HE/Prabhupada 0801 - הטכנולוגיה היא לא עסק של ברהאמנה, קשתריה או וישייה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0801 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1976 Category:HE-Quotes - Le...") |
(Vanibot #0005: NavigationArranger - update old navigation bars (prev/next) to reflect new neighboring items) |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | [[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0753 - אנשים חשובים מאוד, תנו להם סדרה מלאה של ספרים ללמידה|0753|HE/Prabhupada 0817 - רק תיוג, "אני נוצרי", "אני הינדי", "אני מוסלמי", אין בזה תועלת|0817}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left|yG0ufqx7PoI|הטכנולוגיה היא לא עסק של | {{youtube_left|yG0ufqx7PoI|הטכנולוגיה היא לא עסק של בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה או וַיְשְׂיַה<br/>- פרבהופאדה 0801}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK (from English page --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK (from English page --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/760914SB-VRNDAVAN_01.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK (from English page) --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK (from English page) --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 1.7.16 -- Vrndavana, September 14, 1976|הרצאה על | '''[[Vanisource:Lecture on SB 1.7.16 -- Vrndavana, September 14, 1976|הרצאה על שב. 1.7.16 - וְרּינְדָאוַנַה, 14 בספטמבר, 1976]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT (from DotSub) --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT (from DotSub) --> | ||
הרי לנו כאן, בְּרַהְמַה-בַּנְדְהוּ... אַשְׁוַתְתְהָאמָא נולד לִבְרָאהְמַנַּה, דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. אמנם הוא הרג את חמשת בניה של דְרַוּפַּדִי ברשעות בזויה, בשעה שהיו ישנים. לא ניתן לומר שהוא בְּרָאהְמַנַּה, בהיותו פחוּת אף מִקְשַׁתְרִייַה. היות וגם קְשַׁתַרִייַה, לא הורג איש בזמן המוקדש לשנתו. קְשַׁתַרִייַה קורא תיגר, מציע לו כלי נשק, נלחם בדו-קרב, ומכאן אחד מהם נהרג. זהו... כאן הרי זה בְּרַהְמַה-בַּנְדְהוֹהּ אָאתַתָאינַהּ. אָאתַתָאינַהּ, תוקפן. כל מי שחוטף את אישתו של אחר נקרא תוקפן. כל מי שמצית אש בביתו של אחר, הוא תוקפן. מי שבא להרוג אותך עם כלי נשק, הוא תוקפן. בדרך זו, ישנה רשימה של תוקפנות לסוגיה. אז את התוקפן, אפשר להרוג מיד. אם מישהו תוקפן באורח זה, אין חטא בהריגתו. אויב ששולח אש בביתו של אחר, מזמן לו רעל, מתקיף באופן פתאומי ובנשק קטלני, שודד רכוש, חוטף שדה חקלאי, או משדל את אישתו של אחר נקרא תוקפן. הכל... זהו ידע וֵדי. לכל דבר יש הגדרה. | |||
אז | אז אַשְׂוַתְתְהָאמָא היה תוקפן. לפיכך ארג'ונה החליט להרוג אותו. הוא תוקפן, למרות שהוא נולד במשפחת בְּרָאהְמַנִּים... באופן טבעי אדם שנולד במשפחת בְּרָאהְמַנִּים, מצופה שיהפוך לִבְרָאהְמַנַּה מעצם כישוריו. זו הייתה ההכשרה. הַבְּרַהְמַצָ'ארִי... באופן כללי בניו של הַבְּרָאהְמַנַּה, ושל קְשַׁתְרייַה, שתי המחלקות האלה במיוחד, עד לַוַּיְשְׁיַה, הם אומנו כִּבְרַהְמַצָ'ארִים, ואילו הַשֻּׂוּדְרוֹת לא גילו עניין. הדלת פתוחה בפני כולם, אלא שהמחלקה התחתונה, מלבד בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה, הם לא נוטים להפוך להיות בְּרַהְמַצָ'ארִים, או