעב ביותר. לנערה צעירה לעזוב את חסות בעלה, אב, וללכת לנער צעיר אחר, לפי התרבות הַוֵּדית, זה הנתעב ביותר. אז עדיין, מפני, היה זה, המרכז היה קְרּישְׁנַּה, זה מקובל כסוג הסגידה הנעלה ביותר. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. אז עלינו ללמוד איך לפעול רק למען קְרּישְׁנַּה, איך לאהוב רק את קְרּישְׁנַּה. אז חיינו מוצלחים. ואילו חיי אדם... מפני שבאנו הנה מִוַּיְקוּנְּטְהַה לפני מיליונים ומיליונים של שנים. אַנָאדי קַרְמַה-פְּהַלֵא. אַנָאדי פירושו לפני הבריאה. אנו ישויות חיים, אנחנו נצחיים. אפילו הבריאה נחרבת לאחר מיליונים וטריליונים של שנים, ישויות החיים, הן אינן עוברות כליה. נַה הַנְיַתֵא הַנְיַמָאנֵא שַׂרִירֵא ([[HE/BG 2.20|בּ.ג. 2.20]]). הן נשארות. אז כשהבריאה הקוסמית הזו כולה תיחרב, ישויות החיים תישארנה בגוף של וישְׁנּוּ. אז כאשר בריאה נוספת תתרחש, הן תצאנה שוב למלא את רצונותיהן. הרצון האמיתי הוא איך לשוב הביתה, הביתה לאלוהות. | אז כל ההוראה שלנו של בְּהַגַוַד-גִיתָא היא כזאת: אל תפעל למען עצמך; פעל פשוט למען קְרּישְׁנַּה. אז אפילו לחימה למען קְרּישְׁנַּה, או אפילו משהו נתעב למען קְרּישְׁנַּה... ממש כמו הַגּוֹפִּיוֹת. הַגּוֹפִּיוֹת נשבו על ידי קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה היה נער צעיר, יפה-תואר, ואילו הַגּוֹפִּיוֹת היו נערות צעירות. זה מן הפן השטחי... למעשה, הַגּוֹפִּיוֹת הן שותפות נצחיות של קְרּישְׁנַּה. אָאנַנְדַה-צ'ינְמַיַה-רַסַה-פְּרַתיבְּהָאויתָאבְּהיהּ (בּ.ס. 5.37). הן התרחבויות של קְרּישְׁנַּה, הרחבה של אנרגיית העונג של קְרּישְׁנַּה. הן נועדו לתענוג של קְרּישְׁנַּה. הן אינן נשים רגילות. אלא שעל פני השטח, רק כדי ללמד אותנו איך לאהוב את קְרּישְׁנַּה בכל סיכון אפשרי... לפיכך גוֹפִּיוֹת, כשהן נמשכו לִקְרּישְׁנַּה בחצות... קְרּישְׁנַּה היה מנגן בחליל, והן נמשכו ועזבו את הבית. חלקן היו נעולות. הן ויתרו אף על חייהן. הן נמשכו כל כך הרבה. עתה התנהגות זו, אם נערות צעירות... לפי התרבות הַוֵּדית, הן אינן יכולות לצאת את הגנת האב, הבעל או האח. לא, הן אינן יכולות. בייחוד בחצות. אז היה זה נגד העקרון הַוֵּדי. זה בגלוי סוג של פריצות. אמנם כיוון שזה נעשה למען קְרּישְׁנַּה, הריבון צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, הוא ממליץ, רַמְיָא קָאצ'יד אוּפָּאסַנָא וְרַגַ'ה-וַדְהוּבְּהיהּ קַלְפּיתָא: "אין סוג טוב יותר של סגידה מזה שהגו הַגּוֹפִּיוֹת של וְרַגַ'ה. וְרַגַ'ה-וַדְהוּ." הנתעב ביותר. לנערה צעירה לעזוב את חסות בעלה, אב, וללכת לנער צעיר אחר, לפי התרבות הַוֵּדית, זה הנתעב ביותר. אז עדיין, מפני, היה זה, המרכז היה קְרּישְׁנַּה, זה מקובל כסוג הסגידה הנעלה ביותר. