HE/BG 11.50

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 50

सञ्जय उवाच
इत्यर्जुनं वासुदेवस्तथोक्त्वा
स्वकं रूपं दर्शयामास भूयः ।
आश्वासयामास च भीतमेनं
भूत्वा पुनः सौम्यवपुर्महात्मा ॥५०॥
סַנְֿגַ׳יַה אוּוָאצַ׳ה
איתְי אַרְג׳וּנַםּ וָאסוּדֵוַס תַתְהוֹקְתְוָא
סְוַקַםּ רֻוּפַּםּ דַרְשַׂיָאם אָסַה בְּהֻוּיַהּ
אָשְׂוָאסַיָאם אָסַה צַ׳ה בְּהִיתַם אֵנַםּ
בְּהֻוּתְוָא פּוּנַהּ סַוּמְיַה-וַפּוּר מַהָאתְמָא

מילה אחרי מילה

סַנְֿגַ׳יַהּ אוּוָאצַ׳ה—סַנְֿגַ׳יַה אמר; איתי—כך; אַרְג׳וּנַם—לאַרְג'וּנַה; וָאסוּדֵוַהּ—קְרּישְׁנַּה; תַתְהָא—כך; אוּקְתְוָא—בהגידו; סְוַקַם—של עצמו; רֻוּפַּם—את הדמות; דַרְשַׂיָאם אָסַה—הראה; בְּהֻוּיַהּ—שוב; אָשְׂוָאסַיָאם אָסַה—עודד; צַ׳ה—גם; בְּהִיתַם—מפוחד; אֵנַם—אותו; בְּהֻוּתְוָא—הפך; פּוּנַהּ—שוב; סַוּמְיַה-וַפּוּהּ—דמות יפיפיה; מַהָא-אָתְמָא—האישיות הדגולה.

תרגום

סַנְֿגַ'יַה אמר לדְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה: בהגידו כך, גילה אישיות אלוה העילאי את דמותו האמיתית בעלת ארבע הידיים, ולבסוף, כדי לעודד את אַרְג'וּנַה אחוז האימה, הוא הציג את דמותו בעלת שתי הידיים.

התעמקות

כאשר קְרּישְׁנַּה הופיע כבנם של וַסוּדֵוַה ודֵוַקִי, הוא הופיע תחילה כנָארָאיַנַּה בעל ארבע ידיים. אחר כך, לבקשת הוריו, הוא הפך ונראה כילד רגיל. קְרּישְׁנַּה ידע שכמותם, גם אַרְג'וּנַה אינו נוטה לדמות בעלת ארבע הידיים, אולם מאחר שאַרְג'וּנַה ביקש אותו, הרי שהציגה, ואז שב לדמותו בעלת שתי הידיים. המילה סַוּמְיַה-וַפּוּהּ הנה רבת משמעות. פירושה דמות יפיפייה; הדמות היפה מכול. כל אלה שראו את קְרּישְׁנַּה, נמשכו לדמותו. מאחר שקְרּישְׁנַּה מכוון מהלכי היקום, הוא שסילק את פחדו של אַרְג'וּנַה, דְבֵקו, ושב והראה לו את דמותו האישית היפיפייה. בבְּרַהְמָא-סַמְּהיתָא (5.38) נאמר, פְּרֵמָאנְֿגַ'נַה-צְ'צְ'הוּריתַה-בְּהַקְתי-וילוֹצַ'נֵנַה: רק מי שעיניו משוחות באהבה יכול לראות את דמותו היפיפייה של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה.