HE/BG 15.15

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק חמש עשרה: יוגת האישיות העילאית
ב.ג. 15.14 ב.ג. 15.14 - ב.ג. 15.16 ב.ג. 15.16
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 15

सर्वस्य चाहं हृदि सन्निविष्टो
मत्तः स्मृतिर्ज्ञानमपोहनञ्च ।
वेदैश्च सर्वैरहमेव वेद्यो
वेदान्तकृद्वेदविदेव चाहम् ॥१५॥
סַרְוַסְיַה צָ׳אהַםּ הְרּידי סַנְניוישְׁטוֹ
מַתְתַהּ סְמְרּיתיר גְ׳נָֿאנַם אַפּוֹהַנַםּ צַ׳ה
וֵדַיְשׂ צַ׳ה סַרְוַיְר אַהַם אֵוַה וֵדְיוֹ
וֵדָאנְתַה-קְרּיד וֵדַה-ויד אֵוַה צָ׳אהַם

מילה אחרי מילה

סַרְוַסְיַה—של כל הישויות החיות; צַ׳ה—ו-; אַהַם—אני; הְרּידי—בלב; סַנְניוישְׁטַהּ—שוכן; מַתְתַהּ—ממני; סְמְרּיתיהּ—זיכרון; גְ׳נָֿאנַם—ידע; אַפּוֹהַנַם—שכחה; צַ׳ה—ו-; וֵדַיְהּ—באמצעות הוֵדות; צַ׳ה—ו-; סַרְוַיְהּ—כל; אַהַם—אני; אֵוַה—בוודאי; וֵדְיַהּ—שניתן לדעת אותו; וֵדָאנְתַה-קְרּית—מחבר הוֵדָאנְתַה; וֵדַה-וית—יודע הוֵדות; אֵוַה—בוודאי; צַ׳ה—ו-; אַהַם—אני.

תרגום

אני יושב בלב כול, וממני באים זיכרון, ידע ושִכחה. מן הוֵדות כולן, אותי יש לדעת. למעשה, אני הוא מחבר הוֵדָאנְתַה, ואני גם יודע הוֵדות.

התעמקות

האל נמצא כפַּרַמָאתְמָא בלב כול, והוא הנו מקור כל פעולה. ישות החיים שוכחת אמנם את חיי עברה, אלא שהיא פועלת על-פי הנחייתו של אלוהים, שצופה במעשיה. מעשיה בהווה נקבעים על-פי מעשיה בעבר. אלוהים מספק את הידע הדרוש לה וגם זיכרון, כמו גם את שִכחת חייה הקודמים. מכאן שבנוסף להיותו שורה בכול, האל גם ממוקם בליבה של כל ישות ייחודית, ומעניק את תוצאות המעשים. אלוהים, שנסגד כבְּרַהְמַן הבלתי אישי, כאישיות אלוה, וכפַּרַמָאתְמָא המקורי, נסגד גם כהתגלות הוֵדות. אלה מורות כיצד לחיות ולשוב בסופו של דבר הביתה לאלוהות. קְרּישְׁנַּה, בהתגלותו כוְיָאסַדֵוַה, הוא מחבר הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. ביאוריו של וְיָאסַדֵוַה לוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה, בצורת השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, מציגים את ההבנה האמיתית של הוֵדָאנְתַה. אלוהים מלא כולו, ולצורך גאולתן של הנשמות המותנות, הריהו משמש כמספק הצרכים, כמעכל המזון, כעד למעשים, וכנותן הידע. את הידע הוא נותן באמצעות הוֵדות וכדוברה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא. הוא כולו טוב ומלא בחסד, ומהווה מושא סגידתן של הנשמות המותנות.

אַנְתַהּ-פְּרַוישְׁטַהּ שָׂאסְתָא גַ׳נָאנָאם. ברגע שישות החיים נוטשת את גופה, הריהי שוכחת הכול. אולם ביוזמתו של אישיות אלוה, זו שבה ומתחילה בפעולה. חרף שִכחונה, מקנה לה האל את התבונה לשוב ולחדש את פעילותה מן השלב שבו הסתיימה בחיים הקודמים. מכאן שסבלה של ישות החיים והנאתה מקורם בתכתיביו של אלוהים שמצוי בלבה. בנוסף לאלה הוא מאפשר לה גם להבין את הוֵדות. מי שמבקש להבין את הוֵדות, קְרּישְׁנַּה מספק לו את התבונה הדרושה. ומדוע הוא מציג את הידע הוֵדי? משום שכל ישות חיים צריכה להבין את קְרּישְׁנַּה. הספרות הוֵדית מאששת: יוֹ 'סַוּ סַרְוַיְר וֵדַיְר גִייַתֵא. הספרות הוֵדית, החל בארבע הוֵדות, וֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה, אוּפַּנישַׁדות והפּוּרָאנַּות, כולה מפארת את תהילותיו של אלוהים. טקסי הפולחן הוֵדים, דיון בפילוסופיה הוֵדית ושירות מסור לאלוהים – אלה מביאים לעליון. מכאן שתכלית הוֵדות היא להבין את קְרּישְׁנַּה; הן מדריכות כיצד להבין אותו, ומורות את תהליך ההגשמה. אישיות אלוה עילאי הנו המטרה העליונה. הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה (1.1.4) מאששת: תַת תוּ סַמַנְוַיָאת. השלמות מושגת בשלושה שלבים. לימוד הספרות הוֵדית מקנה הבנה לגבי יחסיה של ישות החיים עם אישיות אלוה; ביצוע התהליכים השונים מקרב אליו; ולבסוף, ניתן להשיג את המטרה העליונה, כלומר, אישיות אלוה. פסוק זה מגדיר בבירור את תכלית הוֵדות, הבנתן ומטרתן.


ב.ג. 15.14 ב.ג. 15.14 - ב.ג. 15.16 ב.ג. 15.16