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. אז עלינו ללמוד איך לפעול רק למען קְרּישְׁנַּה, איך לאהוב רק את קְרּישְׁנַּה. אז חיינו מוצלחים. ואילו חיי אדם... מפני שבאנו הנה מִוַּיְקוּנְּטְהַה לפני מיליונים ומיליונים של שנים. אַנָאדי קַרְמַה-פְּהַלֵא. אַנָאדי פירושו לפני הבריאה. אנו ישויות חיים, אנחנו נצחיים. אפילו הבריאה נחרבת לאחר מיליונים וטריליונים של שנים, ישויות החיים, הן אינן עוברות כליה. נַה הַנְיַתֵא הַנְיַמָאנֵא שַׂרִירֵא ([[HE/BG 2.20|בּ.ג. 2.20]]). הן נשארות. אז כשהבריאה הקוסמית הזו כולה תיחרב, ישויות החיים תישארנה בגוף של וישְׁנּוּ. אז כאשר בריאה נוספת תתרחש, הן תצאנה שוב למלא את רצונותיהן. הרצון האמיתי הוא איך לשוב הביתה, הביתה לאלוהות. | ||
אז הזדמנות זו ניתנת. אז אם הזדמנות זו איננה מנוצלת כראוי, חיים אלה, חיי אדם, זה מסוכן מאוד, מאוד. שוב אנו נצטרך לקבל את מעגל הלידות והמיתות. ולא זו בלבד, אם לא נמלא את משימת החיים, אז שוב יהיה חורבן הבריאה כולה ואנו נצטרך להישאר בתוך הגוף של וישְׁנּוּ מיליוני וטריליוני שנים. שוב נצטרך לבוא. אז לפיכך זה נקרא אַנָאדי קַרְמַה-פְּהַלֵא. אַנָאדי פירושו "לפני הבריאה." זה הולך ומתמשך. וכדי ללמד את ישויות החיים הנמצאות באשליה, קְרּישְׁנַּה בעצמו בא. קְרּישְׁנַּה דואג מאוד לקחת אותנו חזרה הביתה, שוב לאלוהות. | אז הזדמנות זו ניתנת. אז אם הזדמנות זו איננה מנוצלת כראוי, חיים אלה, חיי אדם, זה מסוכן מאוד, מאוד. שוב אנו נצטרך לקבל את מעגל הלידות והמיתות. ולא זו בלבד, אם לא נמלא את משימת החיים, אז שוב יהיה חורבן הבריאה כולה ואנו נצטרך להישאר בתוך הגוף של וישְׁנּוּ מיליוני וטריליוני שנים. שוב נצטרך לבוא. אז לפיכך זה נקרא אַנָאדי קַרְמַה-פְּהַלֵא. אַנָאדי פירושו "לפני הבריאה." זה הולך ומתמשך. וכדי ללמד את ישויות החיים הנמצאות באשליה, קְרּישְׁנַּה בעצמו בא. קְרּישְׁנַּה דואג מאוד לקחת אותנו חזרה הביתה, שוב לאלוהות. כיוון שאנו חלקים בלתי-נפרדים של קְרּישְׁנַּה. נאמר אם בנך משוטט ברחוב, אם אינך דואג, "הוֹ, תהיה אולי תאונה, הנער המסכן יֵהָרֵג." אז אתה תלך, תנסה למצוא. באופן דומה, המעמד של קְרּישְׁנַּה הוא כזה. אנו בעולם החומרי הזה פשוט סובלים חיים אחר חיים. דוּהְקְהָאלַיַם אַשָׂאשְׂוַתַם ([[HE/BG 8.15|בּ.