HE/Prabhupada 0253 - אושר אמיתי מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא: Difference between revisions

(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0253 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...")
 
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1")
 
Line 6: Line 6:
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]]
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]]
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- TO CHANGE TO YOUR OWN LANGUAGE BELOW SEE THE PARAMETERS OR VIDEO -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0252 - אנחנו חושבים שאנו עצמאיים|0252|HE/Prabhupada 0311 - המדיטציה שלך תיכשל|0311}}
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0252 - אנחנו חושבים שאנו עצמאיים|0252|HE/Prabhupada 0254 - את הידע הַוֵּדי מסביר הגורו|0254}}
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
Line 18: Line 18:
<div dir="rtl">
<div dir="rtl">
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
{{youtube_left|sjEUuEIIpFk|אושר אמיתי מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא<br />- פרבהופאדה 0253}}
{{youtube_left|Gh5Kgu3rml0|אושר אמיתי מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא<br />- פרבהופאדה 0253}}
<!-- END VIDEO LINK -->
<!-- END VIDEO LINK -->


Line 26: Line 26:


<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.8 -- London, August 8, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.8 -- לונדון, ה-8 באוגוסט, 1973]]'''
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.8 -- London, August 8, 1973|הרצאה על בּ.ג. 2.8 -- לונדון, 8 באוגוסט, 1973]]'''
<!-- END VANISOURCE LINK -->
<!-- END VANISOURCE LINK -->


Line 42: Line 42:
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד זה מקומו של הקיום החומרי. לעתים אנחנו בקושי. לא רק לפעמים. תמיד, אנו בקושי, אבל אנו קוראים לזה לפעמים, מפני שלחצות מעבר לקושי, אנחנו עושים ניסיון, ואילו עשיית-ניסיונות זו מתקבלת כאושר. למעשה אין שום אושר. אמנם לעתים, עם התקווה: "בניסיון זה, אהיה מאושר בעתיד,"... כפי שהמדענים-לכאורה חולמים: "בעתיד, נחיה ללא מוות." רבים מאוד הם, אשר חולמים. אלא אלה שהם אנשים שפויים, הם אומרים: "בטח בשום עתיד, לא משנה כמה נעים."
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד זה מקומו של הקיום החומרי. לעתים אנחנו בקושי. לא רק לפעמים. תמיד, אנו בקושי, אבל אנו קוראים לזה לפעמים, מפני שלחצות מעבר לקושי, אנחנו עושים ניסיון, ואילו עשיית-ניסיונות זו מתקבלת כאושר. למעשה אין שום אושר. אמנם לעתים, עם התקווה: "בניסיון זה, אהיה מאושר בעתיד,"... כפי שהמדענים-לכאורה חולמים: "בעתיד, נחיה ללא מוות." רבים מאוד הם, אשר חולמים. אלא אלה שהם אנשים שפויים, הם אומרים: "בטח בשום עתיד, לא משנה כמה נעים."