שההורים שלהם לא מעוניינים. בדיוק כפי שאנחנו הולכים לפתוח את בית הספר לִבְרַהְמַצָ'ארִים, או הָאָאשְׂרַמַה, אולם אני בספק, אם יבואו ילדים רבים בשעריו. היות ובעידן זה, אנשים מעוניינים להפוך לְשֻׂוּדְרוֹת. איש איננו מעוניין להפוך להיות בְּרָאהְמַנַּה. טכנולוגיה. טכנולוגיה פירושה שֻׂוּדְרַה. טכנולוגיה היא לא עסק לִבְרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה או וַיְשְׂיַה. לא. בדיוק כמו נפח, צורף, נגר או איש מלאכה. אלה אנשי טכנולוגיה. מלאכות אלה נועדו עבור הַשֻׂוּדְרוֹת. בְּרָאהְמַנּים - הם נועדו להיות מאומנים, איך להיות שוחרי אמת, כיצד לשלוט בחושים, כיצד להיות פשוט ונעים הליכות, איך להיות סובלני. בְּאוֹרַח זה. קְשַׁתְרייַה - איך להיות חזק, חסון, אמיץ, לא לברוח כשישנו אתגר, לא לנוס מתוך הלחימה, להיות בעל אדמה, לשלוט, אִישְׂוַרַה-בְּהָאוַשׂ צַ'ה, וצדקה. אלו הכישורים של קְשַׁתְרייַה. הצדקה היתה ניתנת מידיו של הַקְּשַׁתְרייַה. אף ישנם מקרים ששליטים מוסלמים בארץ זו (הוֹדוּ) - גם הם נתנו צדקה, אדמה ומקדשים בִּוְרּינְדָאוַנה. ישנם מקרים רבים לכך. אַוּרַנְגְזֵבּ נתן אדמה כלשהי, גַ'הַנְגיר העניק חלקה כלשהי. ישנו עוד מקדש אחד, הוא נבנה על ידי גַ'הַנְגיר, ובצדו האחר של הַיַּמוּנָא, ישנו כפר בשם גַ'הַנְגיר-פּוּרַה. כפר זה ניתן לַבְּרָאהְמַנּים לצורך התחזוקה של המקדש. אז צדקה, זהו העסק של קְשַׁתְרייַה, וביצוע יַגְ'נֿוֹת (הקרבות), לתת צדקה, למשול, לא לברוח מהלחימה, מן האתגר, חוזק וחוסן אישי - אלה הכישורים של קְשַׁתְרייַה. וכישורי הַוַּיְשְׂיַה - חקלאות. קְרּישׁי. קְרּישׁי-גוֹרַקְשְׁיַה, והגנה על פרות. קְרּישׁי-גוֹרַקְשְׁיַה-וָאנּיגְ'יַם. ואם ישנו עודף בייצור, אז וָאנּיגְ'יַה, מסחר. אחרת אין שאלה של מסחר. וַיְשְׁיַה... וְשֻׂוּדְרַה, פַּרִיצַ'רְיָאתְמַקַם ([[HE/BG 18.44|בג. 18.44]]) - לעבוד בשביל שכר כלשהו. אלו הֶחָרָשׁ, הצורף, האורג. לוקחים ממנו עבודה, והוא מקבל שכר ותחזוקה. זהו שֻׂוּדְרַה. אז בַּשָׂאסְְתְרַה נאמר, קַלַוּ שֻׁוּדְרַה-סַמְבְּהַוַהּ. בְּקַלי-יוּגַה כמעט כולם שֻׂוּדְרַה. תמצא שהם מעוניינים לקבל על עצמם איזה שירות. גם אם אדם נולד במשפחת בְּרָאהְמַנּים, הוא מחפש איזו משרה טובה. זו מנטליות של שֻׂוּדְרַה. זה לא עסק של בְּרָאהְמַנַּה. בְּרָאהְמַנַּה לא יקבל על עצמו לשרת איש, גם לא קְשַׁתְרייַה, או וַיְשְׂיַה. רק שֻׂוּדְרוֹת. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 07:08, 31 October 2021
הרצאה על שב. 1.7.16 - וְרּינְדָאוַנַה, 14 בספטמבר, 1976
הרי לנו כאן, בְּרַהְמַה-בַּנְדְהוּ... אַשְׁוַתְתְהָאמָא נולד לִבְרָאהְמַנַּה, דְרוֹנָּאצָ'ארְיַה. אמנם הוא הרג את חמשת בניה של דְרַוּפַּדִי ברשעות בזויה, בשעה שהיו ישנים. לא ניתן לומר שהוא בְּרָאהְמַנַּה, בהיותו פחוּת אף מִקְשַׁתְרִייַה. היות וגם קְשַׁתַרִייַה, לא הורג איש בזמן המוקדש לשנתו. קְשַׁתַרִייַה קורא תיגר, מציע לו כלי נשק, נלחם בדו-קרב, ומכאן אחד מהם נהרג. זהו... כאן הרי זה בְּרַהְמַה-בַּנְדְהוֹהּ אָאתַתָאינַהּ. אָאתַתָאינַהּ, תוקפן. כל מי שחוטף את אישתו של אחר נקרא תוקפן. כל מי שמצית אש בביתו של אחר, הוא תוקפן. מי שבא להרוג אותך עם כלי נשק, הוא תוקפן. בדרך זו, ישנה רשימה של תוקפנות לסוגיה. אז את התוקפן, אפשר להרוג מיד. אם מישהו תוקפן באורח זה, אין חטא בהריגתו. אויב ששולח אש בביתו של אחר, מזמן לו רעל, מתקיף באופן פתאומי ובנשק קטלני, שודד רכוש, חוטף שדה חקלאי, או משדל את אישתו של אחר נקרא תוקפן. הכל... זהו ידע וֵדי. לכל דבר יש הגדרה.