ג. 8.15]]). מקום זה אומלל. אמנם תחת האשליה של מָאיָא, אנו מקבלים מקום אומלל זה של חיים כאושר. זה נקרא מָאיָא. אמנם זה... לכן אין אושר בעולם החומרי. הכל אומלל. מוקדם ככל שנבין שהכל אומלל בעולם החומרי ומוקדם ככל שנתכונן לעזוב עולם חומרי זה ולשוב הביתה, שוב אל..., זה השכל הישר. אחרת, כל דבר שנעשה, אנחנו פשוט מובסים. כיוון שאנו פשוט מחטיאים את המטרה. נַה תֵא וידוּהּ סְוָארְתְהַה-גַתים הי וישְׁנּוּם ([[Vanisource:SB 7.5.31|שׂ.בּ. 7.5.31]]). דוּרָאשֲׂיָא. אנו, מדחי אל דחי - דבר שלא יתממש לעולם - אנחנו מנסים לווסת דברים פה למען אושרנו ללא תודעת אלוהים. זה לעולם לא יהיה... נַה תֵא וידוּהּ סְוָארְתְהַה-גַתים הי וישְׁנּּוּםּ דוּרָאשַׂיָא. דוּרָאשַׂיָא פירושו "התקווה שאף פעם לא תתמלא." | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:31, 2 October 2021
הרצאה על בּ.ג. 2.6 -- לונדון, 6 באוגוסט, 1873
אז כל ההוראה שלנו של בְּהַגַוַד-גִיתָא היא כזאת: אל תפעל למען עצמך; פעל פשוט למען קְרּישְׁנַּה. אז אפילו לחימה למען קְרּישְׁנַּה, או אפילו משהו נתעב למען קְרּישְׁנַּה... ממש כמו הַגּוֹפִּיוֹת. הַגּוֹפִּיוֹת נשבו על ידי קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה היה נער צעיר, יפה-תואר, ואילו הַגּוֹפִּיוֹת היו נערות צעירות. זה מן הפן השטחי... למעשה, הַגּוֹפִּיוֹת הן שותפות נצחיות של קְרּישְׁנַּה. אָאנַנְדַה-צ'ינְמַיַה-רַסַה-פְּרַתיבְּהָאויתָאבְּהיהּ (בּ.ס. 5.37). הן התרחבויות של קְרּישְׁנַּה, הרחבה של אנרגיית העונג של קְרּישְׁנַּה. הן נועדו לתענוג של קְרּישְׁנַּה. הן אינן נשים רגילות. אלא שעל פני השטח, רק כדי ללמד אותנו איך לאהוב את קְרּישְׁנַּה בכל סיכון אפשרי... לפיכך גוֹפִּיוֹת, כשהן נמשכו לִקְרּישְׁנַּה בחצות... קְרּישְׁנַּה היה מנגן בחליל, והן נמשכו ועזבו את הבית. חלקן היו נעולות. הן ויתרו אף על חייהן. הן נמשכו כל כך הרבה. עתה התנהגות זו, אם נערות צעירות... לפי התרבות הַוֵּדית, הן אינן יכולות לצאת את הגנת האב, הבעל או האח. לא, הן אינן יכולות. בייחוד בחצות. אז היה זה נגד העקרון הַוֵּדי. זה בגלוי סוג של פריצות. אמנם כיוון שזה נעשה למען קְרּישְׁנַּה, הריבון צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, הוא ממליץ, רַמְיָא קָאצ'יד אוּפָּאסַנָא וְרַגַ'ה-וַדְהוּבְּהיהּ קַלְפּיתָא: "אין סוג טוב יותר של סגידה מזה שהגו הַגּוֹפִּיוֹת של וְרַגַ'ה. וְרַגַ'ה-וַדְהוּ." הנתעב ביותר. לנערה צעירה לעזוב את חסות בעלה, אב, וללכת לנער צעיר אחר, לפי התרבות הַוֵּדית, זה הנתעב ביותר. אז עדיין, מפני, היה זה, המרכז היה קְרּישְׁנַּה, זה מקובל כסוג הסגידה הנעלה ביותר. