HE/BG 12.13-14

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוקים 14-13

अद्वेष्टा सर्वभूतानां मैत्रः करुण एव च ।
निर्ममो निरहङ्कारः समदुःखसुखः क्षमी ॥१३॥
सन्तुष्टः सततं योगी यतात्मा दृढनिश्चयः ।
मय्यर्पितमनोबुद्धिर्यो मद्भक्तः स मे प्रियः ॥१४॥
אַדְוֵשְׁטָא סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ מַיְתְרַהּ קַרוּנַּה אֵוַה צַ׳ה
נירְמַמוֹ נירַהַנְֹקָארַהּ סַמַה-דוּהְּקְהַה-סוּקְהַהּ קְשַׁמִי
סַנְתוּשְׁטַהּ סַתַתַםּ יוֹגִי יַתָאתְמָא דְרּידְּהַה-נישְׂצַ׳יַהּ
מַיְי אַרְפּיתַה-מַנוֹ-בּוּדְדְהיר יוֹ מַד-בְּהַקְתַהּ סַה מֵא פְּרייַהּ

מילה אחרי מילה

אַדְוֵשְׁטָא—אינו מקנא; סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאם—בכל ישויות החיים; מַיְתְרַהּ—ידיד; קַרוּנַּהּ—מיטיב; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—גם; נירְמַמַהּ—ללא תחושת בעלות; נירַהַנְֹקָארַהּ—ללא עצמי כוזב; סַמַה—שווה; דוּהְּקְהַה—בצער; סוּקְהַהּ—ובשמחה; קְשַׁמִי—ניחן בסבלנות; סַנְתוּשְׁטַהּ—מסופק; סַתַתַם—תמיד; יוֹגִי—פועל במסירות; יַתַה-אָתְמָא—שולט בעצמו; דְרּידְּהַה-נישְׂצַ׳יַהּ—החלטי; מַיי—בי; אַרְפּיתַה—שקוע; מַנַהּ—מֶחשָב; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; יַהּ—מי ש-; מַת-בְּהַקְתַהּ—דָבֵק שלי; סַהּ—הוא; מֵא—לי; פְּרייַהּ—יקר.

תרגום

מי שאינו מקנא באיש והוא ידיד ומיטיב עם ישויות החיים כולן, שאינו חושב דבר לקניינו והוא פטור מעצמי כוזב, שנשאר יציב בשמחה ובצער, ניחן בסבלנות, מסופק תמיד ושולט בעצמו, מי שעוסק בשירותי המסור בהחלטיות ומֶחשָבו ותבונתו ממוקדים בי – דָבֵק כזה יקר לי מאוד.

התעמקות

האל חוזר בשני הפסוקים הללו ומתייחס לשירות טהור, ומתאר את מעלותיו הנשגבות של דָבֵק טהור. דָבֵק שכזה אינו מוטרד בשום מצב, גם אינו מקנא באיש; הוא אינו הופך אפילו לאויב של אויבו. הוא חושב, "איבתו של אדם זה כלפי מקורה בחטאי מן העבר. מוטב לי שאסבול מאשר אמחה כנגדו." בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (10.14.8) נאמר, תַת תֵא 'נוּקַמְפָּאםּ סוּ-סַמִיקְשַׁמָאנּוֹ בְּהוּנְֿגָ'אנַה אֵוָאתְמַה-קְרּיתַםּ ויפָּאקַם. כל אימת שהדָבֵק שרוי במצוקה או קשיים, הוא מקבל זאת כחסדו של האל. הוא חושב, "בגלל חטאי בעבר היה עלי לסבול הרבה יותר. רק בחסדו של האל איני מקבל את מלוא העונש שמגיע לי. בחסדו אני מקבל רק מעט-מזעֵיר." גם לנוכח מצוקה הוא נשאר שליו, רגוע וסובלני. הדָבֵק מיטיב עם כולם, אפילו עם אויביו. נירְמַמַה פירושו שאינו מייחס חשיבות רבה לכאב או לאי-נוחות שמקורם בגוף, שהרי הוא יודע שאינו גופו. הוא אינו מזדהה עם גופו, ופטור מתפיסה עצמית כוזבת ושווה ביחסו לשמחה ולצער. הוא סבלני ומאופק, ומסופק מכל שמזדמן לו בחסדו של האל. הוא אינו מתייגע עבור דברים שהשגתם כרוכה במאמץ רב; משום כך הוא עליז תמיד. מאחר שהוא ממלא כליל אחר הוראות מורו הרוחני, הרי שהוא יוגי מושלם, וכיוון שהוא שולט בחושיו, הרי שהוא החלטי ובעל יכולת התמדה. טיעונים כוזבים לא יטוהו, ואיש לא יזיזו מהחלטיותו בשירותו המסור. מאחר שהוא מודע כולו שקְרּישְׁנַּה הוא אלוהים הנצחי, הרי שאיש לא יכול להטרידו. מעלות אלה כולן מאפשרות לו למקד את מֶחשָבו ותבונתו כליל באל. אין ספק כי שירות מסור ברמה שכזו נדיר מאוד, אלא שקיום כללי השירות המסור מביא לזה. יתר על כן, האל אומר שדָבֵק שכזה הוא יקר לו מאוד. זאת משום שהוא מתרצה ממעשיו שמתבצעים כולם בתודעת קְרּישְׁנַּה מלאה.