HE/BG 14.15
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה
פסוק 15
- रजसि प्रलयं गत्वा कर्मसङ्गिषु जायते ।
- तथा प्रलीनस्तमसि मूढयोनिषु जायते ॥१५॥
- רַגַ׳סי פְּרַלַיַםּ גַתְוָא קַרְמַה-סַנְֹגישׁוּ גָ׳איַתֵא
- תַתְהָא פְּרַלִינַס תַמַסי מֻוּדְּהַה-יוֹנישׁוּ גָ׳איַתֵא
מילה אחרי מילה
רַגַ׳סי—בלהיטות; פְּרַלַיַם—אל המוות; גַתְוָא—מגיע; קַרְמַה-סַנְֹגישׁוּ—בקרב העוסקים בפעילות תועלתנית; גָ׳איַתֵא—נולד; תַתְהָא—כך; פְּרַלִינַהּ—מת; תַמַסי—בבערות; מֻוּדְּהַה-יוֹנישׁוּ—בין מיני החיות; גָ׳איַתֵא—נולד.
תרגום
מי שמת במידת הלהיטות, שב ונולד בקרב העוסקים בפעילות תועלתנית; ומי שמת בבערות, נולד בממלכת החיות.
התעמקות
יש הסוברים שנשמה שמגיעה לגוף אדם, אינה יורדת עוד. אלא שאין זה נכון. לפי פסוק זה, מי שמפתח את מידת הבערות, מידרדר לאחר מותו לגוף של חיה. משם הוא ישוב ויתעלה, בתהליך התפתחותי, ויגיע בהדרגה לגוף אדם. מכאן שמי שמתייחסים ברצינות לחיי אדם צריכים לפתח את מידת הטוֹבוּת. באמצעות התרועעות טובה עליהם להתעלות אז מעבר למידות כולן ולהתבסס בתודעת קְרּישְׁנַּה. זוהי מטרתם של חיי אנוש. כי אלמלא כן, אין כל ערובה לאדם לשוב ולזכות בגוף אנושי.