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. אז עלינו ללמוד איך לפעול רק למען קְרּישְׁנַּה, איך לאהוב רק את קְרּישְׁנַּה. אז חיינו מוצלחים. ואילו חיי אדם... מפני שבאנו הנה מִוַּיְקוּנְּטְהַה לפני מיליונים ומיליונים של שנים. אַנָאדי קַרְמַה-פְּהַלֵא. אַנָאדי פירושו לפני הבריאה. אנו ישויות חיים, אנחנו נצחיים. אפילו הבריאה נחרבת לאחר מיליונים וטריליונים של שנים, ישויות החיים, הן אינן עוברות כליה. נַה הַנְיַתֵא הַנְיַמָאנֵא שַׂרִירֵא (בּ.ג. 2.20). הן נשארות. אז כשהבריאה הקוסמית הזו כולה תיחרב, ישויות החיים תישארנה בגוף של וישְׁנּוּ. אז כאשר בריאה נוספת תתרחש, הן תצאנה שוב למלא את רצונותיהן. הרצון האמיתי הוא איך לשוב הביתה, הביתה לאלוהות.
אז הזדמנות זו ניתנת. אז אם הזדמנות זו איננה מנוצלת כראוי, חיים אלה, חיי אדם, זה מסוכן מאוד, מאוד. שוב אנו נצטרך לקבל את מעגל הלידות והמיתות. ולא זו בלבד, אם לא נמלא את משימת החיים, אז שוב יהיה חורבן הבריאה כולה ואנו נצטרך להישאר בתוך הגוף של וישְׁנּוּ מיליוני וטריליוני שנים. שוב נצטרך לבוא. אז לפיכך זה נקרא אַנָאדי קַרְמַה-פְּהַלֵא. אַנָאדי פירושו "לפני הבריאה." זה הולך ומתמשך. וכדי ללמד את ישויות החיים הנמצאות באשליה, קְרּישְׁנַּה בעצמו בא. קְרּישְׁנַּה דואג מאוד לקחת אותנו חזרה הביתה, שוב לאלוהות. כיוון שאנו חלקים בלתי-נפרדים של קְרּישְׁנַּה. נאמר אם בנך משוטט ברחוב, אם אינך דואג, "הוֹ, תהיה אולי תאונה, הנער המסכן יֵהָרֵג." אז אתה תלך, תנסה למצוא. באופן דומה, המעמד של קְרּישְׁנַּה הוא כזה. אנו בעולם החומרי הזה פשוט סובלים חיים אחר חיים. דוּהְקְהָאלַיַם אַשָׂאשְׂוַתַם (בּ.ג. 8.15). מקום זה אומלל. אמנם תחת האשליה של מָאיָא, אנו מקבלים מקום אומלל זה של חיים כאושר. זה נקרא מָאיָא. אמנם זה... לכן אין אושר בעולם החומרי. הכל אומלל. מוקדם ככל שנבין שהכל אומלל בעולם החומרי ומוקדם ככל שנתכונן לעזוב עולם חומרי זה ולשוב הביתה, שוב אל..., זה השכל הישר. אחרת, כל דבר שנעשה, אנחנו פשוט מובסים. כיוון שאנו פשוט מחטיאים את המטרה. נַה תֵא וידוּהּ סְוָארְתְהַה-גַתים הי וישְׁנּוּם (שׂ.בּ. 7.5.31). דוּרָאשֲׂיָא. אנו, מדחי אל דחי - דבר שלא יתממש לעולם - אנחנו מנסים לווסת דברים פה למען אושרנו ללא תודעת אלוהים. זה לעולם לא יהיה... נַה תֵא וידוּהּ סְוָארְתְהַה-גַתים הי וישְׁנּּוּםּ דוּרָאשַׂיָא. דוּרָאשַׂיָא פירושו "התקווה שאף פעם לא תתמלא."