HE/Prabhupada 0279 - לאמיתו של דבר אנחנו משרתים כסף: Difference between revisions

Latest revision as of 17:46, 8 May 2022

Previous Page - Video 0278

Next Page - Video 0280

הרצאה על בג. 7.2 -- סן פרנסיסקו, 11 בספטמבר, 1968

כאן, בפרק הזה, מוסבר באופן מפורש, מי הוא מושא ההערצה העליון. כולנו מעריצים. לפי יכולתנו, אנו מעריצים מישהו. בכל מקרה, אנחנו בהחלט מעריצים את המנהל שלנו. נניח ואני עובד במשרד או במפעל, אני חייב להעריץ את המנהל, אני מוכרח לציית להוראות שלו. והרי, כולם עוסקים בהערצה. אם כן, מי מושא ההערצה העליון? קרישנה. באיזה אופן הוא מושא ההערצה העליון - הדבר מוסבר בפרק הזה. יַה סְוַרֻוּפַּםּ סַרְוַה קַרַםּ יַץ' צַ'ה דְהייָאםּ תַד אוּבְּהַיַה-וישַׁיַקַםּ גְ'נָֿאנַםּ וְיַקְתוּם אַתְרַה בְּהַקְתי-פְּרַתיגְ'נָֿאנַם. אי לכך, אם נבין שיש כאן שליט עליון, מושא הערצה עליון, אזי בעיות החיים שלנו יפתרו באותו הרגע. אנחנו מחפשים אחר... לא מזמן סיפרתי לכם סיפור, על מוסלמי שרצה לשרת את הגדול מכולם. הוא שירת את הנוואב, לאחר מכן הוא הלך לקיסר, בדשאה, מהקיסר הלך להַרידָאסַה, אדם צדיק, ואחרי הַרידָאסַה הוא זכה לשרת את קרישנה בוְרינדאוון.

אם כן, עלינו להיות סקרנים, נבונים. אנחנו משרתים. כל אחד מאיתנו, לכל הפחות משרת את חושיו. הרוב המוחלט של האנשים בעצם לא משרתים שום בוס או אדון, אלא את חושיהם. נניח ואני משרת את הבוס שלי. למעשה, אני לא משרת אותו אישית, אלא את הכסף שלו. אם הוא יגיד: "מחר אתה תעבוד ללא תשלום... ... בימים אלה אתה מקבל עשרים דולר ליום. מחר, לא יהיה לי כסף. אתה תיאלץ לעבוד בחינם." "אה, לא, לא, אדוני. אני לא אבוא". אני לא בא כי אני לא באמת משרת אותו. אני משרת את הכסף שלו. לאמיתו של דבר אנחנו משרתים כסף. ולמה כולם משרתים כסף? בגלל שבאמצעות כסף אנחנו נוכל לספק את החושים שלנו. בלי כסף, לא נוכל לספק את החושים הבלתי ניתנים לשובע האלה. אם ארצה לשתות, אם ארצה ליהנות מדבר כזה או אחר, אני אצטרך כסף. לכן, בסופו של דבר אני משרת את החושים.

לפיכך קרישנה נקרא גוֹוינְדַה. בסוף, אנו מעוניינים בעינוג החושים. גוֹ משמע - חושים. כאן נמצאת האישיות, אישיות אלוה העליון. באם תשרתו את קרישנה, החושים שלכם ימצאו סיפוק. זו הסיבה ששמו הוא גוֹוינְדַה. ברצוננו לענג את החושים, אך החושים האמיתיים, החושים הנשגבים, הם כולם קרישנה - גוֹוינְדַה. בזכות זה, בהקטי, שירות מסור, מסמל את טיהור החושים. לעסוק בשירות הטהור מכול. אלוהים עצמו הוא טוהר. בבהגווד-גיטה, בפרק העשירי תראו את קרישנה מתואר על ידי ארג'ונה, פַּויתְרַםּ פַּרַמַםּ בְּהַוָאן (בג. 10.12-13): "אתה הוא הטהור מכול". אילו נרצה לשרת את חושיו של הטהור מכול, עלינו יהיה להפוך לטהורים, גם אנו. כי ללא... להיות טהור משמע להיות רוחני. חיים רוחניים משמע חיים טהורים, וחיים חומריים משמע חיים טמאים. נסתכל לדוגמא על הגוף החומרי הזה. זה הוא גוף טמא. מתוך כך אנו סובלים ממחלות, אנו סובלים מזקנה, אנו סובלים מלידה, אנו סובלים ממוות. בצורתנו הממשית, הטהורה, הרוחנית, לא מתקיים סבל כזה. אין לידה, אין מוות, אין מחלות ואין זקנה. קראתם זאת בבהגווד-גיטה - ניתְיַהּ שָׂאשְׂוַתוֹ 'יַםּ נַה הַנְיַתֵא הַנְיַמָאנֵא שַׂרִירֵא (בג. 2.20). ניתְיַהּ. אף על פי שאני הקדום מכול, בגלל שאני משנה את גופי... אני טהור, בדומה לנשמה. אין לי לידה ולא מוות. אני פשוט משנה את הגוף. זה למה אני הקדום מכול. למרות שאני הכי קדום, רוחי תמיד חדשה. אני רענן לנצח. זה מעמדי.

