HE/BG 11.41-42
פסוקים 42-41
- सखेति मत्वा प्रसभं यदुक्तं
- हे कृष्ण हे यादव हे सखेति ।
- अजानता महिमानं तवेदं
- मया प्रमादात्प्रणयेन वापि ॥४१॥
- यच्चावहासार्थमसत्कृतोऽसि
- विहारशय्यासनभोजनेषु ।
- एकोऽथवाप्यच्युत तत्समक्षं
- तत्क्षामये त्वामहमप्रमेयम् ॥४२॥
- סַקְהֵתי מַתְוָא פְּרַסַבְּהַםּ יַד אוּקְתַםּ
- הֵא קְרּישְׁנַּה הֵא יָאדַוַה הֵא סַקְהֵתי
- אַגָ׳אנַתָא מַהימָאנַםּ תַוֵדַםּ
- מַיָא פְּרַמָאדָאת פְּרַנַּיֵנַה וָאפּי
- יַץ׳ צָ׳אוַהָאסָארְתְהַם אַסַת-קְרּיתוֹ ׳סי
- ויהָארַה-שַׂיְיָאסַנַה-בְּהוֹגַ׳נֵשׁוּ
- אֵקוֹ ׳תְהַה וָאפְּי אַצְ׳יוּתַה תַת-סַמַקְשַׁםּ
- תַת קְשָׁאמַיֵא תְוָאם אַהַם אַפְּרַמֵיַם
מילה אחרי מילה
סַקְהָא—ידיד; איתי—כך; מַתְוָא—בחושבי; פְּרַסַבְּהַם—בחוצפה; יַת—זה ש-; אוּקְתַם—נאמר; הֵא קְרּישְׁנַּה—הו קְרישְׁנַּה; הֵא יָאדַוַה—הו יָאדַוַה; הֵא סַקְהֵא—הו ידידי; איתי—כך; אַגָ׳אנַתָא—מבלי לדעת; מַהימָאנַם—את התהילה; תַוַה—שלך; אידַם—זה; מַיָא—באמצעותי; פְּרַמָאדָאת—מתוך טפשות; פְּרַנַּיֵנַה—מתוך אהבה; וָא אַפּי—או; יַת—זה ש-; צַ׳ה—גם; אַוַהָאסַה-אַרְתְהַם—בבדיחות הדעת; אַסַת-קְרּיתַהּ—בוזית; אַסי—אתה; ויהָארַה—בזמן מרגוע; שַׂיְיָא—בשכיבה; אָסַנַה—בישיבה; בְּהוֹגַ׳נֵשׁוּ—בזמן אכילה; אֵקַהּ—לבד; אַתְהַה וָא—או; אַפּי—אפילו; אַצְ׳יוּתַה—הו אַצְ'יוּתַה; תַת-סַמַקְשַׁם—אל מול אחרים; תַת—על זאת; קְשָׁאמַיֵא—מבקש מחילה; תְוָאם—ממך; אַהַם—אני; אַפְּרַמֵיַם—בלתי ניתן למדידה.
תרגום
בחושבי אותך לרעי, כיניתי אותך בפזיזות "הו קְרּישְׁנַּה", "הו יָאדַוַה", "הו ידידי", מבלי לדעת את תפארתך. אנא, סלח לכל אשר עשיתי מתוך טירוף או מאהבה. חיללתי את כבודך פעמים רבות – בבדיחות הדעת בעת מרגוע, בהשתרענו על אותה מיטה, או ביושבנו או באכלנו יחדיו – לעיתים ביחידות ולעיתים לעיניהם של ידידים רבים. הו הבלתי מוֹעד, מחל לי על כל עוונותיי.
התעמקות
אף שקְרּישְׁנַּה ניצב לפני אַרְג'וּנַה בדמות היקום, אַרְג'וּנַה זוכר את קשרי ידידותם ומבקש מחילה על אינספור המחוות הידידותיות, הבלתי רשמיות, מצדו. הוא מודה שקודם לכן לא שיער שקְרּישְׁנַּה מסוגל לעטות דמות שכזו, אף שכידיד, קְרּישְׁנַּה כבר הסביר לו זאת. הוא לא ידע כמה פעמים כבר פגע בכבודו בקוראו לו "הו ידידי, הו קְרּישְׁנַּה, הו יָאדַוַה", וכו', מבלי להכיר בשיפעתו. אלא שלמרות שיפעתו הרבה, קְרּישְׁנַּה נהג עמו ברוב חסד כידיד. כאלה הם יחסי האהבה הנשגבים שבין הדָבֵק לאישיות אלוה. היחסים שבין ישות החיים לקְרּישְׁנַּה קבועים לעד; מהתנהגותו של אַרְג'וּנַה מסתבר כי אלה אינם נשכחים לעולם. למרות שיפעתה של דמות היקום, אַרְג'וּנַה אינו שוכח את קשרי ידידותו.