HE/BG 14.17
פסוק 17
- सत्त्वात्सञ्जायते ज्ञानं रजसो लोभ एव च ।
- प्रमादमोहौ तमसो भवतोऽज्ञानमेव च ॥१७॥
- סַתְתְוָאת סַנְֿגָ׳איַתֵא גְ׳נָֿאנַםּ רַגַ׳סוֹ לוֹבְּהַה אֵוַה צַ׳ה
- פְּרַמָאדַה-מוֹהַוּ תַמַסוֹ בְּהַוַתוֹ ׳גְ׳נָֿאנַם אֵוַה צַ׳ה
מילה אחרי מילה
סַתְתְוָאת—ממידת הטובות; סַנְֿגָ׳איַתֵא—מתפתח; גְ׳נָֿאנַם—ידע; רַגַ׳סַהּ—ממידת הלהיטות; לוֹבְּהַהּ—חמדנות; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—גם; פְּרַמָאדַה—טירוף; מוֹהַוּ—ואשליה; תַמַסַהּ—ממידת הבערות; בְּהַוַתַהּ—מתפתחים; אַגְ׳נָֿאנַם—סכלות; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—גם.
תרגום
ממידת הטוֹבוּת מתפתח ידע אמיתי; ממידת הלהיטות מתפתחת חמדנות; וממידת הבערות מתפתחים סכלות, טירוף ואשליה.
התעמקות
תודעת קְרּישְׁנַּה מומלצת במיוחד בתקופה זו, שבה לא מגלה החברה אהדה רבה לכלל ישויות החיים. זאת משום שבאמצעות תודעת קְרּישְׁנַּה תוכל החברה להתעלות למידת הטוֹבוּת. ועם שתשרור טוֹבוּת, יראו האנשים את הדברים כפי שהם. אנשים תחת מידת הבערות הם ממש כמו חיות, וראייתם מעוותת. אלה אינם יודעים למשל, שבגלל הריגתה של חיה אחת, יאלצו למות בחייהם הבאים מידיה של אותה חיה. חוסר אחריות שכזה מקורו בחוסר השכלה וידע אמיתיים. מכאן שכדי לשים לזה קץ, נחוץ חינוך ההמונים למידת הטוֹבוּת. רק חינוך שכזה יהפוך אותם לשקולים ומודעים לדברים כפי שהם. אז גם יהיו כולם שמחים ומשגשגים. אולם אפילו אם השמחה והשגשוג לא יהיו מנת חלקם של כלל הציבור, ורק אחוז כלשהו יפתח תודעת קְרּישְׁנַּה ויתבסס בטוֹבוּת – גם אז אפשר שהשלום והשגשוג ישררו בעולם כולו. כי בעולם שנתון כולו ללהיטות ובערות, לא יתכנו כלל שלום ושגשוג.
אנשים במידת הלהיטות הם חמדנים מאוד, ותאוותם לעינוג חושים היא ללא גבול. ואכן, גם מי שברשותו ממון רב ותנאים לעינוג חושים, אינו מאושר, גם לא שליו. זאת משום שאושר ושלווה אינם אפשריים למי ששרוי במידת הלהיטות. מי שמבקש אחר אושר, כספו לא יעזור לו; עליו לתרגל תודעת קְרּישְׁנַּה ולהתעלות למידת הטוֹבוּת. מי שפועל במידת הלהיטות, נפשו אינה נינוחה, וגם משלח ידו מייגע מאוד. הוא מתכּן תכניות לאינספור כדי לצבור ממון ולקיים את מעמדו, וכל זה כרוך בסבל רב.
אנשים במידת הבערות הופכים למטורפים. בתסכולם ממצבם, אלה מוצאים מקלט בשתייה או בסמים, ושוקעים עוד יותר בבערות. עתיד חייהם קודר עד מאוד.