HE/BG 14.5

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 5

सत्त्वं रजस्तम इति गुणाः प्रकृतिसम्भवाः ।
निबध्नन्ति महाबाहो देहे देहिनमव्ययम् ॥५॥
סַתְתְוַםּ רַגַ׳ס תַמַה איתי גוּנָּאהּ פְּרַקְרּיתי-סַמְבְּהַוָאהּ
ניבַּדְהְנַנְתי מַהָא-בָּאהוֹ דֵהֵא דֵהינַם אַוְיַיַם

מילה אחרי מילה

סַתְתְוַם—מידת הטובות; רַגַ׳הּ—מידת הלהיטות; תַמַהּ—מידת הבערות; איתי—כך; גוּנָּאהּ—המידות; פְּרַקְרּיתי—מהטבע החומרי; סַמְבְּהַוָאהּ—נוצרו; ניבַּדְהְנַנְתי—אכן מתְנות; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור חיל; דֵהֵא—בגוף; דֵהינַם—את ישות החיים; אַוְיַיַם—הנצחית.

תרגום

הו אַרְג'וּנַה גיבור חיל, הטבע החומרי מורכב משלוש מידות – טוֹבוּת להיטות ובערות. בשעה שישות החיים הנצחית באה במגע עם הטבע, הריהי מותנית על ידי מידות אלה.

התעמקות

ישות החיים היא נשגבת, ושונה מהטבע החומרי. אולם מאחר שהפכה מותנית לטבע, הרי שפעילותה מושפעת ממידותיו. כל ישות חיים עוטה גוף מסוים, בן לאיכויות חומריות שונות, וזה מכתיב את פעילותה לחלוטין. זוהי הסיבה לריבוי השמחה והצער.