HE/BG 12

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שתיים עשרה: שירות מסור
פרק אחת עשרה פרק אחת עשרה - פרק שלוש עשרה פרק שלוש עשרה
BG-chapter next.png



את ההתעמקויות של פְּרַבְּהוּפָּאדַה ניתן לראות בלחיצה על הקישור לפסוק

פסוק 12.1: אַרְג'וּנַה שאל: מי נחשבים למושלמים יותר, אלה שעוסקים כראוי ובדרך קבע בשירותך המסור, או אלה שסוגדים לבְּרַהְמַן הבלתי אישי והבלתי נגלה?

פסוק 12.2: אישיות אלוה העילאי אמר: מי שממקדים מֶחשָבם בדמותי האישית וסוגדים לי תמיד, מתוך אמונה גדולה ונשגבת – אלה נחשבים בעיני למושלמים ביותר.

פסוקים 12.4-3: מכל מקום, מי שסוגדים לבלתי ניגלה, אשר מצוי מעבר לתפיסה החושית, השורה בכול, הבלתי נתפס, הבלתי משתנה, הקבוע והנייח – ההיבט הבלתי אישי של האמת המוחלטת – על-ידי שליטה בחושים השונים ויחס שווה לכול – אלה, בעוסקם בטובת הכלל, לבסוף מגיעים אלי.

פסוק 12.5: אלה שמֶחשָבם קשור להיבט הבלתי אישי והבלתי ניגלה של העליון – עבורם ההתקדמות היא קשה עד מאוד. התקדמות בדרך זו היא בעייתית תמיד למי שהתגלמו בגוף.

פסוקים 12.7-6: הו בן פְּרּיתְהָא, אולם מי שסוגדים לי ומקדישים לי מעשיהם כולם ומסורים לי ללא סייג, מי שמשרתים אותי במסירות, הוגים בי וממקדים בי מֶחשָבם תמיד – עבורם הנני הגואל המהיר מים הלידה והמוות.

פסוק 12.8: מקד מֶחשָבך בי, אישיות אלוה העילאי, והשקע בי תבונתך כולה. אין ספק כי אז תחייה בי תמיד.

פסוק 12.9: הו אַרְג'וּנַה כובש הממון, אם אינך מסוגל למקד מֶחשָבך בי תמיד, או אז תרגל את כלליה של בְּהַקְתי-יוֹגַה, שהרי בדרך זו תתפתח שאיפתך לבוא אלי.

פסוק 12.10: אם אינך מסוגל לקיים את כלליה של בְּהַקְתי-יוֹגַה, או אז נסה לעבוד למעני, שהרי באמצעות עבודה שכזו תתעלה לשלב השלמות.

פסוק 12.11: מכל מקום, אם אינך מסוגל לעבוד תוך מודעות לי, נסה רק לוותר על תוצאות מעשיך ולהתבסס בעצמי.

פסוק 12.12: אם גם תהליך זה אינך יכול ליישם, או אז עסוֹק בפיתוח ידע. הגות מכל מקום, עדיפה על ידע, וויתור על פירות המעשה עדיף עוד יותר. זאת משום שפרישות שכזו מקנה שלווה.

פסוקים 12.14-13: מי שאינו מקנא באיש והוא ידיד ומיטיב עם ישויות החיים כולן, שאינו חושב דבר לקניינו והוא פטור מעצמי כוזב, שנשאר יציב בשמחה ובצער, ניחן בסבלנות, מסופק תמיד ושולט בעצמו, מי שעוסק בשירותי המסור בהחלטיות ומֶחשָבו ותבונתו ממוקדים בי – דָבֵק כזה יקר לי מאוד.

פסוק 12.15: מי שאינו מקשה על איש, גם אינו נטרד מאיש, נשאר יציב בשמחה ובצער ושווה נפש לפחד וחרדה, יקר לי מאוד.

פסוק 12.16: דָבֵק שאינו תלוי במהלך הפעולות הרגיל, והוא טהור, מיומן, חסר דאגות, משולל כל סבל, ואינו חותר לתוצאה כלשהי, יקר לי מאוד.

פסוק 12.17: מי שאינו עולץ, גם לא מתעצב, שאינו מקונן, גם לא משתוקק, ומתנזר מן המבורך ומן הלא מבורך כאחד – דָבֵק כזה יקר לי מאוד.

פסוקים 12.19-18: מי ששווה ביחסו לידידים ולאויבים ושומר על איזונו לנוכח כבוד וקלון, חום וקור, שמחה וצער, תהילה וגנאי; מי שנשמר מחברה רעה ותמיד שותק ומסופק; מי שאינו נותן דעתו למקום מגורים, הוא יציב בידע ועוסק בשירות מסור – דָבֵק כזה יקר לי מאוד.

פסוק 12.20: מי שפוסעים בנתיב הנצחי של השירות המסור, שקועים בו באמונה מלאה ועושים אותי למטרתם העליונה – אלה מאוד מאוד יקרים לי.

פרק אחת עשרה פרק אחת עשרה - פרק שלוש עשרה פרק שלוש עשרה