@@ Line 36: / Line 36: @@
 לפיכך קרישנה נקרא גוֹוינְדַה. בסוף, אנו מעוניינים בעינוג החושים. גוֹ משמע - חושים. כאן נמצאת האישיות, אישיות אלוה העליון. באם תשרתו את קרישנה, החושים שלכם ימצאו סיפוק. זו הסיבה ששמו הוא גוֹוינְדַה. ברצוננו לענג את החושים, אך החושים האמיתיים, החושים הנשגבים, הם כולם קרישנה - גוֹוינְדַה. בזכות זה, בהקטי, שירות מסור, מסמל את טיהור החושים. לעסוק בשירות הטהור מכול. אלוהים עצמו הוא טוהר. בבהגווד-גיטה, בפרק העשירי תראו את קרישנה מתואר על ידי ארג'ונה, פַּויתְרַםּ פַּרַמַםּ בְּהַוָאן ([[HE/BG 10.12-13|בג. 10.12-13]]): "אתה הוא הטהור מכול". אילו נרצה לשרת את חושיו של הטהור מכול, עלינו יהיה להפוך לטהורים, גם אנו. כי ללא... להיות טהור משמע להיות רוחני. חיים רוחניים משמע חיים טהורים, וחיים חומריים משמע חיים טמאים. נסתכל לדוגמא על הגוף החומרי הזה. זה הוא גוף טמא. מתוך כך אנו סובלים ממחלות, אנו סובלים מזקנה, אנו סובלים מלידה, אנו סובלים ממוות. בצורתנו הממשית, הטהורה, הרוחנית, לא מתקיים סבל כזה. אין לידה, אין מוות, אין מחלות ואין זקנה. קראתם זאת בבהגווד-גיטה - ניתְיַהּ שָׂאשְׂוַתוֹ 'יַםּ נַה הַנְיַתֵא הַנְיַמָאנֵא שַׂרִירֵא ([[HE/BG 2.20|בג. 2.20]]). ניתְיַהּ. אף על פי שאני הקדום מכול, בגלל שאני משנה את גופי... אני טהור, בדומה לנשמה. אין לי לידה ולא מוות. אני פשוט משנה את הגוף. זה למה אני הקדום מכול. למרות שאני הכי קדום, רוחי תמיד חדשה. אני רענן לנצח. זה מעמדי.
-Now here, in this chapter, this is explicitly explained, that who is the supreme worshipable object. We are worshiping. According to our capacity, we are worshiping somebody. At least we are worshiping our boss. Suppose I work in an office or in a factory, I have to worship the boss, I have to abide by his orders. So everyone is worshiping. Now who is the supreme worshipable object, Kṛṣṇa, how He is supreme worshipable object, that is explained in this chapter. Ya svarūpaṁ sarva karaṁ ca yac ca dhiyāṁ tad ubhaya-viṣayakaṁ jñānaṁ vyaktum atra bhakti-pratijñānam. Therefore if we understand that here is the supreme controller, here is the supreme worshipable object, then the problems of our life is solved at once. We are searching after. Just the other day I told you one story that one Muhammadan devotee, he wanted to serve the greatest. He was serving the Nawab, then he went to the emperor, Barsa(?), then from emperor to Haridāsa, a saintly person, and from Haridāsa he was promoted to worship Kṛṣṇa in Vṛndāvana.
-<p>So we should be inquisitive, intelligent enough. We are serving. Everyone, we are serving, at least we are serving our senses. Everyone, practically, they are not serving any boss or any master, they are serving their senses. Suppose if I am serving somebody as my boss, actually I am not serving his money..., serving his person. I am serving his money. If he says, "Tomorrow you have to work free. You are getting twenty dollars a day now. Tomorrow I have no money. You will have to work free." "Ah, no, no, sir. I'm not coming because I am not serving you; I am serving your money." So actually we are serving money. Any why you are serving money? Because with the money we can satisfy our senses. Without money, we cannot satisfy our, these informidable senses. If I want to drink, if I want to enjoy such and such things, then I require money. Therefore ultimately I am serving my senses.</p>
-<p>Therefore Kṛṣṇa is called Govinda. We ultimately want our sense satisfaction, and go means senses. Here is the person, Supreme Personality of Godhead. If you serve Kṛṣṇa, then your senses become satisfied. Therefore His name is Govinda. Actually, we want to serve our senses, but the real senses, the transcendental senses, is Kṛṣṇa, Govinda. Therefore bhakti, devotional service, means purifying the senses. To be employed in the service of the supreme pure. The Lord is supreme pure. In the Bhagavad-gītā, in the Tenth Chapter you'll find that Kṛṣṇa is described by Arjuna pavitraṁ paramaṁ bhavān ([[Vanisource:BG 10.12-13 (1972)|BG 10.12-13]]): "You are the supreme pure." So if we want to serve the senses of the supreme pure, then we have to become pure also. Because without... Being pure means spiritual. Spiritual life means pure life, and material life means contaminated life. Just like we have got this body, material body. This is impure body. Therefore we suffer from disease, we suffer from old age, we suffer from birth, we suffer from death. And in our actual, pure form, spiritual form, there is no such suffering. There is no birth, there is no death, there is no disease and there is no old age. In the Bhagavad-gītā you have read it, nityaḥ śāśvato 'yaṁ na hanyate hanyamāne śarīre ([[Vanisource:BG 2.20 (1972)|BG 2.20]]). Nitya. Although I am the oldest, because I am changing my body... I am, as soul, pure. I have no birth, I have no death, but I am simply changing body. Therefore I am the oldest. So although I am the oldest, I have got my new spirit. I am always fresh. This is my position.</p>
 <!-- END TRANSLATED TEXT -->
 </div>