אז זה המצב האמיתי. נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד. לפיכך הוא התקרב לִקְרּישְׁנַּה: שׂישְׁיַס תֵא 'הַם ([[HE/BG 2.7|בּ.ג. 2.7]]). "עתה, אני אהיה שׂישְׁיַה (תלמיד) שלך." "מדוע באת אלי?" "מפני שאני יודע שאף אחד אחר לא יכול להציל אותי ממצב מסוכן זה." זה חוש אמיתי. יַצ' צְ'הוֹקַם אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם אינְדְריָאנָּאם ([[HE/BG 2.8|בּ.ג. 2.8]]). אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם. כשאנחנו מוּשָׂמִים לתוך קשיים גדולים, זה מייבש את קיום החושים. שום הנאה חושית גם לא תעשה אותנו מאושרים. אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם אינְדְריָאנָאם. כאן אושר פירושו עינוג חושים. למעשה זה לא אושר. אושר אמיתי מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא: אַתִינְדְרייַם, סוּקְהַם אַתְיַנְתִיקַםּ יַת יַת אַתִינְדְרייַם ([[HE/BG 6.21|בּ.ג. 6.21]]). אושר אמיתי, אַתְיַנְתִיקַםּ, האושר העליון, לא נחווה כהנאת חושים. אַתִינְדְרייַה, מתעלה, נשגב לחושים. זהו אושר אמיתי. אמנם קיבלנו אושר כהנאת חושים. אז בהנאת החושים, איש לא נעשה מאושר. משום שאנו בקיום החומרי. ואילו החושים שלנו הם חושים כוזבים. חושים אמיתיים - חושים רוחניים. אז עלינו לעורר את התודעה הרוחנית שלנו. אז בחושים רוחניים נוכל ליהנות. סוּקְהַם אַתְיַנְתיקַםּ יַת אַתִינְדְרייַה ([[HE/BG 6.21|בּ.ג. 6.21]]). להתעלות על החושים הללו. להתעלות מעל החושים הללו פירושו... החושים הללו, פירושם כיסוי. ממש כשם שאני הגוף הזה. למעשה אני לא הגוף הזה. אני נשמה רוחנית. אמנם זה הכיסוי של גופי האמיתי, גוף רוחני. באופן דומה, לגוף הרוחני יש חושים רוחניים. הם לא נירָאקָארַה (בלתי-נתפסים למטריאליסט). למה נירָאקָארַה? הם עניין פשוט ויומיומי. ממש כשם שאם יש לך, רגל או שתיים, יש לך שתי ידיים. לפיכך היד מכוסה על ידי בד כלשהו, הבגד מקבל גם יד. משום שיש לי יד, לכן לַלְּבוּשׁ שלי יש גם יד. מפני שיש לי את רגליי, לפיכך לכיסוי שלי, לַלְּבוּשׁ, יש רגליים, מכנס. זהו עניין פשוט ויומיומי. מהיכן בא גוף זה? הגוף הזה הינו מתואר: וָאסָאמְּסי, מלבושים. אז מלבוש פירושו שהוא נחתך לפי צורת הגוף. זהו מלבוש. לא שהגוף שני עשוי לפי הבגד. זהו עניין פשוט ונהיר. אז כשיש לי ידיים של החולצה, זהו גופי הדק או גופי הגס, לפיכך במקור, רוחנית, יש לי את הידיים והרגליים. אחרת, כיצד זה בא? איך אתה מְפַתֵּחַ?
אז זה המצב האמיתי. נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד. לפיכך הוא התקרב לִקְרּישְׁנַּה: שׂישְׁיַס תֵא 'הַם ([[HE/BG 2.7|בּ.ג. 2.7]]). "עתה, אני אהיה שׂישְׁיַה (תלמיד) שלך." "מדוע באת אלי?" "מפני שאני יודע שאף אחד אחר לא יכול להציל אותי ממצב מסוכן זה." זה חוש אמיתי. יַצ' צְ'הוֹקַם אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם אינְדְריָאנָּאם ([[HE/BG 2.8|בּ.ג. 2.8]]). אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם. כשאנחנו מוּשָׂמִים לתוך קשיים גדולים, זה מייבש את קיום החושים. שום הנאה חושית גם לא תעשה אותנו מאושרים. אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם אינְדְריָאנָאם. כאן אושר פירושו עינוג חושים. למעשה זה לא אושר. אושר אמיתי מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא: אַתִינְדְרייַם, סוּקְהַם אַתְיַנְתִיקַםּ יַת יַת אַתִינְדְרייַם ([[HE/BG 6.20-23|בּ.ג. 6.21]]). אושר אמיתי, אַתְיַנְתִיקַםּ, האושר העליון, לא נחווה כהנאת חושים. אַתִינְדְרייַה, מתעלה, נשגב לחושים. זהו אושר אמיתי. אמנם קיבלנו אושר כהנאת חושים. אז בהנאת החושים, איש לא נעשה מאושר. משום שאנו בקיום החומרי. ואילו החושים שלנו הם חושים כוזבים. חושים אמיתיים - חושים רוחניים. אז עלינו לעורר את התודעה הרוחנית שלנו. אז בחושים רוחניים נוכל ליהנות. סוּקְהַם אַתְיַנְתיקַםּ יַת אַתִינְדְרייַה ([[HE/BG 6.20-23|בּ.ג. 6.21]]). להתעלות על החושים הללו. להתעלות מעל החושים הללו פירושו... החושים הללו, פירושם כיסוי. ממש כשם שאני הגוף הזה. למעשה אני לא הגוף הזה. אני נשמה רוחנית. אמנם זה הכיסוי של גופי האמיתי, גוף רוחני. באופן דומה, לגוף הרוחני יש חושים רוחניים. הם לא נירָאקָארַה (בלתי-נתפסים למטריאליסט). למה נירָאקָארַה? הם עניין פשוט ויומיומי. ממש כשם שאם יש לך, רגל או שתיים, יש לך שתי ידיים. לפיכך היד מכוסה על ידי בד כלשהו, הבגד מקבל גם יד. משום שיש לי יד, לכן לַלְּבוּשׁ שלי יש גם יד. מפני שיש לי את רגליי, לפיכך לכיסוי שלי, לַלְּבוּשׁ, יש רגליים, מכנס. זהו עניין פשוט ויומיומי. מהיכן בא גוף זה? הגוף הזה הינו מתואר: וָאסָאמְּסי, מלבושים. אז מלבוש פירושו שהוא נחתך לפי צורת הגוף. זהו מלבוש. לא שהגוף שני עשוי לפי הבגד. זהו עניין פשוט ונהיר. אז כשיש לי ידיים של החולצה, זהו גופי הדק או גופי הגס, לפיכך במקור, רוחנית, יש לי את הידיים והרגליים. אחרת, כיצד זה בא? איך אתה מְפַתֵּחַ?
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
</div>
</div>

Latest revision as of 18:36, 2 October 2021



הרצאה על בּ.ג. 2.8 -- לונדון, 8 באוגוסט, 1973

פְּרַדְיוּמְנַה (מוביל זמרה וכו'):

נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד
יַצ' צְ'הוֹקַם אוּצְ'צְ'הוֹשַׁנַּם אינְדְריָאנָּאם
אַוָאפְּיַה בְּהוּמָאוְ אַסַפַּתְנַם רּידְדְהַםּ
רָאגְ'יַם סוּרָאנָּאם אַפּי צָ'אדְהיפַּתְיַם
(בּ.ג. 2.8)

תרגום, "אני לא מסוגל למצוא כיצד לסלק צער זה שמייבש את החושים שלי. לא אוכל להשמידו גם אם אזכה בממלכה חסרת-תקדים על הארץ, עם ריבונות כשל האלים-למחצה בשמי עדן."

פְּרַבְּהוּפָּאדַה: נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד זה מקומו של הקיום החומרי. לעתים אנחנו בקושי. לא רק לפעמים. תמיד, אנו בקושי, אבל אנו קוראים לזה לפעמים, מפני שלחצות מעבר לקושי, אנחנו עושים ניסיון, ואילו עשיית-ניסיונות זו מתקבלת כאושר. למעשה אין שום אושר. אמנם לעתים, עם התקווה: "בניסיון זה, אהיה מאושר בעתיד,"... כפי שהמדענים-לכאורה חולמים: "בעתיד, נחיה ללא מוות." רבים מאוד הם, אשר חולמים. אלא אלה שהם אנשים שפויים, הם אומרים: "בטח בשום עתיד, לא משנה כמה נעים."

אז זה המצב האמיתי. נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד. לפיכך הוא התקרב לִקְרּישְׁנַּה: שׂישְׁיַס תֵא 'הַם (בּ.ג. 2.7). "עתה, אני אהיה שׂישְׁיַה (תלמיד) שלך." "מדוע באת אלי?" "מפני שאני יודע שאף אחד אחר לא יכול להציל אותי ממצב מסוכן זה." זה חוש אמיתי. יַצ' צְ'הוֹקַם אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם אינְדְריָאנָּאם (בּ.ג. 2.8). אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם. כשאנחנו מוּשָׂמִים לתוך קשיים גדולים, זה מייבש את קיום החושים. שום הנאה חושית גם לא תעשה אותנו מאושרים. אוּצְ'צְ'הוֹשַַּׁנם אינְדְריָאנָאם. כאן אושר פירושו עינוג חושים. למעשה זה לא אושר. אושר אמיתי מתואר בַּבְּהַגַוַד-גִיתָא: אַתִינְדְרייַם, סוּקְהַם אַתְיַנְתִיקַםּ יַת יַת אַתִינְדְרייַם (בּ.ג. 6.21). אושר אמיתי, אַתְיַנְתִיקַםּ, האושר העליון, לא נחווה כהנאת חושים. אַתִינְדְרייַה, מתעלה, נשגב לחושים. זהו אושר אמיתי. אמנם קיבלנו אושר כהנאת חושים. אז בהנאת החושים, איש לא נעשה מאושר. משום שאנו בקיום החומרי. ואילו החושים שלנו הם חושים כוזבים. חושים אמיתיים - חושים רוחניים. אז עלינו לעורר את התודעה הרוחנית שלנו. אז בחושים רוחניים נוכל ליהנות. סוּקְהַם אַתְיַנְתיקַםּ יַת אַתִינְדְרייַה (בּ.ג. 6.21). להתעלות על החושים הללו. להתעלות מעל החושים הללו פירושו... החושים הללו, פירושם כיסוי. ממש כשם שאני הגוף הזה. למעשה אני לא הגוף הזה. אני נשמה רוחנית. אמנם זה הכיסוי של גופי האמיתי, גוף רוחני. באופן דומה, לגוף הרוחני יש חושים רוחניים. הם לא נירָאקָארַה (בלתי-נתפסים למטריאליסט). למה נירָאקָארַה? הם עניין פשוט ויומיומי. ממש כשם שאם יש לך, רגל או שתיים, יש לך שתי ידיים. לפיכך היד מכוסה על ידי בד כלשהו, הבגד מקבל גם יד. משום שיש לי יד, לכן לַלְּבוּשׁ שלי יש גם יד. מפני שיש לי את רגליי, לפיכך לכיסוי שלי, לַלְּבוּשׁ, יש רגליים, מכנס. זהו עניין פשוט ויומיומי. מהיכן בא גוף זה? הגוף הזה הינו מתואר: וָאסָאמְּסי, מלבושים. אז מלבוש פירושו שהוא נחתך לפי צורת הגוף. זהו מלבוש. לא שהגוף שני עשוי לפי הבגד. זהו עניין פשוט ונהיר. אז כשיש לי ידיים של החולצה, זהו גופי הדק או גופי הגס, לפיכך במקור, רוחנית, יש לי את הידיים והרגליים. אחרת, כיצד זה בא? איך אתה מְפַתֵּחַ?