אז אַשְׂוַתְתְהָאמָא היה תוקפן. לפיכך ארג'ונה החליט להרוג אותו. הוא תוקפן, למרות שהוא נולד במשפחת בְּרָאהְמַנִּים... באופן טבעי אדם שנולד במשפחת בְּרָאהְמַנִּים, מצופה שיהפוך לִבְרָאהְמַנַּה מעצם כישוריו. זו הייתה ההכשרה. הַבְּרַהְמַצָ'ארִי... באופן כללי בניו של הַבְּרָאהְמַנַּה, ושל קְשַׁתְרייַה, שתי המחלקות האלה במיוחד, עד לַוַּיְשְׁיַה, הם אומנו כִּבְרַהְמַצָ'ארִים, ואילו הַשֻּׂוּדְרוֹת לא גילו עניין. הדלת פתוחה בפני כולם, אלא שהמחלקה התחתונה, מלבד בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה, הם לא נוטים להפוך להיות בְּרַהְמַצָ'ארִים, או שההורים שלהם לא מעוניינים. בדיוק כפי שאנחנו הולכים לפתוח את בית הספר לִבְרַהְמַצָ'ארִים, או הָאָאשְׂרַמַה, אולם אני בספק, אם יבואו ילדים רבים בשעריו. היות ובעידן זה, אנשים מעוניינים להפוך לְשֻׂוּדְרוֹת. איש איננו מעוניין להפוך להיות בְּרָאהְמַנַּה. טכנולוגיה. טכנולוגיה פירושה שֻׂוּדְרַה. טכנולוגיה היא לא עסק לִבְרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה או וַיְשְׂיַה. לא. בדיוק כמו נפח, צורף, נגר או איש מלאכה. אלה אנשי טכנולוגיה. מלאכות אלה נועדו עבור הַשֻׂוּדְרוֹת. בְּרָאהְמַנּים - הם נועדו להיות מאומנים, איך להיות שוחרי אמת, כיצד לשלוט בחושים, כיצד להיות פשוט ונעים הליכות, איך להיות סובלני. בְּאוֹרַח זה. קְשַׁתְרייַה - איך להיות חזק, חסון, אמיץ, לא לברוח כשישנו אתגר, לא לנוס מתוך הלחימה, להיות בעל אדמה, לשלוט, אִישְׂוַרַה-בְּהָאוַשׂ צַ'ה, וצדקה. אלו הכישורים של קְשַׁתְרייַה. הצדקה היתה ניתנת מידיו של הַקְּשַׁתְרייַה. אף ישנם מקרים ששליטים מוסלמים בארץ זו (הוֹדוּ) - גם הם נתנו צדקה, אדמה ומקדשים בִּוְרּינְדָאוַנה. ישנם מקרים רבים לכך. אַוּרַנְגְזֵבּ נתן אדמה כלשהי, גַ'הַנְגיר העניק חלקה כלשהי. ישנו עוד מקדש אחד, הוא נבנה על ידי גַ'הַנְגיר, ובצדו האחר של הַיַּמוּנָא, ישנו כפר בשם גַ'הַנְגיר-פּוּרַה. כפר זה ניתן לַבְּרָאהְמַנּים לצורך התחזוקה של המקדש. אז צדקה, זהו העסק של קְשַׁתְרייַה, וביצוע יַגְ'נֿוֹת (הקרבות), לתת צדקה, למשול, לא לברוח מהלחימה, מן האתגר, חוזק וחוסן אישי - אלה הכישורים של קְשַׁתְרייַה. וכישורי הַוַּיְשְׂיַה - חקלאות. קְרּישׁי. קְרּישׁי-גוֹרַקְשְׁיַה, והגנה על פרות. קְרּישׁי-גוֹרַקְשְׁיַה-וָאנּיגְ'יַם. ואם ישנו עודף בייצור, אז וָאנּיגְ'יַה, מסחר. אחרת אין שאלה של מסחר. וַיְשְׁיַה... וְשֻׂוּדְרַה, פַּרִיצַ'רְיָאתְמַקַם (בג. 18.44) - לעבוד בשביל שכר כלשהו. אלו הֶחָרָשׁ, הצורף, האורג. לוקחים ממנו עבודה, והוא מקבל שכר ותחזוקה. זהו שֻׂוּדְרַה. אז בַּשָׂאסְְתְרַה נאמר, קַלַוּ שֻׁוּדְרַה-סַמְבְּהַוַהּ. בְּקַלי-יוּגַה כמעט כולם שֻׂוּדְרַה. תמצא שהם מעוניינים לקבל על עצמם איזה שירות. גם אם אדם נולד במשפחת בְּרָאהְמַנּים, הוא מחפש איזו משרה טובה. זו מנטליות של שֻׂוּדְרַה. זה לא עסק של בְּרָאהְמַנַּה. בְּרָאהְמַנַּה לא יקבל על עצמו לשרת איש, גם לא קְשַׁתְרייַה, או וַיְשְׂיַה. רק שֻׂוּדְרוֹת.