HE/BG 15.16
פסוק 16
- द्वाविमौ पुरुषौ लोके क्षरश्चाक्षर एव च ।
- क्षरः सर्वाणि भूतानि कूटस्थोऽक्षर उच्यते ॥१६॥
- דוָאו אימַוּ פּוּרוּשַׁוּ לוֹקֵא קְשַׁרַשׂ צָ׳אקְשַׁרַה אֵוַה צַ׳ה
- קְשַׁרַהּ סַרְוָאנּי בְּהֻוּתָאני קֻוּטַה-סְתְהוֹ ׳קְשַׁרַה אוּצְ׳יַתֵא
מילה אחרי מילה
דְוַוּ—שניים; אימַוּ—אלו; פּוּרוּשַׁוּ—הישויות החיות; לוֹקֵא—בעולם; קְשַׁרַהּ—מועד; צַ׳ה—ו-; אַקְשַׁרַהּ—שאינו מועד; אֵוַה—בוודאי; צַ׳ה—ו-; קְשַׁרַהּ—מועד; סַרְוָאנּי—כול; בְּהֻוּתָאני—הישויות החיות; קֻוּטַה-סְתְהַהּ—באחדות; אַקְשַׁרַהּ—שאינו מועד; אוּצְ׳יַתֵא—נאמר.
תרגום
הישויות נחלקות לשתיים – אלה שמוּעדות ליפול, ואלה שאינן מוֹעדות לעולם. אלה שבעולם החומרי כולן נוטות למעוד, ובעולם הרוחני כולן אינן מוֹעדות.
התעמקות
הוסבר כבר שהאל חיבר, בהתגלותו כוְיָאסַדֵוַה, את הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. עתה מובאת כאן תמצית הוֵדָאנְתַה. נאמר שאינספור ישויות החיים נחלקות לשני סוגים – המועדות, ושאינן מועדות לעולם. ישויות החיים הן חלקיקים נפרדים של אישיות אלוה לעד. אלה שבאות במגע עם העולם החומרי נקראות גִ'יוַה-בְּהֻוּתַה, או במילות הפסוק הזה, קְשַׁרַהּ סַרְוָאנּי בְּהֻוּתָאני, שפירושן שהן מוֹעדות. מכל מקום, מי שמאוחדות עם אלוהים אינן מועדות ממעמדן לעולם. אחדוּת זו אין פירושה שאיבדו את ייחודיותן, אלא שלא קיים פירוד או ניגוד אינטרסים; קיימת הסכמה מלאה לגבי תכלית הבריאה. כמובן, בעולם הרוחני לא קיימת בריאה, אולם חשוב להסבירהּ, שהרי אלוהים, כנאמר בוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה, הנו המקור ממנו נובע הכול.
קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה, קובע שישנן ישויות חיים משני סוגים, וגם הוֵדות מאששות זאת. מכאן שזה אינו מוטל בספק. אותן ישויות חיים שנאבקות בעולם החומרי עם מֶחשָבן וחמשת חושיהן – אלה עוברות בגופים חומריים שונים. כל עוד ישות החיים הנה מותנית ובאה במגע עם חומר, הרי שגופה משתנה. בעולם הרוחני לעומת זאת, הגוף אינו עשוי מחומר, לכן אינו משתנה. ישות החיים שבעולם החומרי עוברת שש תמורות – לידה, גדילה, קיום, הִתרבות, קמילה וכליון. אלה הן תמורותיו של הגוף החומרי. בעולם הרוחני לעומת זאת הגוף אינו משתנה, ופטור מזקנה, לידה ומוות. הכול שם שרויים באחדות. קְשַׁרַהּ סַרְוָאנּי בְּהֻוּתָאני: אותן ישויות חיים שמצויות במגע עם חומר, החל מן היצור הראשון, בְּרַהְמָא, וכלה בנמלה זעירה, כולן מחליפות את גופן; מכאן שכולן מוּעדות לטעות, בעוד שבעולם הרוחני כולן הנן בנות חורין ושרויות באחדות.