HE/BG 16.11-12
פסוקים 12-11
- चिन्तामपरिमेयां च प्रलयान्तामुपाश्रिताः ।
- कामोपभोगपरमा एतावदिति निश्चिताः ॥११॥
- आशापाशशतैर्बद्धाः कामक्रोधपरायणाः ।
- ईहन्ते कामभोगार्थमन्यायेनार्थसञ्चयान् ॥१२॥
- צ׳ינְתָאם אַפַּרימֵיָאםּ צַ׳ה פְּרַלַיָאנְתָאם אוּפָּאשְׂריתָאהּ
- קָאמוֹפַּבְּהוֹגַה-פַּרַמָא אֵתָאוַד איתי נישְׂצ׳יתָאהּ
- אָשָׂא-פָּאשַׂה-שַׂתַיְר בַּדְדְהָאהּ קָאמַה-קְרוֹדְהַה-פַּרָאיַנָּאהּ
- אִיהַנְתֵא קָאמַה-בְּהוֹגָארְתְהַם אַנְיָאיֵנָארְתְהַה-סַנְֿצַ׳יָאן
מילה אחרי מילה
צ׳ינְתָאם—פחדים וחרדות; אַפַּרימֵיָאם—שאינם ניתנים למדידה; צַ׳ה—ו-; פְּרַלַיַה-אַנְתָאם—עד לרגע המוות; אוּפָּאשְׂריתָאהּ—במוצאם מקלט ב-; קָאמַה-אוּפַּבְּהוֹגַה—עינוג חושים; פַּרַמָאהּ—המטרה העליונה בחיים; אֵתָאוַת—כך; איתי—לכך; נישְׂצ׳יתָאהּ—החלטיים; אָשָׂא-פָּאשַׂה—מסובך ברשת של תקווה; שַׂתַיְהּ—במאות; בַּדְדְהָאהּ—בהיותם כבולים; קָאמַה—של תאווה; קְרוֹדְהַה—וכעס; פַּרָאיַנָּאהּ—תמיד בעלי מנטליות; אִיהַנְתֵא—הם מתאווים; קָאמַה—תאווה; בְּהוֹגַה—הנאת חושים; אַרְתְהַם—במטרה של; אַנְיָאיֵנַה—באופן בלתי חוקי; אַרְתְהַה—של עושר; סַנְֿצַ׳יָאן—צבירה.
תרגום
אלה מאמינים שעינוג חושים מהווה הצורך הראשוני לחברה האנושית. וכך, עד סוף ימיהם, הם חיים בחרדה אינסופית. סבוכים ברשת של מאות ואלפי תשוקות, וחדורים בתאווה ובכעס, הם צוברים ממון בדרכים לא כשרות, לעינוג חושיהם.
התעמקות
הזֵדים סבורים כי עינוג חושים מהווה מטרת החיים העליונה, וממשיכים ומחזיקים בדעה זו עד לרגע מותם. הם אינם מאמינים בחיים לאחר המוות, גם לא בקַרְמַה, או בעובדה שפעילות בעולם זה מכתיבה את הגוף הבא. אין סוף לתכניותיהם, שבאות בזו אחר זו ואינן נשלמות לעולם. הכרנו אדם בעל הלך מחשבה זדוני שכזה, שעל סף מותו ביקש מרופאו להאריך את חייו בארבע שנים נוספות, לצורך השלמת תכניותיו. אולם סכלים שכאלה אינם יודעים שרופא אינו מסוגל להאריך חיים ולוּ ברגע. בהינתן האות, לא עוד חשובים רצונותיו של האדם; חוקי הטבע אינם מתירים שנייה מעבר לזמן המוקצב.
אדם זדוני אינו מאמין באלוהים, גם לא בנשמת-העל שבתוכו, ונכון לבצע מעשים נפשעים לאינספור לצורך עינוג חושים. הוא אינו מודע לעד שיושב בתוך לבו, לנשמת-העל שצופה במעשיו. באוּפַּנישַׁדות נאמר ששתי ציפורים יושבות על אותו עץ; האחת פעילה ונהנית או סובלת מפירות העץ, בעוד שהאחרת צופה במעשיה. אלא שאדם שכזה אינו בקי בספרות הוֵדית, גם לא מאמין בה; ומשום כך חש עצמו חופשי לעשות הכול למען עינוג חושיו, מבלי לתת דעתו לתוצאות.